|
|
Page:242
אפיקי חילון בחיי יומיום – מבוא ישראל ברטל תופעת החילון בחיים היהודיים מתגלה בתמורות שהתרחשו בחיי היחיד והקבוצה , בדרכי ההתנהגות של גברים , נשים , ילדים וילדות , ובזיקות הגומלין בין האדם הבודד למשפחה , לקהילה , למקום המגורים וליחידה הפוליטית . מכלול השינויים שעברו על היהודים כפרטים בתוך קבוצה , ועל היהודים כישות קיבוצית , במהלך מאתיים השנים האחרונות הוא עניינו של המדור העוסק ב"חיי היומיום . " תהליכים פוליטיים , חברתיים וכלכליים שאירעו סביב היהודים עקרו מסורות נושנות , ביטלו מוסדות וארגונים ושינו מנהגים , בגדים ומאכלים . המסגרות החברתיות הקורפורטיביות , שבהן נשמרו דפוסי החיים המסורתיים ( הקהילה , "החברה הקדושה , ( " לא שרדו אל מול כוחה המצמית של המדינה הריכוזית המודרנית . מאז , 1750 השנה שבה הכפיף החוק הפרוסי את הקהילה לפיקוח ממלכתי , בוטל השלטון העצמי היהודי בהדרגה במדינות אירופה ובאגן הים התיכון . השלטון הריכוזי , אם בגילויו האבסולוטיסטי ואם במופעו הדמוקרטי , חדר גם אל תוך התא המשפחתי וערער על קדושת הטקס הדתי ועל הבסיס ההלכתי של חיי האישות . לעתים נקט השלטון אמצעי כפייה לזירוז ביטולן של מסגרות הקיום הייחודיות . כך , למשל , נעשה השירות הצבאי באימפריות הרב–לאומיות של מרכז אירופה ומזרחה מכשיר רב עוצמה ל"תיקון" בני הקהילה היהודית . המפגש בין המדינה הריכוזית לבין קהילה האוטונומית , שהפך את היהודים מבני עדה אתנית–דתית נבדלת לנתינים ( ולימים גם אזרחים ) של ממלכה , הביא , במוקדם או במאוחר , לפירוק מסגרות חברתיות מסורתיות ולהסרת הסייגים המשפטיים , התרבותיים והחברתיים שהגנו על אורח החיים הטרום–מודרני . כוחות השוק במשק הקפיטליסטי המתפתח עשו גם הם לא מעט לשינוי דפוסים חברתיים ולעקירת אורחות חיים נושנים . הקהילה היהודית שהיתה , הן בארצות הנצרות הן בממלכות האיסלאם , קורפורציה המעוגנת במערכות פיאודליות , לא עמדה בפני ההתפתחויות הכלכליות ששינו את פני העולם בעת החדשה . המהפכה התעשייתית , שהולידה מערכות תחבורה חדשניות ( ספינת הקיטור , הרכבת והמטוס ) וקירבה רחוקים , הצמיתה מערכות כלכליות רבות–שנים והעלתה במקומן מרכזי עסקים חדשים . אנשי עסקים יהודים מבגדאד פרשו רשתות סחר בינלאומי בין לונדון , עדן , בומביי והונג–קונג . הם נעשו ( כבני משפחת ששון בנמלי האימפריה הבריטית ) לנציגי הקפיטליזם האימפריאלי . היהודים שהתמחו בראשית העת החדשה במסחר , במתן אשראי ובהפעלת משק החכירות ( בארצות מזרח אירופה , ( היו מעין אי קפיטליסטי בתוך סביבה פיאודלית . ככל שהלך המשק הקפיטליסטי והתפתח , איבדו היהודים את ייחודם בתחום הפיננסי והמסחרי . ענפים כלכליים , שבהם התמחו במשך דורות , נעשו מיותרים . רבים איבדו את בסיס קיומם ונאלצו לעקור ממקומות ישיבתם , להמיר את פרנסותיהם ולהשתלב בסדר עולם זר ומנוכר . היו שעשו זאת בהצלחה גדולה ונטלו חלק בפיתוח הבנקאות , המסחר והתעשייה במקומות שאליהם היגרו . רבים אחרים , ובמיוחד באותם חלקי עולם שבהם איחר המשק הקפיטליסטי להתפתח , הצטרפו לתנועות פוליטיות וחברתיות שביקשו להתמודד עם מה שעוללו התיעוש המזורז והעיור המהיר למי שגורלם לא שפר עליהם . הבורגנות היהודית החדשה , שצמחה במאה ה19– בעריה הגדולות של אירופה ובמרכזי המסחר של אגן הים התיכון , היתה סוכן חדשנות מובהק . סוחרים יהודים , תעשיינים , בנקאים , רופאים ועורכי–דין היו חלוצי האקולטורציה של היהודים . הם אימצו את לשונות האימפריה או המעצמה הקולוניאלית ( רוסית , גרמנית , צרפתית או אנגלית ;( שינו את לבושם וזנחו את המנהגים הדתיים הישנים ; בתיהם נבנו ורוהטו בטעם האירופי וזמנם החופשי הוקדש לתיאטרון , לאופרה ולאולמות הקונצרטים . את בניהם ובנותיהם הם שלחו לאוניברסיטאות במטרופולין של האימפריה . לא מעטים מאלה היו לרופאים ידועי שם , משפטנים בעלי השפעה , אנשי מדע מהוללים , הוגי דעות , סופרים ומשוררים בלשונות המדינה . אולם , עם אימוץ האופנות , המנהגים ודרכי ההתנהגות מן החוץ , היו בשכבה החברתית הזאת גם מי שביקשו לשמר משהו מן המורשת הקבוצתית הישנה . כך באו לעולם ניסיונות של רפורמות דתיות , קמו בתי ספר יהודיים בעלי גוון מודרני , נוסדו עיתונים יהודיים בלשונות האימפריה או המדינה ונולדו ארגונים על–קהילתיים למטרות פילנתרופיה והגנה על המיעוט היהודי בארצות שונות . מאות אלפי היהודים שנפלטו ממערכות הכלכלה הטרום–מודרנית שקרסו ונעלמו , היו אף הם סוכני מודרניזציה וחילון . העיירה היהודית במזרח אירופה , וכמוה גם קהילות היהודים הספרדים בארצות הבלקאן , איבדו את בסיס קיומן הכלכלי . במאות ה18-16– מילאו יהודים תפקיד קולוניזטורי בעידוד המלכות והאצולה , כמייסדי ערים או כספקי אשראי , סחורות ושירותים . תפקידים אלה נעשו מיותרים נוכח התמורות שחלו במשק העולמי ובנתיבי הסחר הבינלאומי . מאות אלפי יהודים היגרו מן העיירות והערים שירדו מגדולתן אל כרכים וערים גדולות שנעשו למרכזי הכלכלה החדשים . אודסה , עיר נמל אימפריאלית שנוסדה בעשור האחרון של
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|