|
|
Page:139
לחנק של יישובים יהודיים בשליטתם בדרכי התחבורה , לא ברור איזו אלטרנטיבה לכיבוש עמדה לפני הציונים . לאחרונה אימץ לו מוריס מסגרת פרשנית אחרת , אף שאת הנרטיב ההיסטורי היסודי שלו הוא לא שינה . הוא ממשיך לתעד גירושים שביצע צה"ל , אבל כעת הוא מציג אותם כחיוניים להקמתה של מדינת ישראל , והוא אף העלה את הטיעון שגירוש מלא של האוכלוסייה הפלסטינית היה מסייע להבטחת קיומה . מוריס גם גילה כמה מעשי–זוועה שעשו לוחמים ישראליים בפלסטינים , אבל טען כי הם מזעריים ביחס למה שקרה בסכסוכים צבאיים אחרים במאה ה . 20– היסטוריון חדש אחר , אבי שליים , התמקד ביחסי ישראל עם עבר הירדן , וטען כי ההנהגה הציונית הגיעה להסכם עם האמיר עבדאללה לסכל את תוכנית החלוקה וכי הסכימה שעל החלקים שיועדו למדינה פלסטינית תשתלט המלוכה ההאשמית . שליים האשים את הציונים בתוקפנות שיטתית והמעיט בסבל שנגרם ליישוב ובתחושת המשבר ששררה במהלך המלחמה . וחשוב יותר , הוא הגזים בחשיבותו של ההסכם האמורפי ( ובסופו של דבר החמקמק ) בין המלך עבדאללה להנהגה הציונית מן התקופה שלפני פרוץ מעשי האיבה בשנת . 1947 שליים טען כי הגישה הלוחמנית והסרבנית של הפלסטינים לא הותירה ברירה ליישוב כי אם לסכל את הקמתה של מדינה פלסטינית , אבל הוא תיאר את הפעילות הצבאית הישראלית בשטח שיועד לערבים בתוכנית החלוקה כ"תוקפנות יהודית . " אף שלא היתה בפי שליים שום מילה טובה על ההנהגה הפלסטינית , הוא הציג את הפלסטינים בכללם כפסיביים , קורבנות חפים מפשע של מזימה שנרקחה בחוץ לארץ , שאינם אחראים בשום אופן לטרגדיה שנפלה בחלקם . היסטוריון שלישי , אילן פפה , תיאר את הפלסטינים כחלשים ולא תוקפנים ואת הישראלים כחזקים ושואפי קרבות . בזמן ההצבעה על ההחלטה בדבר תוכנית החלוקה , כתב פפה , היו רוב הפלסטינים שוחרי שלום . חמתם נתעוררה מחמת האלימות התוקפנית של היהודים , ועל אלימותם הנגדית הגיבו תגובה מרושעת אנשי המחתרות היהודיות . על פי דברי פפה , היו ההצלחות הערביות בחורף 1948 מזעריות , והוגבלו להפרעה לתחבורה היהודית , למצור חלקי , קצר , על ירושלים ולהתקפות מבודדות על יישובים יהודיים . הוא טען גם שלמעשה עשתה פליטים ערביים עוזבים את עין מאהל . ( 1948 ) אצל היסטוריון כבני מוריס ניתן למצוא תיאור מתועד של גירוש הערבים הפלסטינים במלחמת העצמאות ( כסיבה מרכזית ליצירת בעיית הפליטים ) ועם זאת עמדה ציונית וטיעון שהגירושים היו חיוניים להקמתה של מדינת ישראל
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|