sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:244

בתוך מערכת חברתית–כלכלית פיאודלית–קורפורטיבית , שבה מעמד חברתי , עיסוק כלכלי , זהות אתנית ומקום מגורים היו תחומים ומוגדרים . מסגרות החיים הפיאודליות היו מעוגנות בתעודות כתובות , שהגדירו בצורה מדויקת את מעמדה של כל קבוצה דתית , אתנית וחברתית , וקבעו תחומים גיאוגרפיים , חברתיים וכלכליים כמעט בלתי–ניתנים לשינוי . כל יהודי , באשר הוא , היה כפוף לכתבי חסות ( פריווילגיה , ( שהוענקו לקהילה זו או אחרת מטעם המלך , הדוכס או הבישוף . תעודות אלה עברו מדור לדור ואושררו מדי זמן , כאשר עלה מלך חדש לכס השלטון , או כשהתחלף בעליה של העיר שבה נמצאה הקהילה . כתבי החסות של יהודי מלכות פולין , שמקורם הקדום במחצית השנייה של המאה ה13– ובמאה ה , 14– עוד זכו לאשרור בשנת , 1764 כאשר עלה לשלטון מלכה האחרון של פולין , סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי . רוב יהודי העולם בעת החדשה ( ששכנו בארצות מזרח אירופה , ( קיימו את חיי היומיום שלהם בקהילותיהם עד המחצית השנייה של המאה ה18– על פי תעודות משפטיות כאלו . בפולין , על כל פנים , לא חדלו יהודים שחיו בערים פרטיות של האצולה לנהוג על פי כתבי חסות כאלה עד למרד הפולני נגד הרוסים בשנת . 1863 אף שכמו כל ארגון חברתי של בני אנוש הונעו גם חברי הקהילה היהודית משיקולי תועלת , יוקרה וממון , תורגמו כל אלה למושגים דתיים מובהקים . הארגון הקהילתי היהודי , שהיו לו שמות שונים בארצות שונות , היה , אפוא , קורפורציה של יחידים שנקשרו בקשרי דת , מוצא ומעמד . התחזקות המדינה הריכוזית באירופה הביאה כבר מן המאה ה17– לחיסולו ההדרגתי של הסדר הפיאודלי ולביטולן של הקורפורציות . ירידת מקומה של הדת בהגות הפילוסופית ובמחשבה הפוליטית של האליטות במערב אירופה ובמרכזה ערערה במקביל את מעמדה המוחלט של הקהילה בחיי היחידים . הנאורות האירופית הטילה ספק , בלשון המעטה , בקשרי הקדושה הקורפורטיביים והציעה חלופות שכלתניות ותועלתניות להסדרים החברתיים הנושנים . השליטים האבסולוטיים , אשר בממלכותיהם חיו ערב העת החדשה למעלה ממחצית יהודי העולם , חתרו להמעיט את כוחם של כל הארגונים החברתיים ולכפוף את הנתינים לפיקוחה הישיר של המדינה . כך אירע בצרפת , במדינות הגרמניות , באימפריה ההאבסבורגית וברוסיה הצארית . ביטול האוטונומיה הקהילתית של היהודים התרחש במשך קרוב למאתיים שנה בשלושה מסלולים היסטוריים : בממלכות האבסולוטיסטיות בוטלה הקהילה המסורתית , והיהודים הוכפפו למרות ישירה של מנהל המדינה כנתינים ; במשטרים הדמוקרטיים זכו היהודים לשוויון זכויות אזרחי מלא , מתוך איבוד מעמדם הקורפורטיבי . האמנסיפציה של היהודים , תהליך היסטורי שהתרחש מימי המהפכה האמריקנית והמהפכה הצרפתית , השוותה את מעמדם המשפטי של היהודים לשאר אזרחי המדינה הדמוקרטית , אך זאת במחיר ביטול הפריווילגיה וחיסול השלטון העצמי הקהילתי ; לארצות האיסלאם יובאה האמנסיפציה מבחוץ . במאה ה19– החלו השלטונות הקולוניאליים בארצות אגן הים התיכון לייצא את התמורות הללו אל מעבר לים . הקהילה היהודית החלה אפוא לאבד את האוטונומיה הנרחבת שממנה נהנתה באותן מדינות , ובסופו של דבר היא בוטלה לחלוטין . חיסול הקהילה המסורתית ביטול האוטונומיה היהודית חשף את היחיד היהודי למגע ישיר עם מנגנוני השלטון , ערער לחלוטין את סמכות ההלכה וגרם לשינוי מקומם ותפקודם של מוסדות חברתיים ותיקים , שהמשיכו להתקיים לאחר חיסול הקהילה המסורתית . תמורות העת החדשה , שהחלישו את היסוד הדתי בתודעה הקבוצתית של היהודים , חיזקו לעתים מרכיבים אחרים , כדוגמת הייחוד האתני והמעמד החברתי . הזהות היהודית , שבחברה המסורתית התנוה שלושה מרכיבים שהגבולות ביניהם היו מטושטשים לחלוטין , החלה להתפרק לחלקיה מול אתגרי העת החדשה . התגובות לאיבוד מעמדה הדתי–הטוטאלי של הקהילה ולפירוק הזהות היהודית המסורתית היו שונות בטיבן ובעוצמתן ממקום למקום ומתקופה לתקופה . היו מי שנטו להגדיר את הזהות היהודית כדתית , והדחיקו מתודעתם את המרכיב האתני והמעמדי . הגדרה כזאת צמצמה את הארגון החברתי היהודי ל"קהילת פולחן" , ( Kultusgemeinde ) כזו שהופיעה בארצות מרכז אירופה במרוצת המאה ה ; 19– היו מי שביקשו להעמיד את הזהות היהודית על היסוד האתני , בדרך שבה בחרו ראשוני התנועה הלאומית היהודית , וכמותם מייסדי מפלגות הפועלים היהודיות במזרח אירופה ובארצות ההגירה במערב אירופה . והיו מי שוויתרו לחלוטין על זיקה כלשהי לכלל היהודי ובחרו להתחבר לקבוצות דתיות אחרות , להיטמע בישויות אתניות שכנות , להגר אל מעבר לים . או לוותר , כמו במקרה של המהפכנים היהודים הרדיקלים , על כל זיקה דתית ואתנית , ולהצטרף למעמד חברתי בעל אופי אוניברסלי . במקום הקורפורציה הישנה הופיעו צורות ארגון חלופיות , חלקן גלגולים של צורות ישנות , חלקן חסרות תקדים בעברם של היהודים . לתמורה רבת משמעות גרם סילוק המחסומים הסוציולוגיים והאקולוגיים בין היחיד היהודי לבין מנהל המדינה הריכוזי . המדינה , ישות מרוחקת ונעדרת אינטימיות , החליפה את הקהילה . את מקום הקשרים המיידיים עם נותני החסות הפיאודליים , שנמשכו לעתים מאות שנים , תפס הביורוקרט

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help