|
|
Page:252
נדרש רק להוכיח כי מצב בריאותו תקין וכי יש בידו כרטיס הפלגה באונייה וסכום כסף מינימלי שאותו היה צריך להציג לפקיד ההגירה המקומי . השילוב הנדיר הזה בין מיליוני המהגרים המבקשים לצאת מארצות מוצאם לבין פוטנציאל תחבורה המנייד אותם לקצה העולם , לבין ארצות רחוקות המעונינות לקלוט את המהגרים , לא חזר עוד על עצמו בהיסטוריה המודרנית . את חלון ההזדמנויות הזה שבין שנת 1870 לשנת 1914 ניצלו היהודים עד תום . מלבד הסיבות האלה , שהשפיעו יותר מכול על ההגירה היהודית , היה משקל גם לפרעות , לרדיפות השלטון , למלחמת רוסיה-יפן ולמהפכת . 1905 יחד עם זאת אין לראות באלה יותר מגורמים מאיצים ומזרזים את תהליך ההגירה . הניסיון לבחון את דפוסי ההגירה ב"תחום המושב" – האזור שממנו יצאה מרבית ההגירה היהודית – מלמד כי השיעור הגבוה ביותר של ההגירה היהודית היה מצפון–מערב לתחום המושב , אזור שכמעט לא היו בו פוגרומים אך המצוקה הכלכלית בו היתה קשה ביותר בהשוואה לאזורים אחרים . לעומת זאת , בדרום תחום המושב היה שיעור ההגירה נמוך ביותר , אף שהיה זה אזור מוכה פוגרומים . יתר על כן , בגליציה ( שבתחום הקיסרות האוסטרית ) לא היו פוגרומים , וליהודים שם היה שוויון זכויות מלא . כל המקצועות – אפילו הפקידות הממשלתית – היו פתוחים לפניהם . ולמרות זאת שיעור היהודים שהיגרו משם היה גבוה משיעורם באוכלוסייה . בשנים 1910-1901 היו יהודי גליציה 11 % מכלל האוכלוסייה , ואילו שיעור ההגירה היהודית מכלל ההגירה מגליציה נאמד ב . 18 % – בהגירה היהודית יש אפוא לראות חלק בלתי נפרד מגל ההגירה ההמוני באותה תקופה , אך היו לה בכל זאת כמה קווי אופי וסימני היכר מובהקים . ראשית , שיעור המהגרים מבין היהודים היה גבוה גם ביחס לשיעורם באוכלוסייה וגם ביחס לשיעור המהגרים באוכלוסייה הכללית . מבין כ60– מיליון המהגרים שהיגרו מאירופה בשנים 4 , 1946-1840 מיליונים היו יהודים . יותר מ 6 % – מכלל ההגירה הכללית . לעומת זאת שיעור היהודים באוכלוסייה הכללית היה . 2 % -1 . 5 % בראשית המאה ה20– היה שיעור המהגרים היהודיים גבוה עוד יותר . באוכלוסיית היהודים היו באותה תקופה כ 10 . 5– מיליון נפש ברחבי העולם . בשנים 1925-1900 היגרו חמישית ממספרם באירופה ( 20 . 6 % ) אל ארצות יעד שונות . לעומת זאת , שיעור ההגירה האיטלקית , שהיתה מהגבוהות באותה העת , נאמד רק בכ 11 . 3 % – מאוכלוסייה של 32 מיליון איטלקים . האופי המשפחתי של ההגירה היהודית היה סימן היכר נוסף . בקרב המהגרים מעמי אירופה היגר בדרך כלל ראש המשפחה בגפו , ולאחר שחסך די כסף חזר לארץ המוצא או הביא את בני משפחתו לארץ ההגירה . הגירת היהודים היתה בעלת אופי משפחתי שונה . לרוב הגיע המהגר היהודי מלכתחילה עם אשתו וילדיו , ואם היגר לבדו , הצטרפו אליו אשתו וילדיו זמן קצר לאחר מכן . מכאן השיעור הגבוה של אוכלוסיית נשים וילדים בהגירה היהודית . השיעור הממוצע של הנשים בהגירה היהודית הגיע ל , 44 % – ושל ילדים בני פחות מ14– ל . 25 % – לשם השוואה : שיעור הנשים האיטלקיות שהיגרו לארצות הברית נאמד ב 23 % – בלבד , ובקרב הפולניות והליטאיות הוא היה כ . 33 % – שיעור הילדים הממוצע בקרב המהגרים הלא יהודים לארצות הברית נאמד ב 9 % – בלבד . הנתונים האלה מוכיחים כי ההגירה היהודית – בניגוד לכללית – היתה לצמיתות , מתוך כוונה להשתקע בארץ החדשה . קו אופייני שלישי בקרב היהודים היה האחוז הקטן של השבים לארץ המוצא , שהיה נמוך במידה ניכרת מזה שבבני עמים אחרים . בשנים 1924-1908 חזרו מארצות הברית לארץ המוצא 33 . 6 % בממוצע מכלל הנכנסים , ומקרב היהודים – בתקופת גל ההגירה הרביעי ( של ראשית המאה ה 5 . 2 % – ( 20– בלבד . הסיבה להבדל הענקי נעוצה בעצם הדבר שהמהגרים היהודיים , בניגוד לאחרים , השתייכו לעם ללא מודעת פרסום משנת 1913 של חברת האוניות המבורג-אמריקה – הגירתם של מיליונים מאירופה לאמריקה נעשתה לעסק כלכלי מצליח שהכניס בכל שנה הון עתק למדינות שדרכן עברו מהגרים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|