|
|
Page:259
תמורות כלכליות בחיי היהודים במאתיים השנים האחרונות גור אלרואי המבקש לבחון את התמורות הכלכליות שהתחוללו בעם היהודי במאתיים השנים האחרונות , יגלה כי הן נעוצות , מצד אחד , בהתפתחות דמוגרפית מרחיקת לכת שהתרחשה באירופה במהלך המאה ה , 19– ומן הצד האחר בתהליכי התיעוש והעיור שהחלו בשלהי המאה ה18– בבריטניה . אלה התפשטו במהירות למערב אירופה ולמרכזה בתחילת המאה ה19– והגיעו למזרח אירופה בסוף אותה מאה . התמורות הדמוגרפיות והכלכליות האלה שינו לבלי הכר את פניה של יבשת אירופה בכלל , ואת פניה של החברה היהודית בפרט . בלא הגזמה , אפשר לומר שהשינויים האלה אשר התחוללו במהלך המאה ה19– שינו לבלי הכר את אופיו החברתי , התרבותי והכלכלי של העם היהודי . במהלך המאה ה19– התחולל באירופה גידול דמוגרפי חסר תקדים , ובפרק זמן של כמאה שנה בלבד הוא הביא להכפלת האוכלוסייה האירופית , מ190– מיליון נפש בקירוב בשנת 1800 לכ400– מיליון בסוף אותה מאה . הסיבות לריבויה של האוכלוסייה האירופית נעוצות בהתפתחות מדע הרפואה ובשיפור הניכר בתנאי התברואה בערים הגדולות . היתה ירידה דרמתית בשיעורי התמותה . הפער הגדול שנתפתח פתאום בין יילודים לנפטרים הביא לידי גידול מהיר של האוכלוסייה והניע תהליך דמוגרפי–כלכלי בינלאומי , שהיה בעל השפעה מרחיקת לכת גם על העם היהודי . פועל יוצא של גידול האוכלוסין היה תהליך תיעוש מואץ שנועד לענות על צורכי האוכלוסייה הגדלה , שעכשיו צרכה יותר , אך גם ייצרה יותר . עקב התמורות האלה נעקרו רבבות איכרים מפרנסותיהם המסורתיות , גם בשל העלייה בפריון העבודה בחקלאות , שצמצמה את מספר הידיים העובדות הדרושות לייצור מזון ושילחה את אותם העובדים לנדוד לעבר הערים הגדולות והמתועשות בחיפוש אחר מקור תעסוקה מבטיח . ההגירה הפנימית מהכפרים המרוששים אל הערים המתועשות יצרה מציאות עירונית קשה . הביקוש הגבוה לעבודה , מול היצע העבודה המוגבל שהמפעלים יכלו להציע , הביא להורדת שכר ולעליית יוקר המחיה , ואלה הגדילו את העוני ואת הפערים המעמדיים . זאת ועוד , המעבר לערים שינה גם את מבנהו של תא המשפחה המסורתי . המשפחה חדלה להיות מסגרת ייצור המייצרת בעבור עצמה , ובמקום זאת מצאו עצמם בני המשפחה כפועלים שכירים המרוויחים בקושי למחייתם באחד ממפעלי הייצור ההמוניים שזה עתה קמו . התמורות הכלכליות–הדמוגרפיות לא פסחו על העם היהודי ואף השפיעו עליו ביתר שאת . בראשית המאה ה19– נאמד מספר היהודים ברחבי העולם ב 2 . 5– מיליון נפש בקירוב . 2 מיליונים מהם התרכזו ביבשת אירופה . מאה שנים אחר כך , ערב מלחמת העולם הראשונה , הגיע מספר היהודים באירופה ל9– מיליונים מכלל 12 מיליון היהודים בעולם כולו . 800 אלף יהודים התגוררו בארצות האיסלאם ביבשת אסיה ואפריקה והם היו 7 % בלבד מהעם היהודי . קהילה יהודית גדולה החלה להתגבש ביבשת אמריקה בעקבות ההגירה אליה למן שנות ה80– של המאה ה . 19– ערב מלחמת העולם הראשונה היו בריכוז היהודי הגדול בצפון אמריקה ובדרומה כ 2 , 200 , 000– נפש , ורובם המכריע בארצות הברית . בהשוואה לגידול האוכלוסייה הכללית היה קצב הריבוי הטבעי של יהדות אירופה מהיר הרבה יותר . הסיבות אינן נעוצות רק בגורמים הכלליים שהשפיעו על האוכלוסייה היהודית והלא יהודית כאחד , אלא גם באופייה המיוחד של החברה היהודית . הדאגה ליתומים ולעניים , קיומם של מוסדות צדקה שפעלו למען חולים ונזקקים , יציבות התא המשפחתי ושמירה על אורח חיים מסורתי , כל אלה היו מעין " תעודת ביטוח חיים " שצמצמה את תמותת היהודים והביאה לגידול של פי חמישה ויותר במספרם בעולם בתקופה של קצת יותר ממאה שנה . עקב ריבויה הטבעי של האוכלוסייה היהודית הואצה הגירה שלה מהכפרים ומהעיירות לערים הגדולות . המעבר הזה החליש את הקשר הקהילתי , ותחושת האחדות , שהתמקדה עד כה סביב חיי הדת , עברה תהליך של חילון ופוליטיזציה . במהלך המאה ה19– החל להיעלם הגוון הקהילתי האינטימי שהיה אופייני למסגרות ההתארגנות הקטנות של היהודים באירופה , שסיפקו את צורכיהם במסגרות הקטנות האלה . במקומן קמו ונוסדו קהילות עירוניות יהודיות חדשות , גדולות יותר אך גם מנוכרות יותר . לשם המחשה בלבד נציין כי בראשית המאה ה19– היו בעולם היהודי רק שלוש או ארבע קהילות יהודיות שבהן יותר מ 10 , 000– נפש , ובסוף אותה מאה , לעומת זאת , לא זו בלבד שמספר הקהילות היהודיות בערים גדל , אלא שקמו למעלה מעשרה מרכזים עירוניים בכל רחבי תבל שמספר היהודים בהם עבר את גבול ה100– אלף . העם היהודי נעשה יושב ערים הפיכתו ההדרגתית של העם היהודי ליושב ערים שינתה לבלי הכר את אופיו החברתי–התרבותי , וחוללה תמורות של ממש גם בפעילותו הכלכלית . כל עוד ישבו היהודים בכפרים ובעיירות , מנותקים מהמרכז של חיי הכלכלה והמדינה , באה להם עיקר פרנסתם מחכירת קרקעות , מקשרים עם האחוזה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|