|
|
Page:225
שלעתים סיכן את הציבור היהודי כולו ; וכי המעמד הביטחוני והכלכלי של יהודים בארצות איסלאם אחרות היה טוב ממצבם בספרד . יהודי ספרד , מסתבר , היו חלק ממערכת רחבה וממארג קשרים אינטנסיבי בין השותפים החברים לשינויים הגדולים שהתחוללו בעם ישראל בעקבות כיבושי האיסלאם . רוב מכריע של העם היהודי חי , באותה עת , בארצות האיסלאם – מהן שהיו כפופות למצרים מהן שהיו עמה בקשרי מסחר סדירים . 400 השנים שלאחר כיבושי האיסלאם היו שנים של עיצוב מחודש של עם ישראל , עיצוב שנתאפשר בגין הכיבושים – שפה אחת ( ערבית ) וזמינות הקשרים בנתיבי המסחר הבינלאומי – שאפשרו תקשורת נוחה בין קהילות ישראל . בנתיבי התקשורת הזו הועברו פירותיה של יצירה רוחנית חדשה , לא רק בלשונה , כי אם גם בתכניה : כתובה ערבית , מסודרת בחיבורים בעלי מבנה ספרותי מגובש ומסודר , עוסקת בתחומי ההגות , המדע , המשפט והספרות , ומקובלת על המוני היהודים בעולם האיסלאם . עולם זה מתגלה והולך בעקבות חשיפתם , פרסומם ומחקרם של מקורות מגניזות קהיר . הממצאים העשירים היטו את מוקד העניין המחקרי של הדורות הקודמים אל לב החיים היהודיים בארצות האיסלאם ואל הממשק הרבפנים עם החברה המוסלמית . העולם החדש – מתמונה פוליטית–כלכלית לתמונה אינטגרטיבית המידע החדש העולה משרידי גניזות קהיר , המודעות למכנה המשותף הכורך את ארצות האיסלאם יחד , והצורך לבחון את יהודי הארצות האלו לאור הממצאים החדשים , מפנים את תשומת הלב מן הזירה הפוליטית–הכלכלית–האירועית אל תחומים חדשים : הפרישה היישובית החדשה של היהודים , העשייה הכלכלית בהקשרי הגלובליזציה של אז ; ביטויי הזהות החדשים של יהודים ; והממשק המקיף של קשריהם עם הסביבה המוסלמית . כשם שהעולם השתנה , כך גם התחוללו שינויים ניכרים במעמד החוקי , הביטחוני והקהילתי של יהודי הח'ליפות . בראש ובראשונה , הושפעו חייו של הציבור היהודי הזה מן השינויים המסגרתיים והתוכניים שהביא אתו המשטר החדש . לראשונה זה אלף שנה בתולדות עם ישראל , שלמעלה מ 90 % – מן העם היהודי חי תחת שלטון אחד . להוויה זו היתה השפעה מיידית על המעמד החוקי של היהודים , על מקומות ישיבתם ועל דפוסי המחיה שלהם . כיבושי האיסלאם יצרו זירת פעילות אחידה וחדשה לבני המיעוטים המונותיאיסטים . לזירה זו הם נכנסים כזכאים למעמד חוקי של מוגני השלטון . מצד מעמדם המשפטי הם מוגדרים אנשי החסות , 'אהל אלד'ימה . ' מעמד מיוחד זה ניתן להם בזכות היותם בעלי איכות דתית מיוחדת , בהיותם אנשי הספר , 'אהל אלכתאב , ' מי שבתקופה קודמת ניתן להם בספר דבר האלוהים . הדת היהודית היתה אפוא לדת מוגנת באיסלאם . הפוגע ביהודים נחשב מפר ברית שנכרתה בין בני המיעוטים המונותיאיסטים לדת האיסלאם . האיסלאם הציע ביטחון לנפש ולרכוש וחופש פולחן , תמורת תשלום מסודר של מסים וקבלת המרות הפוליטית של השלטון . מעמד זה אמנם מגדיר את היהודי כנחות מן הבחינה הדתית , אך עם זאת הוא נחשב לבעל איכות דתית מיוחדת . זכות זו להגנה ולביטחון הגוף , לחירות דתית ולהתארגנות קבוצתית נפרדת מעוגנת בקוראן ובתקדימים של הסכמי כניעה , שחתמו ערי המזרח התיכון עם הכובשים המוסלמים . העובדה שליהודים לא היתה ישות פוליטית עצמאית הקנתה להם מעמד של נאמנים–בכוח לשלטון שייטיב עמם , גם כעדה וגם כנתינים יחידים . יהודים זכו למעמד בכיר במשטרים מוסלמים , חרף ההגבלות העקרוניות על מתן תפקידים שיש עמם שליטה במוסלמים למי שאינם מוסלמים . ההנהגה היהודית הוכרה כמייצגת את הציבור היהודי באזורי השלטון המוסלמי . היא כונתה 'ישיבה' או 'ישיבת ארץ הצבי' ועסקה בשיפוט של היהודים , בייצוג העדה בפני השלטון , בפיקוח על חיי הציבור והפרט באמצעות פקידים שמונו לתפקיד ראשי קהילות . אזור האחריות של הנהגת הישיבה הארצישראלית היה סוריה רבתי ( סוריה , לבנון , מצרים וארץ–ישראל . ( השינוי במעמד החוקי של היהודים ואפשרות חידוש היישוב היהודי בירושלים כבר בימי הח'ליפים הראשונים , נצטרפו לטיפוח ולחיזוק העיר ירושלים בידי האומאיים . אלה כאלה העניקו סמכות מיוחדת להנהגת יהודי ארץ–ישראל , שישבה קודם לכיבוש הערבי בטבריה . רבים מיושבי ירושלים היהודים היו מי שלא יכלו לשלם את מס הגולגולת בערי מושבם – בירושלים שולם המס במקובץ ולא היה מוטל על ראשי בתי אב . הנהגת יהודי ארץ–ישראל נמצאה עתה בעולם 'חדש' המאפשר לה להתבטא כהנהגה יהודית עולמית . היה זה עולם שמרכזו בדמשק , שבו ירושלים היא עיר עלייה לרגל גם למוסלמים וממילא היא מצויה בנתיב שיירות המסחר בחלק מעונות השנה ; שבו את הדרכים לעיר מאבטח השלטון המוסלמי ; שהקשר בינה לבין הקהילות היהודיות בעולם זמין ונוח , לעומת תקופות קודמות . לשינויים הפוליטיים והכלכליים בחברה המוסלמית היתה השפעה ישירה על המתרחש בחברה היהודית . חוסר היציבות הצבאית שנלווה למהפכה העבאסית ותחושת אחרית הימים שעברה במחנה המוסלמי המורד באומאיים היכו גלים גם
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|