|
|
Page:216
וכן לקבוצות מדוכאות אחרות בחברה הנוצרית , כגון האיכרים . המחקר מנסה לעמוד גם על האופן שבו התגבשה הזהות היהודית בימי הביניים מתוך הסתכלות על "האחר" ומתוך עיצוב דינמי ומשתנה של הגבולות הדתיים–התרבותיים , ולבחון את מידת ההפנמה שהפנימו יהודים ערכי תרבות נוצריים , בצד דחיית עיקרי התיאולוגיה והפולחן הנוצריים . יהודים התחילו להשתקע במערב אירופה כבר בימי הרומאים , אבל עד לימי הביניים לוקות הידיעות על היהודים המתגוררים שם בחסר רב , ולא ברור אם אכן נשמר שם רצף , כפי שנשמר למשל בדרום איטליה , שהיתה תחת שלטון רומיביזאנטי עד המאה ה . 11– לפי השקפה אחת , התפתחו ושגשגו המרכזים היהודיים בגרמניה ובצרפת בימי הביניים המוקדמים , בעיקר לאחר שהקיסר קארל הגדול ( 814-768 ) ויורשיו החלו לעודד את ההגירה היהודית מאיטליה ומספרד אל הממלכה הפרנקית בהענקת פריווילגיות המאשרות את זכות ישיבתם , ביטחון חייהם ורכושם וזכותם לארגון עצמי ולניהול אוטונומי של חיי הדת . ליהודים הוענקו אף פטורים מתשלומי מכס וזכות לנוע בחופשיות ממקום למקום כדי שיוכלו לקדם את הסחר המקומי והבינלאומי ואת הכלכלה הפיאודלית . השקפה אחרת מדגישה כי לא היתה כלל התיישבות יהודית קבועה בגרמניה בתקופה הקארולינגית , ולכל היותר נמצא שם מספר זעום של סוחרים יהודיים , שאין ידיעה על מקומות מושבם ומשך ישיבתם . השתקעות של קבע התחילה רק בראשית המאה ה , 10– וביתר ודאות לקראת אמצעה . רבים הורו בעבר על שליטת היהודים במסחר הבינלאומי ועל המונופולין שהיה להם על המסחר ועל עסקי הכספים מאז התקופה הקארולינגית ועד סוף המאה ה . 11– היום יש הממעיטים מאוד בממדי הסחר היהודי , ומדגישים שהם לא היו יחידים בעיסוק זה . לפיכך אין לייחס את מעברם של יהודי צפון גרמניה וצפון צרפת לעסקי ההלוואה בריבית לדחיקתם מן הסחר בים התיכון , אלא לתהליכי האורבניזציה במקומות מושבם , מהמאה ה12– ועד לראשית המאה ה . 14– חוץ מסוחרים , ידוע על יהודים בעלי אחוזות גדולות , שהעסיקו נוצרים בשירותם . בעבר רווחה ההנחה שהיהודים נהנו בימי הביניים המוקדמים מכוח פוליטי ממשי , ומיכולת השפעה לא מבוטלת על המלכים והאצולה . ואולם נראה שאין להשקפות אלו יסוד ממשי . מעמדם המשפטי והחברתי של היהודים אכן היה מוגדר ומבוסס , אבל כוחם הפוליטי לא היה ממשי . התקפות אנשי הכנסייה במערב אירופה על היהודים במאה ה9– נבעו בדרך כלל מהמגע החברתי ההדוק בין יהודים לנוצרים ( למשל , עריכת סעודות משותפות , ( ולא מכוחם הפוליטי של היהודים . הבדלים גדולים שררו בימי הביניים בין אזורי הקיסרות הביזאנטית לבין המדינות החדשות שהתפתחו במערב אירופה לאחר התפרקותה של הקיסרות הקארולינגית . המשפט הרומי , שכלל גם חוקים בענייני היהודים , המשיך להיות תקף בקיסרות הביזאנטית . ברם מעמדו של החוק הרומי לא נשלל לחלוטין גם במערב אירופה . תהליך התנצרותה של האימפריה הרומית יצר במידה רבה גם נצרות רומית , וחלקים שונים מן המשפט הרומי חדרו לחקיקה החדשה במערב אירופה . הכנסייה הקתולית אימצה רבות ממסורות המשפט הרומי , והחוקים שנחקקו באימפריה הרומית מאז תחילת המאה ה4– היו לגורם מעצב ביחסה של הכנסייה אל היהודים בימי הביניים . במאה ה4– אימצה הקיסרות הרומית הנוצרית גישה סובלנית כלפי הדת היהודית , כפי שהיה נהוג קודם לכן בתקופה הפגאנית . אין מקום לדעה המקובלת כי התנצרותו של הקיסר הרומי קונסטנטינוס ומדיניותם של הקיסרים שבאו מיד אחריו הביאו לשינוי דרמתי במעמדם של היהודים . לצד החרפה מסוימת במדיניות קונסטנטינוס כלפי היהודים , בעקבות השפעה נוצרית חזקה , נמצאו בחוקיו גם כמה וכמה אספקטים חיוביים מנקודת מבטם של היהודים . התפתחות הערים בצפון אירופה , למן המאה ה , 11– האיצה את גידול הקהילות היהודיות . בעמק הריין בגרמניה ( אשכנז ) התפתח מרכז עצמאי וחשוב ללימוד תורה וליצירה פייטנית , שחכמיו העזו לפסוק הלכה בניגוד לדעת גאוני בבל והמסורת ההלכתית הארצישראלית . המרכז האשכנזי משך אליו תלמידים מצפון צרפת וממקומות רחוקים כפרובנס וספרד . מרכז התורה הצרפתי , שהיה תלוי זמן רב בחכמי גרמניה ופרובנס , היה למקום הוראה ולימוד עצמאי עם בואו של שלמה בר יצחק ( רש"י , , ( 1105-1040 שלמד בישיבות מגנצא Q ורמייזא , לטרויש ( טרואה . ( בסוף המאה ה11– נעשו הקהילות היהודיות בצפון צרפת למרכז הרוחני היהודי החשוב ביותר באירופה הנוצרית . בניגוד לדעה מקובלת לא היה זה סניף של המרכז היהודי באשכנז . רש"י ותלמידיו פיתחו את פרשנות המקרא על דרך הפשט , בניגוד למסורת הדרשנית–החינוכית הקודמת שהתרחקה מן המשמעות המיידית של פסוקי המקרא . למרכז הצרפתי היתה אופיינית הפתיחות לחברה הסובבת והזיקה החברתית–הרעיונית ל"רנסאנס של המאה ה " 12– שעבר על החברה האירופית באזור זה , וכלל שיבה אל הישגי העבר הקלאסי הלטיני ופריחת הספרות והאמנויות . הרנסאנס היהודי התבטא גם במגעים אינטלקטואליים סדירים עם תיאולוגים נוצריים , כגון נזירי מנזר סן ויקטור שבפריז , ובקיומו של שיח פרשני יהודי–נוצרי על המקרא . בכתבי פרשנות המקרא של נזירי סן ויקטור נמצא ניסיון להינתק מפרשנות המקרא האלגורית המקובלת בעולם הנוצרי ולשוב לפרשנות הפשט , החותרת להבנה בסיסית של פירוש המילים והיצמדות למשמעות המיידית של הכתוב . המגעים האינטלקטואליים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|