|
|
Page:269
הקשרים עם קרובי המשפחה , ולארגן ביקורים הדדיים בין האחים והאחיות ובני הדודים . כשיצאו משפחות לחוף הים או למקום נופש – סימן מובהק לסטטוס הבורגני – הנשים הן שקיבלו עליהן אחריות לפעילות . ואכן , ארגון הפנאי , ובכלל זה אירוח נשיהם של עמיתיהם לעסקים של בעליהן במפגשים פורמליים בשעות אחר הצהריים , נעשה אחד מתפקידיה של אישה ממעמד הביניים . בילוי שעות הפנאי , בדומה לשעות העבודה , היה מובדל על פי המעמד או המוצא האתני ( או הדתי . ( חרף הרטוריקה של האינטגרציה , שביקשה לקדם קשרים קרובים בין יהודים לבין לא יהודים , היו גברים יהודיים באים במגע בעיקר עם גברים יהודיים אחרים הקשורים עמם בקשרי עסקים או בחברות במועדונים . מאליו מסתבר שנשים יהודיות היו מתחברות בעיקר עם נשים יהודיות . רק במקומות דוברי גרמנית כפראג , שבה היו הגרמנים מיעוט , קיבלו בברכה את התחברותם של יהודים עם בני מעמדם הלא יהודיים בכמה מועדונים חברתיים ופוליטיים . ירידתה של האדיקות הדתית שנתלוותה למודרנה התבטאה במערב בהעברה גוברת והולכת של הביטויים הדתיים אל הבית , וכמו כן גם בהקלה בכללי הכשרות ושמירת השבת . נשים יהודיות בורגניות שמרו על יסודות ממה שניתן לכנות יהדות ביתית , שכללה טקסים דתיים שלא הפריעו לחיים החילוניים , כמו שהתפילה בציבור ולימוד התורה הפריעו לכאורה לרוב הגברים היהודיים . ארוחת ליל שבת נותרה מנהג גם בין יהודים שהתערו בתרבות המערב , אף שהיתה מנותקת לגמרי מהתפיסה המסורתית של השבת . שמירת הדת הביתית בידי נשים יהודיות מבליטה את האקולטורציה שלהן בנורמות הבורגניות ; נשים לא יהודיות בנות מעמדן נטו גם הן להיות דתיות יותר מבעליהן . כך היה גם באמריקה של המאה ה : 19– הדת נעשתה יותר ויותר עניין לנשים . ובניגוד לנשים היהודיות במערב אירופה ובמרכזה , שביטאו את דתיותן בעיקר בבית , עלה מספרן של הנשים היהודיות באמריקה , כמו שכנותיהן הנוצריות שמילאו את ספסלי הכנסיות , יותר ויותר על מספר הגברים שהשתתפו בתפילות בבתי כנסת רפורמיים . החיים בבתי היהודים באימפריה הרוסית היו שונים במידה ניכרת מדפוס החיים הבורגני במערב . מספרה העצום יחסית של האוכלוסייה היהודית , וגם ההבדלים האזוריים בדפוסים הדמוגרפיים , עושים כל הכללה למסוכנת . על פי ממצאי מפקדי האוכלוסין , היו באימפריה הרוסית בשנת 1795 יותר ממיליון יהודים , ובשנת 1880 הגיע מספרם ליותר מ4– מיליונים . מה שניתן לומר הוא שהדגם הבורגני של חיי המשפחה השפיע רק על חלק מזערי של יהודי רוסיה . אף כי נישואים בגיל מוקדם התמעטו והלכו במרוצת המאה ה19– בין יהודי רוסיה , היה גיל הנישואים הממוצע שלהם נמוך בחמש שנים מזה של יהודי מערב אירופה ומרכזה . נישואים באמצעות שידוך נשארו דרך מקובלת . לפחות עד המחצית השנייה של המאה עלה פריונן של משפחות יהודיות על זה של כל קבוצת אוכלוסין אחרת ברוסיה האירופית . משפחות יהודי רוסיה היו גדולות ועניות . הנשים חלקו עם הגברים בחובה לתמוך במשפחותיהן הגדולות . היו ש"עזרו" בעסק המשפחתי , שעה שאחרות הועסקו כמוכרות בחנויות או החזיקו דוכני מכירה בשוק . ניהול משק הבית היה רק אחד מתפקידיהן . הדעה שהנשים הן שבירות פשוט לא הלמה את תפקידיהן המעשיים של הנשים היהודיות . במשפחות המסורתיות המשיכו הבעלים לייצג את הסמכות הדתית ואת הפולחן . אף שהנשים היו חיוניות לשמירה על אורח החיים הדתי היומיומי הנוגע לשבתות ולחגים , הן לא נחשבו לאחראיות לאופיו הרוחני של הבית . חוץ מהבית , וחשוב לא פחות ממנו , הכוח החזק ביותר שהשפיע על החבר ; ת של הילדים היהודיים ועל הרגשתם בנוח בתרבות המקיפה אותם היה בית הספר . משנת 1780 ואילך התחוללה מהפכה באופי החינוך היהודי . המנהיגות היהודית שנעשתה מודרנית יותר ויותר עודדה שינוי בעצם התפיסה של מה כל יהודי חייב לדעת כדי לפלס לו דרך בעולם ולהיחשב לבעל השכלה . חינוך חילוני , שהוצע במסגרות חינוכיות שונות , החליף את לימוד העברית והטקסטים הדתיים המסורתיים . יהודים רכשו להם בהדרגה מיומנות בגרמנית , צרפתית , אנגלית . הבנים היו מגיעים לידיעת קרוא וכתוב מהר יותר מן הבנות . ה"חדר" המסורתי נכנע לפיתוייו של הלימוד החילוני ולהופעתם של חוקי חינוך החובה במדינות המערב במרוצת המאה ה . 19– מנהיגים יהודיים שעברו תהליך של מודרניזציה שיתפו פעולה עם המדינות . במקרים של צרפת ושל המדינות הגרמניות , למשל , דרשה המדינה שהמורים יהיו מורשים , וה"מלמדים" המסורתיים לא עמדו בסטנדרטים הממשלתיים . בצרפת היו ה"קונסיסטוארים , " הקהילות היהודיות שזכו להכרת הממשלה , מונעים סעד ממשפחות ששלחו את ילדיהן לבתי ספר שמוריהם המסורתיים היו בהכרח לא מוסמכים . הורים עשירים סיפקו לילדיהם חינוך פרטי , אבל יהודים נטו יותר ויותר לרשום את ילדיהם לבתי ספר יהודיים מודרניים , שהדגישו נושאים חילוניים , או לבתי ספר ציבוריים . במשך עשורים אחדים היו הורים יהודיים מעדיפים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר קהילתיים מודרניים או לבתי ספר פרטיים , כדי למנוע את האפליה שהם חשו לפעמים בבתי הספר הציבוריים . במחצית השנייה של המאה ה19– כבר היו יהודים מיוצגים ייצוג גבוה יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה בבתי הספר התיכונים ובאוניברסיטאות בגרמניה : אף כי רק חלק קטן מן הגברים הצעירים היהודיים זכו להשכלה גבוהה , אחוז קטן יותר
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|