|
|
Page:162
המסורתית , המציגה את ההיסטוריה כמתקדמת בקו ליניארי , לקראת תכליתה הגאולתית , באה הציונות והציעה התפתחות מחזורית , שבמהלכה הדרמה של תקומת ממלכה , חורבן וגאולה , שבה ומתרחשת . הציונות אימצה את התנ " ך אל לבה כסיפור יצירתה של אומה , תולדות תפארתה בימי קדם בארצה , והיצירה הרוחנית הגדולה שהיא יצרה בה והעניקה אותה לעולם כולו . " הפטריוטיזם שלנו צמח מתוך הספר , הוא דבק בפסוקים , בשמות היסטוריים . אהבנו מולדת מופשטת ואהבה זו נטענו בתוכנו במשך הדורות ונשאנו ממקום למקום . הפטריוטיזם המופשט הזה היה לכוח דינמי עצום , " אמר ברל כצנלסון . וכך , המעבר מן הנהייה התרבותית אחר התנ " ך , כחלק מן הרנסאנס התרבותי של תנועת ההשכלה , להתקבלותו כאבן התשתית של התרבות העברית החדשה וכן של התודעה הלאומית המתגבשת התחולל כמעט מבלי משים , החל בסוף המאה ה . 19– המפנה – המעבר לארץ–ישראל נקודת המפנה היתה במעבר מן הגולה לארץ–ישראל : מה שבגולה היה טקסט מרשים , מעורר ערגה , הפועל על הדמיון , נהפך בארץ–ישראל לחוליה מקשרת בין העם לארצו . הנוף התנ"כי חדל להיות פרי דמיונו של סופר , כפי שהיה למשל באהבת ציון של מאפו . הוא היה לנוף קונקרטי , שמתקשרים אליו שמות של מקומות , אירועים ואנשים . הרים וגבעות , עמקים ונחלים , הנזכרים בתנ"ך , היו לפתע לממשות חיה . אנשי העלייה השנייה "גילו" את נופי המקרא . זיקתם של בני העלייה השנייה ( 1914-1903 ) לתנ"ך היא מן המפורסמות . מדובר באנשים שרובם ככולם גדלו בתוך הוויה יהודית דתית . כאשר "נתפקרו , " הם נטלו עמם מבית אבא הבנה אינטימית של היהדות , היכרות קרובה של דפוסי חיים ומחשבה . יצחק טבנקין מעיד שבחדרו של כל פועל באותה תקופה היה ספר תנ"ך . התנ"ך היה להם למתווך בין הארץ אשר ראו בדמיונם לבין הארץ שאותה פגשו בבואם . הוא סייע לצעירים להתגבר על תחושת הזרות והקנה להם תחושת בית . לא אחת היו משוטטים ברחבי הארץ ומזהים מקומות , צומח וחי על פי הכתוב במקרא . יתרה מזאת , המקרא כביכול גישר על פני מאות בשנים ויצר את ההרגשה של המשכיות ישירה בין אבות האומה לבין נכדיהם וניניהם המנסים לחזור ולהיאחז בה . כאשר כתבה כרזה ציונית של ז'אק שנאבל : ( 1928 ) הרצל מוקף בתמונות אידיליות של איכרים מימי התנ"ך . הציונות אימצה את התנ"ך אל לבה כסיפור יצירתה של אומה , תולדות תפארתה בימי קדם
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|