|
|
Page:203
יהודיותו של ישוע ברורה אפילו מתוך הדרשה על ההר ( מתי ה , , ( 5 קובץ של דברי הוראה שהמסורת הנוצרית רואה בהם דברים המדגימים את השבר בין יהדות לנצרות ( מתי ה , . ( 20-17 המימרות האלה שופכות אור מעניין על פולמוסו של ישוע נגד הפרושים , ומעוררות את הרושם שהוא ותלמידיו ראו עצמם כעומדים במאבק 1 נים–יהודי , שאופיו קרוב למאבק בין כיתות אחרות בתקופת הבית השני . אנו מוצאים גם הקבלות בין תורותיו לבין מסורות רבניות מאוחרות יותר . המפורסמת בהן : האוונגליון מייחס לישוע גרסה של "כלל הזהב" ( מתי ז , ( 12 המקבילה למימרה שהתלמוד מייחס להלל הזקן ( שבת לא , ע"א ;( ובמסורת הרבנית גרסת הלל מורמת על נס כתמצית היהדות . לעומת מחברים נוצריים קודמים שהבינו את גרסת ישוע כדחייה של היהדות הלגליסטית של זמנו , הגרסה הרבנית המקבילה רומזת שהמצב היה מורכב יותר , ושתי הקבוצות אולי היו דומות זו לזו יותר מכפי שמי מהן מוכנה להודות . פאולוס והברית החדשה הניתוק בין ישוע ההיסטורי לכריסטוס של האמונה אפשר למספר מפתיע של הוגים יהודיים לאמץ את ישוע כחלק מן ההיסטוריה והמורשה היהודית . מרטין בובר קרא לו " אח ;" יוסף קלוזנר כינה אותו " היהודי היהודי מכולם . " אתגר גדול יותר למחשבה היהודית המודרנית , ולמחקר החילוני בן זמננו , הוא לכלול את פאולוס בהיסטוריה היהודית . איגרותיו של פאולוס עצמו מספרות על החיזיון של כריסטוס הקם לתחייה שדחף אותו , איש מן הפרושים , לשנות את שמו משאול לפאולוס ולהכריז על עצמו " שליח לגויים . " אף שהיה כנראה תלמיד של רבן גמליאל הזקן ( מעשי השליחים כב , , ( 3 הוא הראשון שטען כי הגויים יכולים להיוושע באמונה בישוע המשיח , בנפרד משמירת המצוות , ובכך ייסד את העמדה הנוצרית השוללת את הדרישה לקיום המצוות הפולחניות של החוק היהודי , לבד מעשרת הדיברות ואת הדחייה שדחתה הכנסייה את קבלת העם היהודי ( האתני ) כעם הנבחר . בהתאם לכך , אלה המקבלים את ישוע כיהודי עושים זאת לרוב תוך הדגשת התמורה שאירעה לפאולוס . תמורה זו נהגו להציג כמאיץ של השבר שחל בין היהדות לנצרות . ואולם קו מחקרי של הזמן האחרון הציע לראות את יחסו של פאולוס ליהדות באור חיובי יותר . אפילו לאחר מה שמכנים "המרת הדת" שלו , השליח פאולוס ממשיך לראות בעצמו יהודי ופרושי ( איגרת לגלטיים ב , ; 15 לפיליפיים ה , ; 5 מעשי השליחים כב , ; 3 כו , . ( 5-4 לפי מלומדים כלויד גסטון וג'ון גייג'ר , ייתכן שפאולוס , אף בשעה שהתווה נתיב נפרד למען הגויים , המשיך להאמין שהיהודים הם עם נבחר , ושקיום מצוות התורה הוא חשוב ומועיל להם . ויכוחי החוקרים בשאלת יחסו של פאולוס לתורה הכשירו את הקרקע לחקר הטקסטים המאוחרים של הברית החדשה כעומדים בקשר רצוף עם היהדות , ואף כממשיכים לתפוס מקום בתוכה . אמנם הרבה מן הברית החדשה מתרכז בשאלת גאולתם של הגויים . גם יש בה ביטויי פולמוס קשים נגד יהודים , שתדלקו צורות מאוחרות של אנטישמיות . למשל , הדמוניזציה של יהודים בימי הביניים מצאה חיזוק בדברי האוונגליון של יוחנן , שהשטן הוא אביהם ( ח , , ( 44 ובביטוי "בית הכנסת של השטן" המתייחס אל היהודים ( חזון ב , ; 9 ג , . ( 9 כמו כן האשמה הקיבוצית בשל צליבת ישוע שהוטלה על היהודים מוצאת השליח פאולוס מרביץ את עיקרי תורתו בכתב-יד איטלקי מהמאות ה . 16-15- הנוצרים היוו תחילה זרם בתוך היהדות , שביקש לשנות אותה בכיוון שונה מזה של הפרושים , אך לא הצליחו . ישוע פעל כיהודי בין היהודים , אך פאולוס – שאול מתרסוס – יצר את התורה הקשורה בשמו בדבר היות הבשורה החדשה שלוחה לכל העמים , ורק קבלתה היא היהדות האמיתית .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|