|
|
Page:255
אוהיו . המהגרים היהודיים לעומת זאת התיישבו בערי החוף המזרחי והשתלבו בתעשיית הלבוש . המבנה המקצועי שלהם תאם לדרישות השוק האמריקני ככפפה ליד . מכיוון שהיסוד החקלאי של המהגרים היהודיים היה קטן מאוד ומרביתם היו יושבי ערים ובעלי מלאכה , הצליחו היהודים להשתלב בג'ונגל האורבני הניו יורקי ביתר קלות ולטפס במעלה ההייררכיה החברתית . יחד עם מיליוני המהגרים היהודיים קשי היום שהגיעו לארצות הברית באה גם קבוצה קטנה ובלתי מייצגת של צעירים אידיאליסטיים שאמריקה היתה בשבילם מעין מעבדת ניסוי חברתית . הידועה מבין הקבוצות שראו באמריקה כר נוח להבראת החברה היהודית ולהפיכתה לעם עובד אדמה היתה אגודת 'עם עולם . ' בראשית שנות ה80– של המאה ה19– החלו חבריה וקבוצות שהושפעו ממנה להקים מושבות חקלאיות בלואיזיאנה , דאקוטה הדרומית , אורגון ומישיגן . המושבות האלה לא החזיקו מעמד זמן רב והתפרקו עד מהרה . הסיבות להתפרקותן היו נעוצות באכזבה ובמרירות שהצטברו בלב המייסדים . המריבות הפנימיות והשעמום חיסלו בהדרגה את הלהט האידיאולוגי . יוזמה ארגונית אחרת ליישוב יהודים על אדמת ארצות הברית היתה 'תוכנית גאלווסטון . ' התוכנית הזאת היתה תוצר של מפגש אינטרסים בין ישראל זנגוויל – נשיא ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית ( יט"א ) – ( ר' ערך טריטוריאליזם במדור תנועות לאומיות וחברתיות ) והבנקאי היהודי יעקב שיף , שהוטרד מהריכוז הגדול של המהגרים היהודיים בניו יורק , והעניין עורר בו דאגה רבה . 'תוכנית גאלווסטון' ביקשה להטות את ההגירה היהודית מהערים הצפופות במזרח ארצות הברית ( ניו יורק , פילדלפיה ובוסטון ) שהיצע העבודה בהן נמוך , ולהפנות אותה למקומות שהביקוש לידיים עובדות בהם גבוה . במהלך השנים 1914-1907 נשלחו באמצעות ההסתדרות הטריטוריאליסטית כ 10 , 000– מהגרים לנמל גאלווסטון בטקסס . עם זאת יש לציין כי המהגרים שלקחו חלק בתוכנית גאלווסטון – בדומה לחברי 'עם עולם' – היו מיעוט קטן ומבוטל בזרם הגדול של המהגרים היהודיים שהגיע לאמריקה , שלא באמצעות ארגון מכוון . ארץ יעד נוספת שהגיעו המהגרים אליה במספרים גבוהים יחסית היתה הרפובליקה הארגנטינאית . ההגירה לארץ זו נבדלה מההגירה לארצות הברית בשני היבטים מרכזיים : האחד – תהליך ההגירה היה מונע מראשיתו על ידי ארגונים יהודיים בינלאומיים ; ההיבט האחר היה רבגוניות ארצות המוצא . חוץ מהמהגרים המזרח אירופיים שהגיעו לארגנטינה היתה גם הגירה של יהודים מסוריה ( בעיקר ממחוזות חלב ודמשק , ( תורכיה , מרוקו ומדינות הבלקאן . הגירתם של יהודים לארגנטינה התאפשרה בעקבות שני תהליכים בלתי תלויים שהתרחשו בשני קצווי כדור הארץ . בשנת 1881 השלימה הממשלה הפדרלית הארגנטינאית את כיבוש שטחי האינדיאנים . בתום מסע הכיבוש עברו לרשות הממשלה שטחים נרחבים ששינו לבלי הכר את דמותה ומבנה של המדינה הענקית . אכלוס הטריטוריות החדשות והשוממות היה למטרה מרכזית של הממשל הארגנטינאי . הצורך הדחוף בעובדים ובמתיישבים הביא להקמת מחלקת הגירה שתפקידיה היו לנהל באירופה תעמולה למען הגירה לארגנטינה ולדאוג ליבוא מהגרים ולסיוע בקליטתם . ובין יהודי מזרח אירופה התרחש , כאמור לעיל , תהליך שהאיץ את ההגירה אל הארצות שמעבר לים . שני התהליכים האלה של "היצע וביקוש , " שהתרחשו במקרה בזמן אחד במקומות שונים , העלו בפילנתרופ היהודי הברון מוריס דה הירש את רעיון יישובם של יהודי מזרח אירופה בארגנטינה , שבה , הוא העריך , טמון הפוטנציאל הגדול ביותר לעם היהודי . " החברה להתיישבות יהודית" לשם מימוש רעיונו ייסד הירש באוגוסט 1891 את "החברה להתיישבות יהודית" ( יק"א , ( שאחת ממטרותיה המרכזיות היתה הוצאתם של מאות אלפי יהודים מרוסיה והפיכתם לחקלאים . הדבר היה אמור להוכיח לעולם כי היהודים הם עם פרודוקטיבי . ההון שהשקיע הברון הירש במאמציו האלה היה רב . הוא קנה אדמות במיליוני ליש"ט , הקים מושבות , בנה בתי ספר ותשתיות ושכר פקידים שילמדו את המתיישבים היהודיים כיצד לעבד את האדמה . 'אם המושבות' בארגנטינה היתה מוזסוויל ( כפר משה , ( שנוסדה בכספו של הברון הירש בשנת . 1890 אחריה נוסדו המושבות מאוריסיו , ( 1891 ) קלרה ( 1892 ) סן אנטוניו ( 1892 ) ורבות אחרות . בראשית המאה ה20– הגיע מספר החקלאים היהודיים בארגנטינה ל 7 , 000– נפש , שעיבדו מאות אלפי דונמים באזור אנטרה ריוס שבפמפה הלחה . מפעל ההתיישבות החקלאית של הברון הירש לא היה סיפור הצלחה גדול , אך הוא גרם לכך שבדרום אמריקה בכלל ובארגנטינה בפרט התיישבו יהודים במספרים גדלים והולכים . מראשית המאה ה20– ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגרו לארגנטינה כ 85 , 000– מהגרים יהודיים ורובם המכריע התרכזו בבואנוס איירס . הקיבוץ היהודי הזה , שנוצר רק בזכות יוזמת ההתיישבות של הברון הירש , היה הבסיס לקליטה של יותר מ 120 , 000– יהודים במהלך שנות ה20– וה . 30– בין כל ארצות היעד שאליהן הגיעו המהגרים היהודיים בתקופת ההגירה הגדולה היתה ארץ–ישראל היחידה שההגירה אליה נתפסה בתודעה היהודית כעלייה מטעמים אידיאולוגיים .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|