|
|
Page:204
תקדים בבשורה לפי מתי , ששם ההמון צועק "דמו עלינו ועל בנינו" ( כז , , ( 25 וישנם דברים קשים – על שנאת היהודים לגויים –באיגרת אל התסלוניקים ( ב , ( 16-14 ואולם מחקרים שנעשו לאחרונה בברית החדשה מעלים טיעון שהרבה מביטויים אלה התייחסו בזמנם רק לקבוצות מיוחדות של יהודים ; ושיש להם משמעות שונה כשקוראים אותם בהקשרם ; ו / או שמובנם מסתבר כאשר מציבים אותם במסגרת הוויכוח הפנים–יהודי . בדומה לכך , מחקרים היסטוריים והשוואתיים מלמדים כי השקפותיהם של כמה תלמידים של ישוע מוסיפות להדהד בוויכוחים פנימיים בין יהודים בזמן הבית השני וגם לאחריו . נקודות השיתוף נוגעות לנושאים אסכטולוגיים , לקיום מצוות ולפרשנות התנ"ך . דומה שכמה מחסידי ישוע שמרו על תחושה וזהות יהודיות , בכך שראו את הדבקות בכריסטוס ואת שמירת מצוות התורה כשני דברים מיטיבים המשלימים זה את זה , ולא כמוציאים הדדית . מכל האוונגליונים , הבשורה לפי מתי הוא בעל הקשר החזק ביותר ליהדות . הטקסט הזה מגן על ישוע כעל משיח יהודי , ומגלה עניין רצוף בתורה ובעם היהודי . גם בשאר האוונגליונים יש סימנים מובהקים ליחסה המורכב של תנועת ישוע ליהדות . את מרקוס ניתן לקרוא , ומאלף להבין , על רקע התגובות היהודיות לחורבן הבית ; ואצל לוקאס ניתן למצוא קווי הקבלה מפתיעים אל הספרות היהודית ההלניסטית . יוחנן ידוע לשמצה בגלל הצהרות אנטי–יהודיות ארסיות , אך אפילו הצהרות אלו אפשר לקרוא כמבטאות קרע עם קהילה יהודית מסוימת שהכותב ( ים ) השתייכו אליה במקור . אשר לשאר ספרי הברית החדשה , הרי בכמה מהם , כמו באיגרת אל העברים , אנו רואים זהות חדשה ( לא יהודית ) ההולכת ובוקעת ; ואילו באחרים עדיין אנו מוצאים את עקבותיה של הגדרה עצמית יהודית , כמו , למשל , בשאלת הטוהרה הפולחנית המוסיפה להטריד את ספר החיזיון . ספרי הברית החדשה , יהיה יחסם המדויק ליהדות מה שיהיה , הם מקור עשיר להיסטוריה יהודית . איגרותיו של פאולוס כוללות סימנים ומפתחות להבנת ההנחות התרבותיות של יהודים שחיו במאה ה . 1– האוונגליונים , תוך שהם מספרים את חיי ישוע , מוסרים שפע של מידע על ארץ–ישראל במאה ה . 1– בדומה לזה , ספר מעשי השליחים מרבה לספר על קהילות בתפוצה היהודית שבבתי הכנסת שלהן ביקרו מיסיונרים נוצריים מוקדמים . ובכל אחד מן המקרים ההשוואה בין הטקסט בברית החדשה למקורות יהודיים בני אותו הזמן הוכחה כמאלפת , גם בנוגע למקורות הנצרות וגם בנוגע ליהדות הקדם . בעשורים שאחר מות ישוע נעקרה תנועתו ממקומה המקורי בגליל וביהודה . אף על פי כן האמונות ומעשי הפולחן של חסידיו ( בין שמוצאם האתני היה יהודי ובין שהיה לא יהודי ) הוסיפו להיות מושפעים ממגוון צורות החיים היהודיים שפרחו בארץישראל ובתפוצות . בברית החדשה ובספרות הנוצרית המוקדמת ניתן להבחין בעקבות הראשונים של תהליך , שבו חסידי ישוע הבדילו את עצמם , ראשית , מקבוצות יהודיות אחרות , ואחר כך בהדרגה מן " היהדות " במובן רחב יותר . ובכל זאת בעצם יסודם של חידושים אלה עמדה לעתים קרובות המשכיות עמוקה עם היהדות , ובכך , באופן אירוני , הותירה קווים פתוחים למגע , קונפליקט ותחרות במשך מאות רבות אחר כך . מלומדים לא מעטים מוסיפים לחקור את היהדות והנצרות במנותק זו מזו , אפילו בימי קדם . אחרים משקיפים על יחסיהן מבעד לפרספקטיבה של הפולמוס והאפולוגטיקה בני זמננו . ואולם מספר גדל והולך של חוקרים מרחיב את התובנות שהושגו על יהודיותו של ישוע ובודק את ערכה של הברית החדשה להכרת יהדות הקדם ; והמאמץ ההשוואתי מוליד תמונה עשירה יותר הן של מקורות הנצרות והן של ההיסטוריה התרבותית והדתית של היהודים . לקריאה נוספת : פלוסר , ד' יהדות ומקורות הנצרות , מחקרים ומסות , תל–אביב , . 1979 . Gager , J . G ., Reinventing Paul , Oxford , 2000 . tament after the Holocaust , Louisville , KY , 2002 . and Christian Anti-Judaism : Reading the New Tes- Fredriksen , P ., and A . Reinhartz , eds ., Jesus , Judaism , Sources in Early Christianity , Tel Aviv , 1989 . Flusser , D ., English translation by J . Glucker : Jewish Charlesworth , J ., ed ., Jesus' Jewishness , New York , 1991 התהוותה של היהדות הרבנית עדיאל שרמר " היהדות הרבנית" היא דפוס היהדות כפי שעוצב על ידי חז"ל בשלהי ימי הבית השני וביתר שאת בעקבות חורבנו בשנת 70 לספירה . במרכזו של הדפוס הזה ערך לימוד התורה ושמירת המצוות . דפוס היהדות הזה , השונה שוני עמוק מן היהדות המקראית ומדפוסים אחרים של היהדות של ימי הבית השני – כגון היהדות האפוקליפטית – היה , ברבות השנים , לזרם המרכזי בעולמה של היהדות עד העת החדשה . ידיעותינו על היהדות הרבנית , כתנועה דתית–חברתית ,
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|