|
|
Page:273
– שהחליף את חלוקת הזמן שנהגה בעולם היווני–רומי ובאימפריה הביזאנטית ( ובארצות האיסלאם עד לדורות האחרונים ) – ניתק את ציון חלקי היממה ממהלך השמש בשמים . עם התפשטות השעונים המכניים באירופה , מן המאה ה16– ואילך , גברה מאוד נוכחות הזמן הנוצרי בסדר היום היהודי . דוגמה מובהקת למתח שהוליד המעבר מן הזמן האסטרונומי השמשי למדידת הזמן על פי השעון המכני ניתן לראות בארץישראל שלפני עידן הציונות . הקהילה האשכנזית בירושלים , שנעשתה למעוז אורתודוקסי מיליטנטי , דבקה בשעון הקדום ") שעה ארצישראלית (" והתקשתה להסתגל ל " שעה האירופית . " היו בה מי שהמשיכו לקבוע את זמני התפילה על פי מצב השמש בשמים , ואף מדדו את הזמן מעת הנץ החמה . שעה , 12 על פי השעון הקדום , היתה שעת הזריחה , וכך חצות היום ( השעה השישית ) לא היתה ליהודים הירושלמיים בזמן שבו הראו השעונים האירופיים את השעה 12 בצהריים . כאומה עירונית שלוח השנה שלה היה קשור בפעילות מסחרית , נחשפו היהודים לנוכחות הזמן הקדוש של שתי הדתות השליטות בשווקים ובירידים . בארצות אירופה היו מועדי הירידים קשורים בלוח השנה הנוצרי , שבו היה לכל יום קדוש או קדושה משלו . מכיוון שהשלטון העצמי היהודי היה קשור בכינוסים " ) התוועדויות ( " שנערכו בימי שוק ויריד ( בדומה לפרלמנטים של מעמדות בחברה הנוצרית , שנקראו לעתים קרובות יום – טאג , ( Tag– צוינו מועדי הכינוסים של "ועד ארבע ארצות" בפולין , או "ועד מדינת ליטא , " בשמות מן הלוח הליטורגי של הכנסייה . יוצא אפוא כי היהודי הטרום–מודרני חי אמנם במסגרת של זמן יהודי דתי , בנוגע לתפילותיו , לחגיו ולמועדיו , אך בכל מה שנוגע לפעילותו הפוליטית והכלכלית היה מחזור השנה שלו חלק מן הזמן הדתי של הנוצרים או המוסלמים . מחזור השנה היהודי המסורתי עוצב מתוך קשר מובהק למועדי השנה החקלאית באגן המזרחי של הים התיכון . ואולם במהלך הדורות נהפך המחזור הזה לסדר החיים של קהילה עירונית מובהקת . כך חגגו יהודים בצפון אירופה את חג העומר , ציינו את קציר השעורים ושמחו בחג האסיף , מועדים שלא היה להם כל קשר לזמן החקלאי של שכניהם האיכרים . בעת החדשה התערערה קדושת הזמן היהודי , במקביל לפריצת הגדרים ולהסרת המחסומים שתחמו את המרחב הגיאוגרפי של הקהילה המסורתית . ביטול הבסיס המשפטי המיוחד של קהילות היהודים במדינות השונות , והשוואת מעמדם החוקי של היהודים לזה של שאר הנתינים , ערערו את מוחלטות מחזור השנה המקודש ושינו את סדר היום , השבוע והחודש . חלוקת הזמנים , העת שהוקדשה לעיסוקים שונים והמשמעות שניתנה לשינויים הללו היו עניין מרכזי בתהליכי האקולטורציה שהתרחשו בחברה היהודית . במרוצת המאה ה19– נתלוו להתפרקות הקורפורציות היהודיות באירופה ובארצות אגן הים התיכון תמורות מופלגות בתפיסת הזמן . ערכי החברה הבורגנית האירופית שהתחרו בתרבות הדתית הטרום–מודרנית גרמו , בין השאר , להחלפת לוח השנה היהודי בלוח האירופי , ולדחיקת "הזמן היהודי" מן המרחב הציבורי אל הבית או אל בית התפילה . התמורה הזאת מתגלית בדרך בוטה ביותר בהתרחבות המטאורית של רשת העיתונים היהודיים שהתרחשה למן שנות ה40– של המאה ה . 19– העיתונים האלה , שכמה מהם היו מעין המשך מורחב ללוח השנה , ציינו בעמוד הקדמי תאריך אירופי , ולצדו תאריך יהודי . את הקשר שבין לוח השנה לעיתון אימצו להם המו"לים היהודיים מדוגמאות מתקופת הנאורות בגרמניה , בצרפת , באנגליה ובארצות הברית שעמדו לנגד עיניהם . לוח השנה כמדיום תקשורתי אין זה מקרה שראשוני תנועת ההשכלה היהודית בחרו להשתמש בלוח השנה , לצדו של העיתון , כמדיום תקשורתי להפצת תפיסות זמן חדשות . יוסף פרל , אחד מחשובי תנועת ההשכלה בגליציה , ערך והוציא בראשית המאה ה19– לוח שנה ושמו "ציר נאמן . " בלוח הזה הטיף , בין השאר , לערכים ברוח האתוס הבורגני המרכז אירופי וחינך את הקוראים לניצול יעיל של הזמן . לנגד עיניו עמד יחסם של החסידים לזמן . על פי תפיסת הזמן המשכילית החדשה , האריכו אלה בתפילה לאין שיעור , טבלו זמן ארוך במקווה ועסקו שעות רבות בפעילות דתית שנראתה למבקריהם המשכילים גורם עיקרי לעוני ולניוון התרבותי של המוני היהודים במזרח אירופה . הקריאה בלוח ובשבועון היתה אפוא סוג של ריטואל חדש , שביטא גישה לא מסורתית לבילוי הזמן , בתוך כדי קריאת טקסטים חתרניים נגד תפיסות הזמן המסורתיות . כך תיאר את החידוש שבעיתון אחד מראשוני המשכילים באימפריה הרוסית , נפתלי הירץ מביחוב , שפרסם קול קורא להוצאת עיתון עברי ראשון בכל מזרח אירופה : ( 1804 ) "אחי , הן רבים אשר אתנו בכל עיר ועיר השוקדים על דלתות השלמות , וגם בעיירות הקטנות . אך המניעה הגדולה העדר הספרים , והעדר הידיעה מהשלמות , כי אין איש מעיר אותם . על כן עלה ברעיוני לקבץ חתימות להדפיס בכל שבוע ושבוע , החידושים הנעשים על פני האדמה , הן מהעתק סיפורי העתים בהמבורג , פטרבורג , ברלין , הדברים היותר הכרחיים וחידושים מספרי החכמה . והנה הסוחר יקרא ענייני המלחמות והמסחר , ואוהבי החכמה יקראו מענייני החכמות ושאר חידושים ... ומזה תתפרסם באומתנו חכמת הדקדוק , מלשונות שונות , חשבון , מדידה , ידיעת גלילות הארץ , חכמת הטבע ושאר עניינים . "
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|