|
|
Page:167
הורגשה בייחוד בחיי התרבות . מחזהו של נסים אלוני אכזר מכול – המלך , על ירבעם בן–נבט , היה אחד המחזות החשובים שנכתבו והוצגו באותה תקופה , וכך גם כבשת הרש , מאת משה שמיר , סיפור אוריה החתי . כל היצירות הללו ניתנו להתפרש כאלגוריה לשלטונו של בן–גוריון ולאכזבה של צעירי השמאל ממנו . עם זאת השימוש בסיפורי המקרא בספרות העברית לא היה נפוץ , אך השפה העברית המודרנית ספגה לתוכה אינספור ניבים , אסוציאציות וביטויים תנ"כיים : "החסר משוגעים אנכי , " ? "אל תגידו בגת , " "למכור בנזיד עדשים , " "תמות נפשי עם פלשתים , " "ותשקוט הארץ ארבעים שנה , " "ברחל בתך הקטנה" ועוד ועוד . הקודים הסמויים של התרבות הישראלית עוצבו על ידי התנ"ך . כאשר בשנות ה80– תבוא הנסיגה מן המקרא , היא תתבטא במהרה בהידלדלות אוצר הדימויים המשותף בשפה העברית . תהליך העיבר 3 ת של שמות פרטיים ושמות משפחה הגביר את המודעות לגיבורי המקרא : אמנם , שמות תנ"כיים כמו שמות האבות והאמהות וכן משה , אהרן , ואפילו יהושע , שמואל , שלמה , דוד , אליהו , שהיו השמות היהודיים הגנריים , נעשו נדירים בקרב ילדים . אך את מקומם תפסו שמות תנ"כיים אחרים : דן , תמר , עמוס , גדעון , אהוד , בעז , עמרי , יעל , עתליה ועוד , שייחודם היה שלא נעשה בהם שימוש בגולה . במסגרת המהלך לעברת את מפת ארץ–ישראל נעשו מאמצים ניכרים לשחזר שמות מקומות שנזכרים במקרא , שנשתמרו בתוך השמות הערביים של מקומות יישוב . הארכיאולוגיה כתחביב לאומי מאז מלחמת העצמאות היתה הארכיאולוגיה לתחביב הלאומי . זיקתו של יגאל ידין , הרמטכ"ל השני של צה"ל , בנו של ארכיאולוג ירושלמי נודע ( סוקניק , ( הגבירה את זוהרו של המקצוע . דמותו של ידין קישרה בין העבר התנ"כי לבין ההווה הממלכתי , בין מלחמות ישראל בעבר הקדמון לבין מלחמות ישראל בהווה . כאשר סיים את כהונת הרמטכ"ל השלים ידין את לימודי הארכיאולוגיה ונעשה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים . משה דיין , עוד רמטכ"ל של צה"ל , היה ארכיאולוג חובב מושבע , ופעם אף כמעט איבד את חייו בחפירה . בהתיישבות העובדת מאות ואלפים של צעירים ומבוגרים נהגו להתגייס על חשבון זמנם החופשי כדי לסייע בחפירות ארכיאולוגיות . הכינוסים של החברה לחקר ארץישראל ועתיקותיה שהתקיימו בכל שנה היו אירוע רב משתתפים שסוקר בהרחבה בתקשורת של אותם הימים . המגילות הגנוזות , שנתגלו במערות קומראן ליד ים–המלח ערב קום המדינה והובאו ארצה בדרכים עקלקלות , המחישו את הקשר שבין תגליות ארכיאולוגיות לבין חקר המקרא : לראשונה נמצאו כתבי יד בעברית מספרי המקרא , מן המאה ה1– לספירה , שאיששו את קדמות נוסח המסורה העברי . ב1955– קיבלה ממשלת ישראל החלטה להקים את "קרן היכל הספר , " שנועדה לשמש נאמנה של המגילות הגנוזות וכן לקבץ כתבי יד , תעודות ושרידים אחרים הקשורים לתנ"ך ולספרות הקרובה לו . הוחלט גם על הקמת אולם מיוחד שבו יישמרו המגילות וכל חומר אחר הקשור בתנ"ך . ב1965– נחנך היכל הספר במסגרת מוזיאון ישראל . הכנעניות ומתנגדיה המחקר הארכיאולוגי במזרח התיכון בין שתי מלחמות העולם חשף עולם קדמון עשיר תרבות , רב אונים וגאה . נחשף קשר בין עולם המיתוס המקראי לעולם המיתוס של עמי הקשת הפורייה . סיפור המבול ב"עלילות גלגמש" הבבלי דמה לסיפור המקרא . מטבעות לשון , חוקים ומנהגים שנתגלו בחפירות אוגרית שבצפון סוריה דמו לאלה שבמקרא . נולד נרטיב חדש , שביקש לערער את הנרטיב התנ"כי : העברים היו אומה גדולה ששלטה בכל רחבי הקשת הפורייה , לשונה היתה עברית , תרבותה היתה אלילית . יורדי הים הפניקים היו חלק ממנה . " חידוני תנ"ך" משמשים עדות לפופולריות של התנ"ך בחיי הארץ בעשורים הראשונים למדינה ( וגם לארגונה בידי המנהיגות . ( בתמונה : עמוס חכם מקבל את הפרס על זכייתו בחידון התנ"ך הראשון שנערך בירושלים בשנת 1958 בנוכחות ראשי המדינה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|