|
|
Page:261
השוואת מעמדם החוקי והמשפטי לזה של יתר חלקי האוכלוסייה האירופית העניקה ליהודים חופש תנועה בלתי מוגבל . בהדרגה החלו היהודים להתרכז בכרכים הגדולים של מערב אירופה כדוגמת ברלין , וינה , בודפשט , לונדון ופריז ולנצל עד תום את האפשרויות הכלכליות השונות שהיו חסומות בפניהם עד אותה העת . התעיירותם של היהודים היתה בשיעורים גבוהים יותר מהתעיירותה של האוכלוסייה הכללית . בגרמניה , למשל , ישבו בערים בשנת 1871 פחות מ 20 % – מיהודי גרמניה . בשנת 1910 כבר עלה שיעורם לכדי , 58 % וב1933– צמח ל . 67 % – לעומת זאת רק 5 % מכלל האוכלוסייה הגרמנית ישבו בשנת 1871 בערים הגדולות , ובשנת 27 % 1933 בלבד . בד בבד עם שיפור מצבם המשפטי פתחה לפני יהודי מערב אירופה הנסיקה התעשייתית של המאה ה19– הזדמנויות כלכליות חדשות ואותן הם היטיבו לנצל . העובדה שהם עסקו בתקופה הטרום–אמנסיפטורית במסחר והיו בעלי הון ראשוני , זימנה להם הזדמנויות כלכליות טובות מבכל זמן ועודדה ניעות חברתית שלא ידעו כמותה . בסוף המאה ה19– כבר היתה רוב רובה של האוכלוסייה היהודית המערב אירופית שקועה בתעשייה ובמסחר . אמנם העיסוק היהודי במסחר לא היה תופעה חדשה הראויה לציון מיוחד , אך בעקבות תהליך התיעוש ופתיחתם של שווקים חדשים התרחב היקפו לבלי הכר . גם דרכי התנהלותו השתנו מן הקצה אל הקצה . כך החל להיעלם , בתהליך הדרגתי , במערב אירופה , התגרן היהודי המחזר על הפתחים . במקומו צץ ועלה סוחר יהודי מודרני שהתאים את עצמו לתנאי השוק החדשים . התמורות הכלכליות האלה חוללו שינויים במבנה החברה היהודית במערב אירופה . הן היו מרחיקות לכת כי שוק העבודה עבר הסבה . בחברה היהודית הלכה והתגבשה שכבה רחבה למדי של בעלי הון , יזמים , סוחרים גדולים , בעלי חנויות ובעלי מקצועות חופשיים , שהיטיבה להתאים את עצמה למבנה המקצועי–התעשייתי של הזמן החדש . כך למשל נעשו תעשיות הטקסטיל , הביגוד והמזון , שהתפתחו עקב תהליך העיור ועקב הגידול הדמוגרפי , לתעשיות שהיו רובן בידיים יהודיות . כמעט שלושה רבעים מכלל המפרנסים ביהדות גרמניה , בתחום התעשייה , עסקו בענפי המזון וההלבשה . בייצור מלבושים מוכנים בגדלים סטנדרטיים , של הלבשה תחתונה ושל נעליים ופרוות , נעשו יהודים לשליטים כמעט יחידים . מלבד תעשיית הטקסטיל והביגוד תרמו היהודים את תרומתם גם לתעשיית העורות , הדפוס והחשמל . היזם היהודי אמיל רתנאו הקים בשנת 1887 את התאגיד הגדול של חברת החשמל הכללית . ( AEG ) מפעל ענק אחר בבעלות יהודית היה בית החרושת לייצור מכונות ונשק בבעלות לודוויג לווה . ( Loewe ) מבין כל ענפי המסחר שהחזיקו בהם היהודים היה מעמדם בעסקי הבנקאות איתן במיוחד . משנעשו הבנקים לגורם מרכזי בהתפתחות המערך הכלכלי בראשית המאה ה , 19– תפסו היהודים מקום נכבד בצמרת הבנקאות האירופית . בשנת 1882 היו 43 % מבעלי הבנקים ומוסדות האשראי בפרוסיה בבעלות יהודית . הידוע בין הבנקאים היהודיים היה בית רוטשילד , שהפך במרוצת המאה ה19– לשם נרדף לעוצמה פיננסית ללא מתחרים . ענפים של המשפחה התמקמו בכל מיני בירות באירופה ועסקיהם התפשטו לתחומים שונים כגון סלילת מסילות ברזל , נפט , מכרות ותעשייה כבדה . גם בתחום המקצועות החופשיים נחלו היהודים שבמערב אירופה הצלחה מרובה . הכניסה לאוניברסיטאות לאחר שנים של דיכוי והצרת צעדים הצטרפה למסורת ארוכת שנים הרואה בלימוד ערך עליון ואפשרה להם לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם . ואכן שיעור היהודים באוניברסיטאות ובמקצועות החופשיים היה גבוה במידה ניכרת משיעורם באוכלוסייה הכללית . בגרמניה , לדוגמה , היה מספר היהודים 1 % בלבד מכלל האוכלוסייה , אך במקצועות החופשיים היה שיעורם גדול פי שבעה . מכיוון שבארצות שונות במערב אירופה המשיך השירות הממשלתי , למרות האמנסיפציה , להיות סגור בפני היהודים , לא היה להם מנוס אלא להיות לרופאים , עורכי דין , משפטנים ועיתונאים עצמאיים . העובדה שיהודים החזיקו במשרות כה בולטות מבחינה פוליטית וציבורית הביאה להתגבשות שכבה רחבה של אינטליגנציה יהודית . לשכבה הזאת היתה השפעה רבה בחיי הרוח ובדעת הקהל – בעיקר בעיתונות . בצרפת תרמו היהודים תרומה רבה לביסוס העיתונות העממית . בגרמניה ובאנגליה יסדו היהודים את סוכנויות הידיעות וולף ורויטרס . השתלבותם המוצלחת במציאות הכלכלית החדשה הפכה את יהודי מערב אירופה לקהילה עשירה , מבוססת ומעורה בחברה . המהירות שבה השתלבו היהודים כנושאי משרות בכירות בכלכלה , בתרבות ואף בפוליטיקה יצרה לא אחת קרע בין העולם החדש שבו ניסו להשתלב לבין העולם הישן שממנו יצאו . עם זאת יש לציין שהרוב הגדול של הציבור היהודי במערב אירופה ובמרכזה נשאר נאמן למוצאו ברמות הזדהות כלשהן . אמנם היו שבחרו להתבולל ולנתק כל קשר עם יהדותם , אך רבים , כמו משפחת הרצל , דרייפוס , צווייג ( ועוד רבות אחרות , ( אף על פי שהגיעו לרמת התערות גבוהה ביותר בחברה הסובבת והיו על סף התבוללות , מעולם – גם אם היו קרובים לכך – לא חצו את הקווים ולא איבדו את זהותם הבסיסית . שינוי חיי היומיום השתלבותם הכלכלית והחברתית של היהודים בחברה האירופית שינתה לבלי הכר גם את חיי היומיום ותרבות הפנאי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|