|
|
Page:245
האימפריאלי . הזהות היהודית , שנשענה עד כה על ארגון חברתי דמוי משפחה מורחבת , שנהנה מהכרת השלטונות והיה בעל כוח כפייה , נעשתה מופשטת וחסרת עיגון במציאות היומיומית . ההזדהות עם המדינה באה לידי ביטוי בזניחת הלשונות המדוברות ( ורנאקולרים ) של היהודים ובאימוץ הלשון המועדפת על השלטון ; בהזדהות מוחצנת עם מדיניות השליטים ובהצטרפות אל השיח המשותף למדינה ולנתיניה . התנגדות לכל אלה , כזו שהיתה בקרב חוגים רחבים בחברה היהודית באימפריה הרוסית באמצע המאה ה , 19– ביטאה את רתיעת המתנגדים מן הוויתור על סממני הזהות הדתית–קורפורטיבית הישנה . צורת הזדהות נוספת עם המדינה הריכוזית הופיעה עם לידת הלאומיות היהודית . כאן אמורה היתה מדינה של יהודים לרשת את מקומה של הקורפורציה הישנה . יתרה מזאת , במדינה יהודית מסוג מסוים עשויים היו להתחבר מחדש כל אותם המרכיבים הדתיים , החברתיים והאתניים של הזהות היהודית הקורפורטיבית . המתח בין שלושת היסודות הנזכרים , המאפיין עד עצם היום הזה את החברה הישראלית ומשפיע ביותר על החיים הפוליטיים בישראל , אינו אלא תוצאה נוספת , ומרוחקת למדי בזמן , של הסרת החסות הקורפורטיבית מן היחיד היהודי . הלחץ מצד שלטונות המדינה הריכוזית הביא לביטול ה"קהל , " על שיטת הבחירות של בעלי התפקידים שבו , שיטה שהיתה דומה בקווים כלליים לנהוג בארגונים קורפורטיביים מקבילים בחברות הסובבות . אולם לא כל המוסדות והתפקידים שהתקיימו עד לביטול האוטונומיה היהודית נעלמו מן החיים היהודיים . כיוון שתפקודי ה"קהל , " שנגעו לכל תחומי החיים , צומצמו בהוויה המודרנית למה שהוגדר "פולחן דתי , " קמו במקרים רבים ארגונים חדשים , שכל עיסוקם היה אך ורק בענייני דת . יתרה מזאת , תפקידים ומוסדות , ובראשם הרב ובית הכנסת , שינו את מעמדם וזכו ליוקרה ולהשפעה שלא היתה להם כלל בחברה המסורתית . הרב , שהיה בקהילה האוטונומית הישנה אחד משכירי ה"קהל" ולא מילא , בדרך כלל , תפקידי ניהול והנהגה , נעשה עם ביטול הקורפורציה היהודית לדמות מרכזית בחיי החברה והחל למלא מגוון תפקידים שלא היו לו כלל בעבר . ממומחה קהילתי לפרשנות ההלכה , מה שהיה בעצם תפקידו העיקרי בקהילה הישנה , נעשה להוגה דעות , מטיף , פוליטיקאי או מנהיג מפלגה פוליטית . במערב אירופה ובגרמניה חלה גם תמורה בהכשרתו המקצועית ובהשכלתו של הרב . רבנים לא מעטים רכשו השכלה אקדמית והיו בעלי ידע נרחב בתרבויות הסביבה הלא–יהודית . אין זה מקרה שתנועת התיקונים בדת , שהתעוררה בגרמניה בראשית המאה ה , 19– היתה קשורה בחבורה של רבנים מודרנים שנתנו משמעות חדשנית למשרת הרבנות . במדינות מרכז אירופה ומזרחה ראו השלטונות ברב פקיד של המדינה , וביקשו להטיל עליו תפקידי רישום לידות ופטירות , ופיקוח מטעם הרשות על העדה הדתית היהודית . רבנות ממשלתית נוסדה במלכות אוסטריה במחצית השנייה של המאה ה . 18– באימפריה הרוסית קמה מערכת נרחבת של "רבנות מטעם , " שמילאה תפקידים מנהליים מובהקים במסגרת הביורוקרטיה האימפריאלית . לצורך הכשרתם של רבנים אלה הוקמו , בשנות ה40– של המאה ה , 19– שני בתי מדרש לרבנים , בווילנה ובז'יטומיר . מוסדות אלה היו מסלול מובהק לאקולטורציה רוסית , ובהם צמחה אליטה תרבותית מסוג חדש , שהצטרפה לתנועות יהודיות מודרניות . מעבר אל מרחב הגויים כך או אחרת , הרב מילא למעשה שורת תפקידים שבוצעו בעבר במסגרת ה"קהל" הישן . בקהילות מהגרים חדשות , שקמו באירופה המערבית ובארצות שמעבר לים , היווה הרב מוקד אישי של הזדהות בסביבה חדשה ובלתי–מוכרת , ובה בעת מילא תפקיד של סוכן אקולטורציה לתרבות הארץ החדשה . בית הכנסת , שהיה בחברה המסורתית מוקד אחד מתוך כמה מוקדי זהות יהודית בהוויית חיים דתית–טוטאלית , נעשה מוסד מרכזי וסמל ההזדהות המובהק של שייכות לחברה היהודית . חבר הקהילה המסורתי היה נתון בתוך "מרחב יהודי" שלם , שהתפשט מן הבית אל רחוב היהודים , שכונה באשכנז , Judengasse השכונה המיוחדת או הגטו . רק כאשר יצא היהודי אל מחוץ לרחוב , עזב את שכונת היהודים או התרחק מעבר לתחומי העיירה במזרח אירופה , הוא עבר אל מרחב הגויים . אמנם , לא תמיד שכנו היהודים בנפרד מן התושבים הלא–יהודים בעיר או בכפר ( בעיקר נכונים הדברים לגבי מזרח אירופה , שם לא היה גטו , אף לא רחוב מיוחד . ( עם צמצום האוטונומיה היהודית וביטול הגבולות האקולוגיים והגיאוגרפיים הברורים בין "המרחב היהודי" לבין סביבתו הנוכרית , נותרו הבית , מחד גיסא , ובית הכנסת , מאידך גיסא , שני המרחבים היהודים הטהורים . בעקבות תמורה זו עלה מעמדו של בית הכנסת כמוקד ציבורי של זהות יהודית . במוסד זה התמקדו כמה מן הפולמוסים הסוערים ביותר שהתרחשו בין שמרנים ומחדשים . כך , למשל , לגבי שינוי נוסחי התפילה , עיצוב בלתי–מסורתי של הבניין , שינוי מקום הבימה וסדר הישיבה , הכנסת עוגב , שירת מקהלה , ליווי מוזיקלי של הפולחן הדתי והנהגת דרשה בשפת המדינה . כל אלה וחידושים אסתטיים וריטואליים נוספים , שהחלו ראשוני תנועת התיקונים בדת להנהיג בגרמניה בעשור השני של המאה ה , 19– היו קשורים בבתי התפילה של קהילות מסוימות . בשנים מאוחרות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|