|
|
Page:272
ב . 1881– פוגרומים ואפליה אנטישמית נעשו לקו קבוע בחיים הרוסיים והשפיעו בעיקר על אותם יהודים ששאפו להשכלה גבוהה . וחשוב יותר , הכלכלות של רוסיה , גליציה ורומניה לא יכלו לקיים את האוכלוסייה היהודית הבורגנית . הרבה יותר משני מיליונים מיהודי מזרח אירופה היגרו והשתקעו בארצות הברית , בצרפת , באנגליה ובאפריקה הדרומית , בבורחם מפני העוני יותר מאשר מפני האנטישמיות . מלחמת העולם הראשונה פגעה ביהודי מזרח אירופה בעיקר משום שהם התגוררו בקרבת קווי החזית . בשנים 1921-1917 נוסף גם הטבח שנטבחו יהודים במלחמת האזרחים שבאה בעקבות המהפכה הקומוניסטית . עקב המלחמה נחלקה אוכלוסיית היהודים של האימפריה הרוסית בין משטרים שונים בתכלית זה מזה : פולין וברית המועצות . בעקבות מדיניות לאומנית שהגדירה את היהודים כמסוכנים פוטנציאלית וכזרים תרבותית למדינה הפולנית , הפעילה ממשלתה מדיניות של אפליית אזרחיה היהודיים , אף כי רובם כבר היו מעורים במידה כלשהי בתרבותה . מיעוטם עברו תהליך מלא של פולניזציה , ו 12 % – מהם הכריזו במפקד התושבים של 1931 על פולנית כשפת האם שלהם . אבל גם רובם של אותם 80 % שהכריזו על יידיש כשפת האם שלהם ידעו פולנית , אפילו בתי ספר יהודיים ששפת ההוראה בהם היתה יידיש או עברית חויבו ללמד פולנית , ו 64 % – של הילדים היהודיים בפולין למדו בבתי ספר יסודיים ממשלתיים . למעשה היתה התלת–לשוניות ( יידיש–פולנית–עברית ) מקובלת בין יהודי פולין . רוב יהודי פולין סבלו מקשיים כלכליים , והעוני הוליך בשנים שבין המלחמות לעליית הגיל הממוצע של הנישואים אף יותר מאשר בתקופה כלשהי קודם לכן . צעירים יהודיים בפולין הציגו עצמם לעתים קרובות כדור ללא עתיד . יתר על כן , הפער בין הורים לילדים בכל הנוגע לשמירה על מצוות הדת ולערכים הפוליטיים היה גדול . אף כי לפחות שליש מיהודי פולין היו מסורתיים , נטה הדור צעיר להיות חילוני יותר מדור ההורים . בברית המועצות ניצלו היהודים את הזדמנויות הלימוד ואת הניידות הגיאוגרפית לשיפור מעמדם הכלכלי . יהודים נעו ממקום למקום , השתקעו בערים הגדולות , וקיבלו חינוך חילוני בבתי ספר רגילים ובבתי ספר שבהם לימדו יידיש בפיקוח ממשלתי . אבל רבים מהיהודים שהיו סוחרים זעירים סבלו מאפליה כחברים למעמד מוקע . רבים מהיהודים אימצו בהתלהבות את הקומוניזם , שהכריז על שוויון לכל הקבוצות האתניות , ונעשו פעילי המפלגה ומנהיגיה . העובדה שברית המועצות אסרה לימודי יהדות , יחד עם כל הדתות האחרות , וגם לימוד עברית , נראתה להם כמחיר קטן שיש לשלמו כדי לבנות חברה שוויונית שתיטיב עם בני כל העמים , לרבות היהודים . כשהחלו הטיהורים של סטאלין בשלהי שנות ה , 30– הכירו כמה מהיהודים בחסרונותיה של השיטה הסובייטית , אבל נראה כי בדרך כלל ראו היהודים בעצמם בני מזל על היותם אזרחים סובייטיים . התקופה המודרנית היתה עדה לשינוי תרבותי וכלכלי של חיי היהודים . כל יהודי אירופה ואמריקה , בדומה לרוב יהודי צפון אפריקה והמזרח התיכון ( ר' תהליכי חילון ביהדות המזרח במדור זה , ( ניצבו בפני המודרנה , על הזדמנויותיה הכלכליות ועל אתגרי ההגדרה מחדש של הזהות היהודית והעיצוב מחדש של הפולחן הדתי הכרוכים בה . יהודים החליטו מגוון רחב של החלטות , שהתבססו על שייכותם המעמדית , הרקע המשפחתי שלהם , עיצובם התרבותי ובייחוד התנאים הפוליטיים והכלכליים של החברות שבהן חיו . מראשית התקופה שנדונה כאן לא היו להם דרכים מקובעות למודרניות . הם הגיבו בדרך יצירתית לתנאים המשתנים והיו בונים כל הזמן מחדש את תשובתם לשאלה מה פירוש יהודיותם בעידן המודרני . חילון הזמן ותרבות הפנאי ישראל ברטל הלוח היהודי , שהוא מיזוג בין מניין חודשים י A חי לשנה B מ B ית , קבע עד לעת החדשה את מחזור השנה בקהילות ישראל . ליהודים היה זמן קלנדרי מיוחד משלהם , שהבדילם ממאמיני דתות אחרות והיה עוד מרכיב רב משמעות בעיצוב גבולות המרחב המיוחד שלהם . מחזור השנה היהודי , שהיה חלק ממערך קדושה , ונבע ממצוות התורה בגלגוליהן ההלכתיים , התחבר עם מחזור החיים , מהלך חיי האיש והאישה מלידה ועד מוות . כמחזור השנה , אף מחזור החיים היהודי היה כולו קודש , רצוף ריטואלים וטקסי מעבר שהיו מעוגנים בטקסט הדתי הקאנוני לגווניו ולגרסאותיו . לעומת זאת , היו קהילות היהודים , הן בארצות הנצרות והן במדינות האיסלאם , מוקפות במערכות זמן קדושות מתחרות . נוכחות הזמן הדתי ה " אחר " הומחשה בכל כמה שעות בציון פרקי זמן שלא היה אפשר להתעלם מהם . צלצול פעמוני הכנסייה במועדים קבועים , לציון זמני התפילות , וקריאת המואזין מצריח המסגד חמש פעמים לחמש תפילות המוסלמים היו השעון הטרום–מודרני שחילק את היממה לפרקי זמן קבועים . הופעת השעון המכני בארצות אירופה עוד החריפה את חוויית הזמן ה " אחר " בקרב המיעוט היהודי הקטן . השעון " האירופי"
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|