|
|
Page:208
יהודים ונוצרים בימי הביניים קנת סטואו ההיסטוריון יוסף הכהן הכתיר את ספרו משנת , 1560 הסוקר את ההיסטוריה היהודית , בשם עמק הבכא . הדעה שחיי היהודים בימי–הביניים היו שורה אינסופית של פורענויות באה לידי ביטוי אצל היסטוריונים שבאו אחריו והוטבעה בזיכרון הקיבוצי המודרני של היהודים . תולדות היהודים בימי–הביניים מזוהות לא אחת עם "ההיסטוריה של האנטישמיות , " מונח שבו עצמו יש משום קצרנות של האמירה , כי העולם מחולק במובהק בין יריבים יהודים ולא–יהודים והאחרונים הוגים תמיד בוז לראשונים . אבל אפילו יוסף הכהן היטיב לדעת שלא כך הדבר . בתארו , מתוך הבחנה דקה , את עלילת הדם על יהודי טרנטו שמצפון לוורונה שבאיטליה , שהואשמו ברצח סימונינו הקטן , מספר הכהן כי האפיפיור , שהיה פ N נציס ] ני , ושליחו , שהיה בישוף ד F מיני ] ני , הגנו על היהודים . לא הכול היה שחור–לבן . עם זאת נטייתו של הכהן לתאר את חיי היהודים כטרגדיה רצופה מאפילה על היצירתיות שבחיי היהודים , ומפשטת את מורכבותו של הקיום היהודי בימי–הביניים . גם אילולא התחוללו הטבח בארץ הריין במסע הצלב הראשון ( 1095 ) והטרגדיות הדומות לו שבאו אחריו , וגם לולא הוטלו כל אותן גזירות מטעם הכנסייה והשלטון האזרחי , שגרמו ליהודים הרבה אי–נוחות ( לאמיתו של דבר אין אנו יודעים עד כמה ) – עדיין היו להיסטוריון המודרני של היהודים בימי–הביניים דברים רבים לכתוב עליהם . היהודים והשליטים בימי–הביניים היהודים פעלו כיחידות קהילתיות , מעין אוטונומיות . הם עסקו במרץ בלימודים , כתבו יצירות ספרות חשובות , הקימו משפחות וגידלו את ילדיהם במופגן באורח חיים יהודי . היהודים עסקו גם בפעילויות כלכליות מורכבות . אלו היו תלויות , משנת 1200 בקירוב , ביחסם של הלא–יהודים לעיסוקם של יהודים בהלוואת כספים , ובמידה פחותה גם בהסכמתם שיהודים ימכרו יינות לנוצרים . ניתן לציין כי באזורי הים התיכון , בעיקר בסיציליה ובספרד , המשיכו היהודים זמן רב להיות בעלי מלאכה . מהמאה ה12– חדלו יהודים למלא תפקיד בסחר הבינלאומי , שבנוגע להיקפו בימי–הביניים המוקדמים קיימות הערכות שונות זו מזו במידה קיצונית . הרוב המכריע של היהודים ישבו בערים , אף בזמן שמספר הערים והעיירות היה קטן , ואילו בכל מה שנוגע לחקלאות ולמעמדם של היהודים בתחום זה , יש מעט מאוד טעם לדון . אנחנו נוטים לראות בקהילות היהודים בימי–הביניים מעין קורפורציות אוטונומיות , המונהגות בידי רבניהן . הדבר הזה אינו מדויק . הרבנים , בעיקר אחרי המאה ה , 13– היו נתונים למרותם הישירה של פרנסי הקהילות , ובמיוחד כך , למעשה , על פי הצו שהוצא בוורמייזא בשנת . 1312 ממשלות ימי–הביניים התירו ליהודים מידה רבה של אוטונומיה . עד ראשית העידן המודרני נהגו השליטים להסדיר בתקנות , רק לעתים רחוקות , עניינים אישיים ומשפחתיים , בעיקר עניינים הכרוכים בנישואין . לבתי דין של יהודים היתה סמכות לטפל בסכסוכים פנימיים , אף שלא היה להם "שיפוט ראשוני , " כלומר , החובה לפנות לבית משפט יהודי על עבירה מסוימת . בימי–הביניים , יהודי שביקש להגיש תלונה היה יכול לעקוף את הסמכות הקהילתית , כפי שעולה ממחאות שהשמיעו היהודית היתה , בתוך דורות אחדים , למסורת רבנית בעיקרה , מעידה על הצלחת פועלם בחברה היהודית בזמנם ולדורות . לקריאה נוספת : אורבך , אפרים אלימלך , ההלכה – כוחה ותפקידה , גבעתיים ( מסדה , ( תשמ"ד . אורבך , אפרים אלימלך , חז"ל – פרקי אמונות ודעות , ירושלים ( מאגנס ) תשכ"ט . אלון , גדליהו , תולדות היהודים בארץ–ישראל בתקופת המשנה והתלמוד , תל–אביב ( הקיבוץ המאוחד , ( תשל"ו . לוין , ישראל לי , מעמד החכמים בארץ–ישראל בתקופת התלמוד , ירושלים ( יד יצחק בן צבי , ( תשמ"ו . Cambrdige ( Cambridge University Press ) , 1998 , pp . iam Horbury , W . D . Davies , and John Sturdy , Volume Three : The Early Roman Period , eds . Will- ish Society" , in : The Cambridge History of Judaism , Cohen , Shaye J . D ., "The Rabbi in Second-Century Jew- University Press ) , 2001 . B . C . E . to 640 C . E ., Princeton and Oxford ( Princeton Schwartz Seth , Imperialism and Jewish Society 200 Mitchell ) , 2000 . A . D . 132-212 , London and Portland ( Vallentine Goodman , Martin , State and Society in Roman Galilee 922-990 .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|