|
|
Page:157
ארמים וכשדים ( אור כשדים ) במחזור סיפורי האבות , אף כי קבוצות אלה עלו על בימת ההיסטוריה לאחר תקופת הברונזה המאוחרת , שהיא התקופה שאליה מיוחסים סיפורי האבות . וכן : ביות הגמל והפיכתו לבהמת הנדודים בה"א הידיעה בקרב תושבי הסהר הפורה היו רק לאחר תקופת הברונזה המאוחרת , בעוד שגמלים נזכרים כבהמות שעמם נדדו האבות ממקום למקום . לאור זאת הסיקו חוקרים שמחזור סיפורי האבות נכתב במועד מאוחר מאוד , מאות שנים לאחר התקופה שאליה מיוחסים הסיפורים , ושמחברי מחזור הסיפורים ראו לנגד עיניהם את המציאות בזמנם והציגו באמצעותה תמונת עבר , שלכאורה נתקיימה אי–מתי בשלבי הבראשית של עם ישראל . הסיפורים נסמכים , לפחות בחלקם , על מסורות בעל פה שהגיעו לידי הסופרים הקדומים , אבל הנזילות הרבה של המסורות שעברו בעל פה במרוצת הדורות , והעיבוד הספרותי המקיף שעברו המסורות האלה בעת שהועלו על הכתב , הרחיקו אותן מאוד מן המסורת הקדומה , ולפיכך קיים פער שאין לגשר עליו בין המציאות הקדומה לבין אופן תיאורה של המציאות הזאת במחזור סיפורי האבות . דוגמה שנייה היא פרשת כיבוש הארץ בידי בני ישראל , שלפי רצף ההיסטוריה המקראית , קדמה להתנחלות ולכאורה יש לקבוע אותה לסוף המאה ה13– ולמאה ה12– לפסה"נ . על התקופה הזאת יש לנו נתונים הנשענים על תעודות בנות הזמן , וכן עדויות ארכיאולוגיות , וצירופם מאפשר לבחון מקרוב את מהימנותה של המסורת המקראית . העדות הארכיאולוגית הנוגעת לתיאורי הכיבוש היא חדמשמעית : חלק ניכר מן המקומות , שלפי המסופר נכבשו בידי בני ישראל , לא היו מיושבים כלל בתקופה שאליה מיוחסים הסיפורים . התמונה המצטיירת מפרשת כיבוש הארץ כפי שהיא מתוארת במקרא אינה עולה בקנה אחד עם עדות המחקר הארכיאולוגי . גם ממלכות עבר–הירדן ( אדום , מואב ועמון , ( שלפי מסורת הכיבוש נתקלו בהן שבטי ישראל בדרכם אל הארץ המובטחת , נוסדו רק באלף הראשון לפסה"נ , בתקופת ייסוד הממלכה בישראל . יתר על כן , חבל ההר היה כמעט ריק מיישוב בתקופת הברונזה המאוחרת , ערב התקופה שבה התחולל לכאורה הכיבוש , ומאומה לא מנע מנוודים שבאו ממזרח לחדור לתוכו ולהתיישב בו . כל תמונת מסע הכיבוש מבט כללי על חפירות חצור – עדויות ארכיאולוגיות מאפשרות לבחון את המסורת המקראית , ודומה שכיבוש הארץ , כפי שתואר במקרא , אינו מקבל אישוש חיצוני מן המחקר . בכל מקרה , עצם העמדת הטקסט המקודש לביקורת השכל וממצאי הניסיון מציינת חילון בסיסי של הגישה אליו
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|