|
|
Page:228
במסחר ; באחידות הלשונית בשימוש היומיומי בשפה הערבית ובהכרת שפת תקשורת נוספת כשפה בינלאומית – העברית . מעורבות זו , יש בה שינוי מהותי לעומת המבנה הענפי של פרנסות היהודים בתקופות קודמות . שעה שקודם לכן התפרנסו יהודים בעיקר מן החקלאות לסוגיה , במאתיים השנים שלאחר כיבושי האיסלאם עברו היהודים מרצונם למסחר הבינלאומי ולאגפים המשרתים אותו . היה זה ענף כלכלי נכבד בעיני המוסלמים . סוחרים אלה היו ל'נושאי התרבות' החדשים בעולם היהודי . הם הביאו את דברו החדש של המרכז הבבלי לתפוצות ישראל השונות וסייעו בכך לחיזוק סמכותו של מרכז זה בענייני בני הקהילות . ב . השינוי התרבותי : אפשרויות התנועה הנרחבות יצרו רשתות של תקשורת בינלאומית שתכליתן המסחר , תנועות הצבא , המודיעין והדואר . תקשורת זו נעשתה בעיקר בלשון הערבית . תנופת התקשורת הזו חוללה מהפך גם בתולדות עם ישראל . למן המאה ה9– מופיעים חיבורים יהודיים בלשון חדשה , במבנה חדש ובעלי תכנים חדשים . ניצנים ראשונים של חיבורים הכתובים בשפה הערבית ובאותיות עבריות מופיעים כבר במהלך המאה ה . 9– היו אלה חיבורים שלא רק לשונם חדשה אלא שגם בתכניהם ניכר חידוש : חיבורים בפילוסופיה ובמדעים , שאפילו שמותיהם מחקים שמות של חיבורים ערביים שנפוצו באותה עת . גם מחברי היצירה ההלכתית מנתבים את עצמם למסלולים חדשים , ובמקום הדיון התלמודי האסוציאטיבי עולה דרך חיבור הלכות לפי נושאים ובהשמטת הדיאלקטיקה התלמודית . חיבורים אלה אמנם שואבים את סמכותם מן התלמוד , אך בעצם המיון , הכינוס והפרסום של 'הלכה בתר–תלמודית' היתה הכרזה על עוצמתם של המכנסים . פעילות זו מושפעת מן המתרחש בחברה המוסלמית והיא מנתבת עצמה לאימוץ המסגרות מתוך המצוי בתרבות הערבית המתחדשת תוך ניסיון לשמור על התכנים היהודיים הייחודיים ; אימוץ שאפשר לכנותו 'אימוץ בררני למחצה . ' בעקבות מפעליו החלוציים של רב סעדיה גאון , נהפכה השפה הערבית לשפה לגיטימית לכל יצירה יהודית . מבנה החיבורים החדשים הושאל ממבנה החיבורים הערביים ואט אט , בתחומים שבהם לא נמצאה מסורת יהודית ברורה , החלו לחדור מושגים ותכנים מעולם האיסלאם אל היצירה הרוחנית כגון שמות החיבורים בהלכה , בהגות ובמדע ; הלכות רבות בענייני אישות ; מונחים בערבית ששולבו בכל הספרות ההלכתית ; ותקנות שתוקנו , לעתים אף בניגוד למסורות ההלכה היהודית , בענייני מסחר וממונות . ג . מגמות דמוגרפיות : המהלכים הצבאיים והפוליטיים , שאפשרו את פרישת רשת המסחר החדשה , הביאו לשינוי ניכר גם בפיזור היהודים בעולם . כחלק ממגמת ההגירה מן המזרח מערבה , הגיעו יהודים רבים מאיראן , עיראק וארץ–ישראל לקהילות במצרים , צפון אפריקה וספרד . הערים החדשות שנבנו לאחר כיבושי האיסלאם אוכלסו באוכלוסייה יהודית , שחלקה זכה בהנחה ניכרת מתשלום מס . ובכמה ערים במערב המוסלמי , כגון פאס שבמרוקו , אליאסנה שבספרד , קאבס שבתוניסיה , היתה אוכלוסייה יהודית ניכרת . תופעה זו , שבה רוב העם היהודי חי באותן השנים בארצות האיסלאם , היתה נדירה בתולדות עם ישראל , ולא היתה תולדה של פעילות יזומה יהודית . גם לאחר תקופה זו , קשה למצוא לתופעה זו מקבילה . מכאן מוענק משנה החשיבות של התהליכים העוברים על בני התקופה להבנת זמנם והתקופות שאחריו . אפשרויות התנועה הנרחבות , שנלוו לכיבושי האיסלאם , מוצו ונוצלו הן על ידי מוסלמים והן על ידי יהודים . ארון הקודש בבית כנסת מן המאה ה12- בקהיר . הרוב המכריע של היהודים בימי הביניים – במאות השנים שלאחר הכיבושים המוסלמיים הגדולים – ישב בארצות האיסלאם . השלטון המוסלמי ראה ביהודים ובנוצרים "עמי ספר" שחובתו להגן עליהם כבני חסות שפלי דרג . למדיניות זו היו כמה יוצאים מן הכלל ( בעיקר בצפון אפריקה ובספרד ) במשטרים איסלאמיים קנאים " ) פונדמנטליסטיים . ( "
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|