sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:186

בשבעה מועדים ובשבעים ימי חירות בשנה , מועדי ה' מקראי קודש , שאסורה בהם כל מלאכה , או בהשבתה שביעונית מחזורית מקודשת השומרת על שוויון וחירות בין כל בני הקהילה שאינם עובדים , מעבידים או משעבדים במועדי ה , ' ע Q גן במסורת של בריתות ושבועות הקשורות בחג השבועות , ששמו מתפרש הן מלשון שבועה והן מלשון שבע . אין זה רק מקרה שהחג הזה , אחד משלושה רגלים , שעמד במוקד המאבק של בני צדוק על הלוח , אינו נזכר בשמו במשנה , ששם הוא מכונה "עצרת , " ובנוסח המסורה אין לו מסורת סיפורית , תאריך או מצווה הקשורה בו , ואין לו מסכת במשנה . במסורת הכהונה , לעומת זאת , חג שבועות , הנקרא גם חג השבועים , הוא חג הבריתות וחידוש הברית , יום העדות , חג הביכורים והקציר , חג מעמד סיני ומתן תורה ומועדו קבוע ומקודש ביום א , ' בט"ו בחודש השלישי , הוא חודש סיון . במסורות פרושיות הנזכרות במשנה ובמגילת תענית , נזכרות מחלוקות נוקבות בדבר המועד הראוי של החג , שהיה שנוי במחלוקת בין הפרושים ובין בני צדוק , שנקראו במשנה בהתאמה חכמים וצדוקים . קודם לכן היו מועדי החגים שנויים במחלוקת בין בני צדוק , שאחזו בלוח השמש , לבין בני חשמונאי , ששינו את הלוח ללוח ירחי על פי מצוות הסלווקים . משהחיל אנטיוכוס אפיפאנס , המלך הסלווקי–מקדוני , את הלוח הירחי המקדוני על נתיניו , בשנת 175 לפסה " נ , וכוהנים יהודיים מתייוונים וכוהנים חשמונאים ממונים מילאו את פקודותיו ופקודות יורשיו בתמורה לשררה ושלטון במקדש , עזבו כוהני בית צדוק את ירושלים . הכוהנים המודחים , ששושלתם נקטעה ולוח המועדים המקודש והקבוע מראש שאחזו בו השתבש , ראו את המקדש כטמא ומחולל . הם לקחו איתם את ספריית המקדש , שהיתה מופקדת בידיהם מדורי דורות ושימשה בסיס ללוח הפולחני המקודש ולמשמרת הקודש של כ " ד משמרות הכהונה , והמשיכו לכתוב ולהעתיק , לחבר וליצור כתבי קודש , שכן לגבי דידם המקרא לא נחתם מעולם והלוח המקודש שנשמר במחזור חילופי המשמרות לא פג תוקפו . בתקופה הזאת , שראשיתה בשליש השני של המאה ה2– לפסה"נ , נמצאו אפוא שלוש ישויות חברתיות–דתיות פוליטיות–תרבותיות בעלות זהות מובחנת , שיש להן ולהשקפותיהן ביטוי כתוב . הישות האחת היא הישות העתיקה המעוגנת במסורת המקראית , המכונה "בית צדוק ואנשי בריתו . " לקבוצה הזאת , המעגנת את סמכותה במסורת כתובה מקודשת ועתיקת ימים , ותובעת בכורה בשאלות הקשורות לזמן מקודש , מקום מקודש ופולחן מקודש , לא היה אז כוח פוליטי בארץישראל משעה שהכוהן הגדול חוניו השלישי הוגלה לסוריה בשנת 175 לפסה"נ ונרצח שנים ספורות לאחר מכן . ענף אחד שלה המשיך לפעול ולכתוב במקדש חוניו במצרים , שנוסד בעיר לאונטופוליס בפלך הליופוליס סמוך לשנת 171 לפסה"נ , וענף אחר , בהנהגת הכוהן "מורה הצדק , " שמר על הספרייה במדבר יהודה והמשיך ליצור ולהגן על קדושת המסורת המקראית ולוח השבתות השמשי המקודש . חיבורים כגון "יוסף ואוסנת" מהמאה ה2– לפסה"נ , ואולי אף "ספר חנוך השני" מהמאה ה1– לפסה"נ , נתחברו ככל הנראה בחוגי מקדש חוניו במצרים , וחלק ניכר ממגילות מדבר יהודה נתחבר בידי כוהני בית צדוק , שנותרו בארץ–ישראל בהנהגת הכוהן "מורה הצדק" ויורשיו . חיבוריה של הקבוצה הזאת הם אנונימיים ובדומה למסורת המקראית מביאים מחבריהם את הדברים כדברי קודש ממקור עליון , כשירה אנונימית , כ"סרך" או חוק . הישות השנייה היא ישות פוליטית–צבאית–כוהנית , המכונה מכבים או חשמונאים , שהתגבשה בשליש השני של המאה ה2– לפסה"נ . מייצגיה של הישות החדשה הזאת , שהיתה בעלת אופי צבאי בולט העולה מכל המקורות שהגיעו לידינו , נטלו לידיהם את השלטון ביהודה מאמצע המאה ה2– לפסה"נ בתוקף העובדה שהיו מצביאים רבי הישגים בשדה הקרב ומנהיגים שהרחיבו בכיבושים ובגירושים את גבולות יהודה . בני חשמונאי החזיקו בשלטון עד לזמנו של הכיבוש הרומי בידי פומפיוס בשנת 63 לפסה"נ , וקץ השושלת אחרי מלחמות אחים עקובות מדם היה בימי מתתיהו אנטיגונוס , שהוצא להורג בשנת 37 לפסה"נ . את שלבי ההתרחשות ההיסטורית שהביאו לעלייתה לשלטון מספרת השושלת החשמונאית בספר מקבים א , שנשמר ביוונית בתרגום השבעים וממנו עולה שבשנת 140 לפסה"נ נועדה בירושלים אספת עם שאישרה את שמעון בן מתתיהו כנשיא , כוהן גדול ומצביא עליון לאומה היהודית ונתנה את הזכות הזאת לו ולבניו אחריו . ספר מקבים א , היחיד המספר מסורת זו , נשמר , כאמור לעיל , רק בין כתבי הקודש של הנוצרים ותורגם מיוונית ללטינית ולסורית , ואילו במסורת העברית נעדר מקומו מכול וכול , ולסיפור הכתרתו של שמעון לשליט על דעת העם אין זכר במקורות אחרים . קשה להניח שהשכחת מקומם של החשמונאים במסורת חז"ל , שראתה בעצמה ממשיכה של הפרושים , והשנאה כלפיהם במסורת בית צדוק , אין להן ולא כלום עם העובדה שהספר לא נשמר במסורת היהודית . הכהונה החשמונאית היתה כפופה לסדריו של השלטון הסלווקי , שמינה אותה בתמורה לסיוע צבאי , וככל הנראה היתה כפופה ללוח הירחי האימפריאלי , שהיה מבוסס על תצפית אנושית משתנה ועל הכרעה מועדת לטעות . היא נאלצה , או בחרה , לדחות את הלוח השמשי המסורתי המקודש , המחושב והקבוע מראש , שנהג במקדש בימי בית צדוק . בני חשמונאי לקחו להם במאה ה1– לפסה"נ גם את המלוכה , השמורה במסורת המקראית היהודאית רק לבית דוד ולשבט יהודה . כאמור , ספריהם של השליטים החשמונאים , שמלכו תוך רצח

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help