|
|
Page:179
השירים מתירה לאהובה – ולו בחלומה – לצאת מביתה ולבקש אחר אהוב , 8 בספר משלי ( פרק ז ) האישה הזרה , הפרוצה , היא היוצאת בלילה לשחר לטרף , לבקש אחר צעיר חסר ניסיון , לפתותו לבוא עמה אל ביתה , אל משכבה , וכך לגרום למותו . כסיפורת המקראית , שבה פתחנו , גם החוק המקראי שבו נסיים אינו מעיד על שוויון בין המינים . בחוק על נגיפת אישה הרה במריבה המובא בספר שמות , הדאגה היא לפיצוי הבעל על הנזק הנגרם לו . בספר דברים נקבע כי התערבות לא יאה של אישה במריבת גברים , אחיזתה במבושי יריבה של אישה , תביא לקיצוץ כפה . המפתה בתולה לא מאורסה ( שמות ) ייקחה לאישה , אך זכותו של האב למנוע את הנישואים . במקרה שכזה יזכה האב לפיצוי כספי , "כמוהר הבתולות , " וכך לא יהא ניזוק על ירידת ערכה הכספי של בתו . במקרה של אינוס בתולה לא מאורסה , נאמר בספר דברים , מפצה האנס בכסף את אבי הנערה ונושאה לאישה , מבלי יכולת לגרשה . אין כל התחשבות בנערה וברצונה . גם המוציא שם רע לאישה וטוען שלא מצאה בתולה יחויב לנישואי נצח ולפיצוי כספי של האב . בחוק המציב מגבלות על החזרת גרושה ( דברים כד ) האישה היא ככלי משחק : בעלה הראשון משלחה , וכמוהו בעלה השני , או אז נאסר על הראשון לשוב ולקחתה . עם זאת ניכר מחוקי התורה כי עילה מרכזית לגירושה של אישה היא "כי מצא בה ערוות דבר" ( דברים כד , א , ( היינו שנאשמת בהתנהגות לא ראויה בתחום המיני . דומה שאישה אף רשאית ליזום ביטולו של קשר הנישואים אם לא נשמרו זכויותיה הבסיסיות ל"שארה כסותה ועונתה" ( שמות כא , י . ( האישה היוצאת מחזקת בעלה חוזרת לרשות אביה , ומחסורה עליו . אם נוטש הבעל את אשתו ישיאה אביה לאחר גם אם לא בוטלו הנישואים בהליך משפטי , כעולה מסיפור אשת שמשון , שאביה משיאה לאחר נטישתה , וממעשה שאול המשיא את מיכל אשת דוד לפלטי בן ליש , לאחר בריחת דוד . גירושה של אישה אף אינו מונע את זכות ילדיה לירושת האב , כפי שניתן להסיק מדין הבכור המגן על זכותו של בכור בן השנואה ( דברים כא . ( דאגה לזכות ירושתן של בנות שאין לאביהן בנים זכרים ניכרת בסיפור על התקדים המשפטי של בנות צלפחד ( במדבר כז . ( כדי למנוע מעבר נחלות משבט לשבט נקבע בהמשך כי בת היורשת את אביה תינשא אך ורק לבן שבטה . מחוק הייבום והחליצה ( דברים כה ) עולה לכאורה רושם כי ביסוד החוק ניצבת טובתה של האלמנה , אך הדאגה היא להעמיד שם לאיש המת על נחלתו . לקריאה נוספת : ש"ד גויטיין , "נשים כיוצרות סוגי ספרות במקרא , " עיונים במקרא , תל–אביב , תשי"ח , עמ' . 317-248 א' רופא , "דיני מש ( במדבר כז ) פחה ואישות , " בית מקרא כ"ב ( תשל"ז , ( עמ' . 36-19 Stories , Bloomington 1987 . M . Bal , Lethal Love – Feminist Literary Readings of Love York 1998 . S . Ackerman , Warrior , Dancer , Seductress , Queen , New Mass . 1992 . I . Pardes , Countertraditions in the Bible , Cambridge , York 2002 . T . Frymer-Kensky , Reading the Women of the Bible , New J . C . Exum , Fragmented Women , Valley Forge 1993 . A . Brenner , The Israelite Woman , Sheffield 1985 . 28–46 . of Divorce" , The Jewish Law Annual , 4 ( 1981 ) , pp . Y . Zakovitch , "The Woman's Rights in the Biblical Law phia 1978 . P . Trible , God and the Rhetoric of Sexuality , Philadel- נשים זרות בתנ"ך עתליה ברנר בבואנו לדון בסוגיית נשים זרות במקרא , עולות שלוש שאלות : א . מי נחשבת "אישה זרה" במקרא ? ב . כיצד מתייחס המקרא – בזמנים שונים , במקומות שונים ובתקופות שונות – אל נשים זרות ואל נישואי תערובת ? ג . מהן ההשלכות של ההתייחסויות האלה , ופירושיהן בדורות ראשונים ואחרונים , על ההגדרות והקבלה של "נשים זרות" בישראל של ימינו ? לפי סופרי המקרא , נהגו האבות , המנהיגים ופשוטי העם , משחר ההיסטוריה העברית , לקחת להם נשים נוכריות לרעיות ולפילגשים . הגר היתה שפחה מצרייה . חוץ ממנה היתה לאברהם אישה נוכרייה נוספת , קטורה . בת–שוע אשת יהודה היתה כנענית , וכך גם תמר , כלת יהודה ואם בניו התאומים פרץ וזרח . יוסף נשא את אסנת , מצרייה ובת לכהן גדול מצרי . צפורה אשת משה היתה מדיינית , ואשתו השנייה כושית . רשימות היחס בדברי הימים מתעדות נשים ופילגשים נוכריות במסגרת החברה הישראלית–יהודאית . נשים אלו היו ממוצא מצרי וארמי וממקורות אתניים אחרים . שתי נשיו של שמשון היו 1 לשתיות .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|