|
|
Page:201
וכתלמיד–חכם שיצא לתרבות רעה , ביטלו את הנצרות כמין של משיחיות יהודית תועת דרך , שפנתה לנתיב עקלקל עוד יותר בגלל התערבות הגויים . ואולם מגמות מחקריות בנות זמננו פילסו דרך להבנה חדשה של מקורות הנצרות כחלק פנימי , השייך אינטגרלית לתולדות היהודים . בין שהכינוי ההולם לישוע הוא מורה–הוראה יהודי ובין שהוא מהפכן פוליטי או נביא של אחרית הימים , יש הסכמה גדלה והולכת בין החוקרים שתנועתו של ישוע היתה זרם אחד מרבים שחתרו לצקת חיוניות חדשה ביהדות של המאה ה1– לספירה . מחקרים אחדים אף התרכזו בזהותו היהודית של פאולוס , הנחשב מסורתית למייסד של נצרות הגויים ולמי שקבע את אופייה האנטי–נומיאסטי של הנצרות , את היותה מנוגדת לחוק היהודי . יחד עם זאת שפכו היסטוריונים אור חדש על שאר ספרי הברית החדשה , בכך שראו את תנועת ישוע כעומדת בקשרי המשכיות , מגעים ומאבקים עם קבוצות יהודיות אחרות . בכך העשיר חקר מקורות הנצרות גם את הבנתנו את ההיסטוריה של יהודי הקדם . חקר מקורות הנצרות מאז מלחמת העולם השנייה הופעת הגישות החדשות הושפעה בעיקר מתפנית הדגם בחקר הנצרות שאירעה אחרי מלחמת העולם השנייה . זוועות השואה גרמו לכמה חוקרים נוצריים להתמודד עם דימויי היהודים והיהדות בברית החדשה , ועם המקום שטקסטים אלה תופסים ב ? 1 היסטוריה של האנטישמיות המודרנית . באותה העת גם נוצרו מסגרות חדשות למחקר חילוני של התופעה הדתית , והרבה יותר מלומדים לא נוצריים הצטרפו למעגל חוקרי הברית החדשה . הגורמים האלה , בהצטרפם יחד , קידמו שיח מדעי המגלה רגישות להטיות העבר , והמבקש להוסיף ולהציב את הברית החדשה בהקשרים התרבותיים וההיסטוריים המקוריים שלה , שבהם היא נבדלת ממעמדה הנוכחי כספר–ההתגלות של הדת הנוצרית . יחד עם זאת , הניסיונות לגבש גישות חדשות בתחומים אחרים , מסוציולוגיה עד לימודים קלאסיים , יצרו גם הם פרספקטיבות חדשות על מקורות הנצרות . ההצהרות בברית החדשה על יהודים ויהדות נקראות היום יותר כרטוריקה דומשמעית בתוך קהילות הנאבקות על יצירת זהותן , וכביטוי לדינמיקה סוציו–תרבותית של הגדרה עצמית דתית . התוצאה היא שחלק מן ההצהרות האנטי–יהודיות בברית החדשה , הנוגעות לפרושים , צדוקים , סופרים וכו , ' מוכרות עכשיו כבעלות מגמה פנים–יהודית . את חמישים השנים האחרונות מציינת גם הכרה חדשה בגיוון הגדול שהיה אופייני ליהדות בתקופת הבית השני 536 ) לפסה " נ עד 70 לספירה , ( הכרה שתרמו לה בעיקר מגילות ים–המלח . הגילוי של הטקסטים האבודים האלה סייע להדגיש את ריבוי הצדדים העשיר של היהדות בתקופה שקדמה ליהדות הרבנית . בעקבות זאת העמיד בספק חקר הבית השני את הדימוי המסורתי של הפרושים , כאילו הם היו מנהיגיו דה פאקטו של העם היהודי לפני החורבן השני של בית המקדש . הפרושים מצטיירים עכשיו ככת אחת מני רבות , וכלל לא כמעין–רבנים מוקדמים בעלי סמכות שנשאבה מאישור עממי כללי . הדגש החדש הזה על אופייה הרבגוני של יהדות הבית השני , בצירוף גישה ביקורתית יותר לחקר הספרות הרבנית הקלאסית , ערער במידה רבה את הדימוי בדבר קיומה של יהדות " מרכזית " אחת ויחידה שהוליכה במישרין אל הדת של הרבנים . התמונה שיש לנו היום על היהדות הקדם–רבנית דומה יותר לשטיח קיר שזור מהרבה חוטים מצטלבים . בדומה לכך , סיפור עלייתם של הרבנים לשלטון מתואר עכשיו כתהליך מתמשך , שעוצב במאבק ובתחרות פניםיהודית לא פחות מאשר על ידי משבר חיצוני . התובנות האלה מכות גלים בחקר היהדות , אך לא פחות מהן ניכרות בו מסקנות מחקר הנצרות . בימים עברו היה אפשר שהיסטוריונים של היהדות ושל מקורות הנצרות יעשו יד אחת בקביעת קיומה של יהדות מונוליטית , שהולידה את הנצרות ונקרעה ממנה באופן חותך . זה אינו המצב כעת . גילויה של יהדות רב–צדדית בתקופת הבית השני פקח את עינינו לראות את הרצף הנרחב של אמונה ופולחן פוסט–מקראיים , שישוע וחסידיו היו חלק ממנו . בהתאם לזה , השאלות בדבר ה"רקע" היהודי של הנצרות פינו בהדרגה מקום להכרה כי , לאמיתו של דבר , תנועת ישוע מוצאת את מקומה ההולם בתוך היהדות של זמנה . כיום חוקרים היסטוריונים וארכיאולוגים יהודיים את העדויות הקיימות על מקורות הנצרות , כמכרה של מידע על אודות הדת , הפוליטיקה והתרבות בארץ–ישראל היהודית במאה ה . 1– ישוע והיהדות המשימה במקרה של ישוע עצמו היתה הקלה והפורייה ביותר . הוגים יהודיים מאז אברהם גייגר גילו עניין בישוע מנקודת מבט יהודית . גייגר , קלוד מונטיפיורי ואחרים אפילו הסתמכו על המקרה של ישוע כתקדים לניסיונם לבצע רפורמה ביהדות של המאה ה19– וה . 20– הגישות היהודיות האלה נשענו על הבחנה חותכת בין ישוע ההיסטורי לכריסטוס של האמונה . הראשון היה יהודי מהגליל שמעשיו והתורה שלימד בחייו שופכים אור על תולדות היהודים ותרבותם , ואילו השני הוא מושיע שמשמעותו תלויה בעיקרי אמונה הנוגעים לאלוהותו ולתחייתו מן המתים . בכתבים הישנים על ישוע , שחוברו מנקודת מבטה של אמונת
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|