|
|
Page:263
משרות ציבוריות , לחדור לתחום המקצועות החופשיים ואף לעסוק במסחר בינלאומי ובבנקאות . עם זאת , יש לציין , שבצמיחתה של הבורגנות היהודית החדשה אין כדי להעיד על מצבם של כלל היהודים בארצות האיסלאם . מרבית הקהילות היהודיות המשיכו לחיות בדוחק ומצבן הכלכלי לא השתפר , ולעתים אף הידרדר בעקבות ההתפתחות הקפיטליסטית שפגעה במקצועותיהם המסורתיים . מול הצלחתה של יהדות מערב אירופה להתאים את עצמה לתמורות הזמן , מצאה את עצמה יהדות מזרח אירופה באחת מתקופות השפל הקשות שלה . במערב אירופה השכיל הציבור היהודי , שהיו בו לכל היותר כמיליון וחצי נפש , לנצל כל אפשרות שנקרתה בדרכו . ואילו במזרח אירופה נאלצו 7 מיליוני יהודים בקירוב לא רק להתמודד עם מציאות של עוני ולהיאבק על מקורות קיום ופרנסה , אלא גם להתמודד עם אפליה ורדיפות . יתרה מזאת , בניגוד לקיבוץ היהודי המערב אירופי שהיה מפוזר – אם כי בכמות קטנה יחסית – בכמה מדינות במערב אירופה ובמרכזה , הרי רובו הגדול של העם היהודי במזרח אירופה התרכז בשטחה של רוסיה הצארית , מדינה עוינת ליהודים שעשתה ככל יכולתה להצר את צעדיהם . רוסיה הצארית הגבילה את תנועת היהודים והתירה להם להתיישב ב"תחום המושב" בלבד . האזור הזה של תחום המושב נתהווה בסוף המאה ה18– בעקבות חלוקת פולין . הוא הורחב ושונה בתחילת המאה ה19– ומסגרתו הסופית נתקבעה בשנת . 1835 על פי מפקד האוכלוסין שנערך מטעם הממשל הצארי בשנת 1897 נאמד מספר היהודים בתחום המושב ב 5 , 200 , 000– נפש מתוך אוכלוסייה כללית של יותר מ125– מיליון תושבים . כלומר , היהודים היו קצת פחות מ 4 % – מסך האוכלוסייה באימפריה כולה . ואולם כיוון שמקומות מושבם הוגבלו , היה מספרם היחסי בתחום המושב גבוה בהרבה ממספרם היחסי באוכלוסייה הכוללת , והוא עמד על כ . 11 . 6 % – אחרי התהליכים שהתרחשו במערב אירופה בראשית המאה ה , 19– פקדו בסופה תהליכים דומים את החברה הרוסית . בפרק זמן של ארבעים שנה בלבד ( 1900-1860 ) גדלה האוכלוסייה הרוסית מ67– מיליון איש ל126– מיליון , וערב מלחמת העולם הראשונה נאמד מספרה ב171– מיליון . האוכלוסייה היהודית גדלה בשיעורים ניכרים עוד יותר . בשנת 1800 היו באוכלוסייה היהודית בקיסרות הרוסית מיליון נפש בקירוב . לקראת סוף המאה גדל מספרם יותר מפי חמישה . החל בשנות ה70– של המאה ה19– עבר על רוסיה תהליך תיעוש מואץ והוא הביא לעקירתם של מאות אלפי איכרים ממקורות פרנסתם המסורתיים . תופעת העקירה השפיעה גם על היהודים ברוסיה . רבים החלו לנהור לערים הגדולות והמתועשות . עד מהרה הביאה ההגירה הפנימית למציאות קשה ביותר , משלא נמצאה עבודה לאלפי המובטלים בערים , ורבים מצאו את עצמם חיים בדוחק רב . מציאות זו של מאות אלפי עקורים ומובטלים הממתינים לאורך מסילות הברזל לרכבות שיביאו אותם לערים הגדולות , היתה גם מנת חלקה של האוכלוסייה היהודית . מדיניות הממשלה הצארית אשר הגבילה את ישיבתם של יהודים בכפרים וכמוה גם התהליכים הכלכליים הגלובליים שהתרחשו באירופה השפיעו על היהודים . הם הביאו לכך שבסוף המאה ה19– נעשו כ 80 % – מהיהודים ליושבי ערים . קצב הריבוי הטבעי שלהם בערים היה מדהים . בשנים 1914-1881 גדל מספר היהודים באודסה מ25– אלף איש לכ100– אלף בקירוב . האוכלוסייה היהודית של ורשה הוכפלה מ151– אלף בשנת 1890 ל300– אלף בשנת . 1910 מספר יהודי לודז' תפח בשישים שנה ב . 5 , 200 % – מ 3 , 000– איש בשנת 1860 ל156– אלף בשנת . 1920 שינוי המבנה התעסוקתי המעבר מהכפרים והעיירות אל הערים המתועשות גרר אחריו שינויים גדולים באורחות החיים ובמבנה התעסוקתי של היהודים . כ 70 % – מהם עסקו במסחר זעיר . דמות הרוכל הנודד מעיר לעיר ומציע את מרכולתו הפכה לתופעה שכיחה . התחרות עם אוכלוסיית האיכרים המרוששת על מקומות פרנסה רק החמירה את מצבם של היהודים ברוסיה , שבניגוד לאחיהם במערב , לא הצליחו למצוא את מקומם במציאות הכלכלית המתהווה . בתחרות בין הפועלים הלא יהודיים לבין הפועלים היהודיים , שהגיעו לעתים באותה רכבת לעיר , נקלטו הראשונים ביתר קלות בבתי החרושת הגדולים . היהודים נהדפו לאחור , וניסו לקיים את עצמם בדוחק בבתי מלאכה קטנים , צרים ואפלים . היו לכך השלכות חברתיות ופוליטיות הרות גורל . בשעה שרבבות איכרים רוסיים , אוקראיניים ופולניים תלושים מאדמתם נקלטו בתעשיית החרושת הגדולה והמתפתחת ויצרו מעמד פרולטרי חזק , מצאו עצמם היהודים מועסקים בסדנאות האפלות והדחוקות של מינסק , וילנה ויתר כרכי תחום המושב . הפרולטריון היהודי במזרח אירופה נעשה כבר מראשית קיומו לפרולטריון של מלאכה . לא נמצאו בשורותיו פועלים מקצועיים מאוגדים התופסים עמדות מרכזיות בתהליך הייצור הכלכלי . מעמדו של הפועל היהודי בשוק העבודה היה רופף ובלתי יציב . ריכוזו בסדנאות הקטנות , חוסר העבודה המאיים עליו ללא הרף והעדר כל תודעה סוציאליסטית מנעו ממנו את המאבק לשיפור מצבו הכלכלי . הוא נשאר מבודד מבחינה כלכלית והאינטרסים של הפרולטריון המאוגד בתעשיות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|