|
|
Page:137
היסטוריוגרפיה ציונית ומבקריה דרק יונתן פנסלר ההיסטוריוגרפיה הציונית נולדה יחד עם הרעיון הציוני . כמו בתנועות לאומיות רבות , שאפו הציונים להצדיק את אמונותיהם בטיעונים היסטוריים ותיעדו בקנאות את פעולותיהם לטובתם של הדורות הבאים . אף שחיבורים היסטוריים מפורטים על הציונות חוברו זמן קצר אחרי מלחמת העולם הראשונה ( כגון ספריהם של נחום סוקולוב ואדולף בהם , ( הופיעו חיבורים ביקורתיים , אקדמיים על הציונות רק אחרי הקמתה של מדינת ישראל . בתפוצות התמקדו העבודות החלוציות החשובות ביותר על הציונות בהיסטוריה האינטלקטואלית , כגון ספריהם של ארתור הרצברג ( 1959 ) The Zionist Idea ושל בן הלפרין . ( 1969 ) The Idea of the Jewish State בישראל הודגשו יותר המדיניות הציונית בזירה הבינלאומית וההיסטוריה הפוליטית של היישוב . בשנות ה60– וה70– טופחה ההיסטוריוגרפיה הציונית עם גידולן של האוניברסיטאות ועקב התחושה הכללית שעם היעלמותו ההדרגתית של דור המייסדים כבר ניתן לכתוב היסטוריה ציונית שלא תהיה עמוסה בזיכרונות אישיים . כך נולדו המחקרים האקדמיים הראשונים של ההיסטוריה הדיפלומטית הציונית ( של אביתר פריזל ושל דוד ויטאל ) ושל ההיסטוריה של היישוב , שנכתבו בידי ישראל קולת , אניטה שפירא , יוסף גורני ודומיהם ובידי אנשי מדעי החברה בעלי אורח המחשבה ההיסטורי של הדור הזה : יונתן שפירא , דן הורוביץ ומשה ליסק . יותר מכל נושא אחר שימשה ההיסטוריה הפוליטית של תנועת העבודה הציונית מושא מחקר שבו נתנו עינם בני הדור הראשון . ההיסטוריונים האלה גדלו רובם בתנועת העבודה והיו חדורים באידיאולוגיה שלה . כמחווה של השתחררות מעברם של המורה הגדול , ובוודאי לא מנטיית לב דתית , אלא היא הושפעה גם מהאתוס הציוני , שראה בתנ " ך , ספר הספרים שלא ראוי לערער עליו , תשתית לציונות . בזמן האחרון קמו עוררים על כמה וכמה מקביעותיו החשובות של אולברייט ועל התיאוריה שלו , ואלה אינם מקובלים כיום על מרבית חבריה של הקהילה הארכיאולוגית ( ר ' גם המקרא באור הארכיאולוגיה במדור זה . ( זמן קצר אחרי ייסוד המדינה ניסתה מחלקת העתיקות הממשלתית לקבוע מינוח חדש לתקופות הארכיאולוגיות : תקופת הברונזה כונתה התקופה הכנענית , תקופת הברזל התקופה הישראלית , התקופה הפרסית ימי שיבת ציון וכו . ' מינוח זה לא האריך ימים , לא רק משום הנטייה האתנוצנטרית המוגזמת המונחת ביסודו , אלא גם משום חוסר הדיוק ההיסטורי . תקופת שיבת ציון הוא מונח לא הולם , מאחר ששיבת ציון רלוונטית רק לחלק קטן של הארץ . ראוי לציין שעל אף ההתרכזות ה"אתנוצנטרית" עשתה הארכיאולוגיה הישראלית רבות בחקר כל התקופות , מראשית הפרהיסטוריה עד לימי הביניים . לא רק החפירות הקרויות " חפירות הצלה" המנסות , בדורות של פיתוח מואץ , לחלץ מידע ארכיאולוגי טרם יוכחד בשיני הדחפורים , אלא גם חפירות יזומות . עדות לעניין הרב שהיה לציבור בשנים הראשונות לקיום המדינה בארכיאולוגיה היא ההשתתפות הנלהבת בכינוסי החברה לחקירת ארץ–ישראל . מספר המשתתפים הגיע עד לאלף , כאלפית מתושבי המדינה היהודיים . התקופה הרביעית 1982 ) ואילך . ( שלא כבתקופות הקודמות , כאן התיקוף נעשה מקורב בלבד . נחלש יצר הארכיאולוגיה הלאומי . החפירות הגדולות נסתיימו והעניין בארכיאולוגיה כנושא בעל משמעות ציונית נתמעט . יש התעניינות גדולה בהרבה נושאים של ידיעת הארץ , אבל בעיקרה זוהי התעניינות שאינה תלויה באידיאולוגיה . לקריאה נוספת : ע' אלון , הישראלים , תל–אביב תשל"ב . מ' ברושי , הארכיאולוגיה הישראלית : הטיה אמיתית והטיות מדומות , מדרשת בן גוריון , שדה בוקר . in : N . A . Silberman – D . Small ( eds . ) , The Archaeol- Y . Shavit , "Archaeology , Political Culture , and Culture" , the Practice of Archaeology , Cambridge 1996 . P . L . Kohl – C . Fawcett ( eds . ) , Nationalism , Politics and Recovered , Invented , Princeton 1975 , pp . 3-41 . B . Lewis , "Masada and Cyrus" , in : History : Remembered , Walls and Scrolls , Sheffield 2002 , pp . 14-38 . Impact on Palestinian Archaeology" , in : Bread , Wine , M . Broshi , "Religion , Ideology and Politics and their nean , London 1998 . ism , Politics and Heritage in the Eastern Mediterra- L . M . Meskell ( ed . ) , Archaeology Under Fire : National- Present , Sheffield 1997 , pp . 48-61 . ogy of Israel , Constructing the Past , Interpreting the
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|