|
|
Page:136
הרובע היהודי ( בהנהלת נחמן אביגד . ( גילויים בולטים – מערכת המדרגות הגדולה שבה באו עולי הרגל אל בית המקדש , פסוק נחמה מישעיהו שנחרט על הכותל המערבי " ) וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא [ תפרחנה , " [ שזמנו ככל הנראה מן המאה ה4– לספה"נ , ( בתי פאר שנהרסו בשעת חורבן הבית השני – נתנו לרבים הרגשה של שיבה אל נחלת אבות . על מקומה של הארכיאולוגיה בעיצוב התודעה הלאומית יעידו הסמלים ששאלה המדינה מהממצא הארכיאולוגי . בארבעים השנים הראשונות לקיומה הנפיקה ישראל כ1000– בולים , 94 מתוכם מעוטרים בנושאים ארכיאולוגיים . באופן פרופורציוני השתמשה יוון , מדינה בעלת אוצרות ארכיאולוגיים מופלגים , באותה תקופה רק בשליש ממספר זה של נושאים ארכיאולוגיים . מקומם של סמלים יהודיים קדומים בולט ביותר במטבעות : על כל מטבעות ישראל טבועים מוטיבים יהודיים , כמעט כולם שאולים ממטבעות יהודיים עתיקים , ממטבעות פחוות יהוד בנות המאה ה4– לפסה"נ עד למטבעות מימי מרד בר כוכבא 135-132 ) לספה"נ . ( הטביעה הנוכרית העשירה של ארץ–ישראל מן התקופה הפרסית עד לתקופה הצלבנית ( רק בתקופה הרומית היו בארץ–ישראל המערבית עשרים ערים שטבעו מטבעות ) איננה מיוצגת כל עיקר . האתוס הציוני לא פסח על החוקרים הישראליים וקבע לא רק את מושאי מחקרם – בעיקר אתרים ישראליים ויהודיים , אלא גם נתן את אותותיו – לפחות בתחום משמעותי אחד – בפרשנות הממצאים . הדמות המרכזית בארכיאולוגיה של ארץישראל במשך כחמישים שנה ( בקירוב ( 1970-1920 היתה האמריקני פרופ ' ויליאם אולברייט . החוקר הזה , שהיה ארכיאולוג שדה מעולה , היסטוריון , בלשן ובר סמכא בהרבה ענפי מדע אחרים , ניחן לא רק בכישרונות נדירים אלא גם בכריזמה יוצאת מן הכלל . אולברייט היה נוצרי אדוק שהשתדל לאורך כל הקריירה שלו להוכיח את צדקתו של התנ " ך . מייסדיה של הארכיאולוגיה הישראלית ( סוקניק , מזר , ייבין , ידין ועוד , ( אתיאיסטים ללא יוצא מן הכלל , היו אולברייטיאנים נלהבים . כך , דרך משל , בפרשת כיבוש הארץ בידי יהושע הם קיבלו את הגרסה המקראית כמעט ללא ערעור . לפירוש שנתנה האסכולה של אולברייט לפרק ההיסטורי המרכזי הזה בתולדות ישראל היתה חלופה שהציע המלומד הגרמני מרטין נות בשנת . 1938 פירושו של נות לפרק ההיסטורי הזה הוא כיום , כמעט ללא שינוי אבל בסיוע ראיות מרובות , הפירוש המוסכם על הכלל . מחמת סיבות אידיאולוגיות , אולי לא מודעות , נתקבל הפירוש הזה באיחור . הנטייה של המחקר הישראלי נבעה לא רק מהשפעתו עדות לעניין הרב שהיה לציבור בארץ בארכיאולוגיה משמשת ההשתתפות הרבה בכנסים המוקדשים לה . בתמונה : קהל מאזינים להרצאתו של נלסון גליק באוניברסיטה העברית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|