|
|
Page:266
החברה היהודית באירופה פאולה היימן התקופה המודרנית הביאה עמה תמורות כלכליות , פוליטיות ואינטלקטואליות מרחיקות לכת , ששינו מעיקרן את אורחות החיים של היהודים באירופה , יחד עם אלה של תושביה האחרים . למטרתנו ניתן לראות באמצע המאה ה18– את ראשית המודרניזציה . עצם תהליכיה , ומועדיהם , השתנו בהתאם למקום הגיאוגרפי , לרמת העיור ולשיוך המעמדי והמגדרי . בכללה נעה המודרניזציה מהמערב למזרח ונשתרשה בערים יותר מאשר בכפרים , וצורת ההתנסות בה היתה שונה בגברים מזו שבנשים , ובפועלים מזו שבקרב חברי מעמדות הביניים . תהליכי המודרניזציה גם לא היו שווים באותו מקום . אפילו בגרמניה של שלהי המאה ה , 19– שבה החלה המודרנה לבצבץ יותר ממאה שנים קודם לכן , מעריכים כי 15 % -10 % של האוכלוסייה היהודית המשיכו לדבוק באדיקות במסורת בזמן שהרוב המכריע של היהודים זנחו את היהדות המסורתית למען צורות ליברליות יותר של פולחן דתי , או למען חילוניות גמורה . בפולין ובגליציה כמעט שליש , ואולי יותר , של יהודי המקום עדיין היו שומרי מסורת ערב מלחמת העולם השנייה , בזמן שיהודים חילוניים כבר יצרו ספרות מודרנית בעברית וביידיש והשתתפו בלהיטות בחיים התרבותיים והפוליטיים של החברה הסובבת אותם . ניסיונם של היהודים הורה כי המודרניות מבטיחה להם הזדמנויות להצלחה כלכלית ולהתקבלות בחברה הסובבת . האמנסיפציה , השגת שוויון הזכויות האזרחי , היתה אידיאל רב עוצמה , אף כי הושגה רק בהדרגה במדינות המערב , ורק אחרי מלחמת העולם הראשונה הגיעה למזרח אירופה . מבחינת היהודים פירושה של המודרניות היה שבר האוטוריטה הרבנית בתוך קיצוץ בסמכויות הקהילה הקורפורטיבית , דבר שהביא לבסוף לחילונם של רוב היהודים . במערב אירופה ובמרכזה ביטלו השלטונות בסוף המאה ה18– את ההיתר שניתן לשליטתה של ההלכה ביחסיהם של היהודים בינם לבין עצמם , והרפורמות ביהדות הביאו לצורות שונות של ביטוי דתי . המצב היה בולט אף יותר באמריקה הקולוניאלית ובארצות הברית , שבהן לא היו מעולם קהילות יהודיות קורפורטיביות והחלוקה לכיתות דתיות שונות נעשתה בסופו של דבר לדפוס השולט כמעט בכל יישובי היהודים שם . במזרח אירופה , לעומת זאת , השחיקה בסמכותה של ההלכה היתה הדרגתית יותר ומל ; וה בדרך כלל לא ברפורמה דתית כי אם בשקיעת עניינם של יהודים בפעילות דתית . אידיאולוגיות חילוניות , ובכללן הציונות והסוציאליזם היהודי , החלו להופיע בעשורים האחרונים של המאה ה19– וסיפקו בסיס להזדהות יהודית שאינה דתית . 1880-1780 שינוי חברתי מתחולל כאשר כמה כוחות שונים פועלים בצוותא ומחזקים זה את זה . הרבע האחרון של המאה ה18– היה תקופה שבה הצטרפו יחד רעיונות חדשים ואפשרויות כלכליות חדשות לכלל השלכות מרחיקות לכת על יהודי אירופה . יהודים מעטים במערב , בעיקר בארצות הגרמניות , ניצלו את ניסיונם בסחר ובכספים לצבירת הון רב . הם הכירו בכוחה המושך של החברה הגדולה יותר ( לפחות בקרב האליטות ) וגם בגישה החדשה כלפי יהודים שהוגי הנאורות החלו לפתח . בשורותיהם צמחה התמיכה בסדר חדש של ערכים ושל סטנדרטים הנוגעים בחיי היהודים ; העשירים הם שמימנו את הפרסומים ואת המוסדות שסייעו להפצתם של הרעיונות האלה . גישה חדשה זו נודעה בקרב היהודים בשם "השכלה . " פעיליה של ההשכלה טענו כי היהודים חייבים לסגל להם ידע חילוני ולהיות שותפים בחברה הסובבת . מבחינה סוציולוגית היתה קבוצת ההתייחסות שלהם המעמד העירוני המכובד , ולא האליטות הלמדניות של החברה היהודית המסורתית . מאז כתב הסובלנות של הקיסר ההאבסבורגי יוזף השני ( 1781 ) הם תמכו בתחיקה הממשלתית , שהרחיבה את זכויות היהודים , אבל גם דרשה מהם להתערות בתרבות הרוב , במונחים של שפה , חינוך והתנהגות ציבורית . תנועת ההשכלה היתה תנועה של אליטות , ולא תנועת המונים , אבל היא סיפקה הנהגה חלופית לקהילה היהודית וחזון חדש בנוגע לאופן שעל היהודים לראות את זהותם שלהם ואת יחסיהם עם שכניהם . מנהיגים קהילתיים חילוניים , שסמכותם נבעה מהצלחתם בחברה הכללית או מהישגיהם בהשגת רמה אישית גבוהה של תרבות חילונית , נעשו למנהיגים שהציבו אתגר לסמכותם המסורתית של הרבנים . ההשכלה החלה בגרמניה , אבל עצם הצלחתה הביאה עד העשור הראשון של המאה ה19– לאיבוד זהותה הייחודית . במזרח אירופה תנועת ההשכלה , ככל שהיו שורותיה אמורפיות , היתה בין שנות ה20– לשנות ה70– של המאה ה19– קול רב השפעה למען מודרניזציה . הספרים , המאמרים , כתבי העת ובתי הספר של המשכילים עמדו בחזית "מלחמת התרבות" בין המסורתיות למודרנה . ההבטחה לשוויון פוליטי מלא נתממשה באירופה באטיות . רק כארבעים אלף יהודי צרפת נעשו אזרחים מלאים בזמן הלהט השוויוני של השנים הראשונות למהפכה הצרפתית . במרכז אירופה הושג שוויון הזכויות הפוליטי רק בדילוגים . ליהודים ניתן באימפריה האוסטרו–הונגרית שוויון זכויות אזרחי בשנת
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|