|
|
Page:154
המקרא באור הארכיאולוגיה נדב נאמן קווי המתאר של תולדות עם ישראל במקרא ההיסטוריה המקראית מתייחדת בכך שהאל הוא גיבורה הראשי והוא הכוח המניע אותה והעומד מאחורי השתלשלות המאורעות . לפי התפיסה המקראית צמח עם ישראל בגלל בחירה אלוהית וכל שלב בתולדותיו קשור קשר בל יינתק במעורבותו של האל הבוחר . קיים אמנם הבדל בין תיאור השלבים הראשונים בתולדות עם ישראל , עד לכיבוש הארץ וההתנחלות בה , שאז האל הוא הכוח המניע הבלעדי , היוזם והדוחף למען המטרה שאותה קבע , לבין השלבים שלאחר מכן , שאז האל מגיב במידה רבה על הנעשה והמאורעות מתפתחים בקצב 'אנושי' יותר . אבל בכל השלבים מוצג האל כגורם הקובע את אופן השתלשלות המאורעות ולא ניתן להפריד את ההיסטוריוגרפיה המקראית מגיבורה הראשי ומהכוח המפעיל אותה . לפי התיאור המקראי , מוצא בני ישראל הוא מדרום מסופוטמיה , שמשם היגר אביהם הקדום לארץ כנען . לאחר דורות אחדים שבה משפחת הנוודים והיגרה למצרים , ושם הפכה ממשפחה לגוי . המבנה הפטריארכלי–השבטי של עם ישראל הוא אפוא , על פי המסופר במקרא , תולדה של ריבוי טבעי של משפחה אחת , ולאחר יציאת מצרים נעשו צאצאי האב הקדמון לעם אחד מלוכד , אשר פעל במדבר כגוף אחד לציין כי לחלק גדול מן הסיפורים ההיסטוריים , שאת מהימנותם מבקשים לאשש , אין משמעות תיאו–היסטורית . זאת ועוד , גם לחשיפה–להלכה של גרעין היסטורי בהיסטוריוגרפיה המקראית ( בייחוד בחמשת חומשי תורה ) אין משמעות תיאו–היסטורית . לדוגמה : הטענה שיש גרעין היסטורי זה או אחר לסיפור יציאת מצרים אינה יכולה לאשר את האופן שבו מספר המקרא עליו , וכמובן לא את הרעיון העומד מאחוריה : מעורבות האל בהיסטוריה וההתגלות . האופי המודרני של הניסיון לאשש את מהימנות המקרא כתעודה היסטורית הנעשה על ידי חוגים אורתודוקסיים לאומיים מודרניים מלמד שהם קיבלו – לפחות במובלע – את ההנחה , שאף כי המקרא הוא העד המהימן ביותר , הגנה עליו באמצעות תעודות של עמים פגאניים אינה פוגעת בסמכותו ובקדושתו , והיא הגנה לגיטימית . סיכום לפרדיגמות השונות של ביקורת המקרא לא היתה השפעה מכרעת על התגבשות התפיסה החילונית של המקרא . לעומת זאת , היתה השפעה מכרעת לקבלת הנחות היסוד שלה . הקריאה החילונית בתנ"ך יצרה אפשרויות שונות ובו–זמניות של קריאות היסטוריות–היסטוריסטיות ( ורלטיביסטיות ) שלו , המוצאות בו השקפות וערכים שונים , ובד בבד היא יצרה אפשרויות שונות למצוא בו שיטה אחידה של השקפת עולם כוללת ועל–זמנית . הריבוי הזה של אפשרויות קריאה חילוניות הוא תוצאה של מהפכת התנ"ך – המהפכה הן במעמדו והן במשמעות שניתנה לו . מדובר בתופעה מהפכנית שהקנתה לתנ"ך את מעמדו , את תפקודו ואת ערכו בחברה היהודית המודרנית . לקריאה נוספת : שלמה גולדמן , זרמים בביקורת המקרא , ירושלים , תשי"א . מרדכי כוגן ( עורך , ( בן–גוריון והתנ"ך : עם וארצו , באר–שבע , . 1989 מנחם סולובייצ'יק וזלמן רובשוב , תולדות בקרת המקרא , ברלין , . 1925 יעקב שביט / מרדכי ערן , מלחמת הלוחות : ההגנה על המקרא במאה התשע–עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך , תל–אביב , . 2003 פיטר שלומוביץ , "שפינוזה וביקורת המקרא , " מחקרי ירושלים במחשבת ישראל , כרך ב , ' חוברת ב , ' ירושלים , , 1983-1982 עמ' , ––––––"–––––– . 245-232 "ביקורתו של קויפמן על ולהאוזן : היבט פילוסופיהיסטורי , " ציון , שנה מט , חוברת א , ' תשמ"ד , ( 1984 ) עמ' . 92-61 ר' גם ערך המקרא בחינוך הישראלי הכללי במדור מדינת ישראל כמפעל יהודי מודרני . Schoneveld Jacobus , The Bible in Israeli Education , Leiden , 1975 , pp . 86–99 . ern Bible Study" , in : Gongress Volume , Edinburgh , M . H . Goshen - Gottstein , "Christianity , Judaism and Mod- Guildford and London , 1976 . Ronald E . Clements , A Century of Old Testament Study , cism since Graf , Leiden , 1976 . R . J . Thompson , Moses and the Law in a Century of Criti- Century : England and Germany , London , 1985 . John Rogerson , Old Testament Criticism in the Nineteenth Assen / Amsterdam , 1976 .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|