|
|
Page:96
רכשו היהודים מודעות היסטורית . המחשבה היהודית החדשה – נושאו ושמו של אחד מספריו העיקריים – עומדת בפני אתגר כפול . מצד אחד קיים ההיסטוריציזם , הגישה המעלה על נס את המסקנות הרלטיביסטיות של היסטוריוגרפיה ביקורתית ומבליטה אותן כנגד הזיכרון וההבנה העצמית היהודיים המסורתיים . מצד אחר , קיים " שובם של היהודים להיסטוריה " כמי שמעצבים את גורלם החברתי והמדיני מתוך מודעות לחירותם . תהליך זה שהוא כולו , על שני היבטיו , פרי החילון החל בחתירתה של היהדות האירופית לאמנסיפציה שהוליכה באורח דיאלקטי לציונות ולקימום הריבונות היהודית בארץישראל . לדעת רוטנשטרייך , הבהרת הנושא הזה – שהוא תפקיד מרכזי בפילוסופיה היהודית – מעודדת פעולה רציונלית . למחשבה היהודית יש תפקיד נוסף והוא לבחון את עקרונות המסורת היהודית כדי להכריע אלה מהם ישימים עדיין בתנאים המשתנים של ההוויה היהודית . לדעתו , המשכיות תרבותית מסוימת בין העבר הדתי לבין ההווה החילוני היא ציווי קיומי , אקזיסטנציאלי , שאם לא יהיה אפשר לקיימו יאבדו היהודים כל לכידות כקהילה . לדבריו , "הפילוסופיה היהודית מופיעה כפרשנות של מקורות משני סוגים : ( של ) טקסטים ו ( של ) אורחות החיים הממשיים . הפרשנות עושה למפורש מה שהיה מובלע בתעודות ספרותיות או הונח כעקרונות לא–מפורשים ביסוד ההתנהגות . " על ידי פרשנותו נכנס ההוגה לדיאלוג בלתי פוסק עם המסורת . לדעת רוטנשטרייך , אף כי השליטה בלשון העברית חיונית לבניית תרבות חילונית ומודרנית בישראל , אין די בה להבטיח את האנרגיה הדרושה לתרבות . חייבת להיות היכרות וחייב להיות ידע של ממש של הטקסטים היהודיים המקוריים כדי שיתקיים דיאלוג אמיתי בין יהודים חופשיים מן המסורת לאלה האדוקים בה . כך תוסיף היהדות ותהיה גם ליהודי החילוני דפוס היסוד של הדמיון והיצירתיות . רוטנשטרייך היה קשור לסוציאליזם הלא–מארקסיסטי למן ימי נעוריו בתנועת הנוער "גורדוניה . " בבגרותו הרבה לכתוב בנושאי הסוציאליזם , הן חיבורים עיוניים ( כמו יסודות הפילוסופיה של מארקס ) והן כתבי פולמוס . הוא היה הדמות המרכזית בקבוצת "מן היסוד" שצמחה , בתוך תנועת העבודה , כאופוזיציה לדרכו של בן–גוריון בשנות ה , 60– בזמן "פרשת לבון . " אופייני לדרכו היה שכנס פילוסופי בינלאומי שנועד לציין את יום הולדתו השמונים , ונהפך לכנס לזכרו , עסק הרבה , מצד אחד , בשאלות "הסוציאליזם בימינו" ומצד אחר – בזיקה שבין חיי עיון "טהורים" לחיי מעשה ולמעורבות חברתית . רוטנשטרייך ראה בקיומה התמידי של הזיקה הזאת באדם החושב גם גורם אינטלקטואלי מפרה וגם הכרח מוסרי . ליאו שטראוס אהוד לוז ליאו שטראוס , 1899 ) קירכהיים , גרמניה , 1973 – אנאפוליס , ארה"ב ) הוא פילוסוף יהודי . הוא נולד למשפחה אורתודוקסית , אבל בנעוריו נטש את הדת . הוא למד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטאות בגרמניה ושמע שיעורים מפי קסירר , הוסרל והיידגר . עם תום לימודיו החל שטראוס להורות ב'בית המדרש היהודי–החופשי' שנוסד בפרנקפורט על ידי רוזנצווייג ובובר ( 1924-1922 ) ואחר כך עבר לשמש חוקר ב'אקדמיה למדע היהדות' בברלין , בהנחייתו של יוליוס גוטמן . כאן כתב את ספרו הראשון ביקורת הדת של שפינוזה , שפורסם בשנת . 1930 בספר זה הוא התבלט לראשונה כחוקר והוגה עצמאי בעל גישה מקורית . בשנת 1932 עזב שטראוס את גרמניה ושהה תחילה בצרפת לצורכי מחקר , ואחר כך עבר לאנגליה . בשנים האלה פרסם שני ספרים : פילוסופיה וחוק התורה : תרומות להבנת הרמב"ם וקודמיו ;( 1935 ) והפילוסופיה הפוליטית של הובס : יסודותיה והתהוותה . ( 1936 ) בשנת 1938 היגר לארצות הברית ולאחר עשר שנות הוראה בניו יורק עבר ללמד במחלקה למדע המדינה של אוניברסיטת שיקגו , ונשאר בה עד פרישתו , בשנת . 1968 בתקופה הזאת פרסם שטראוס מחקרים רבים בתולדות נתן רוטנשטרייך : תפקיד נוסף למחשבה היהודית – לבחון את עקרונות המסורת היהודית כדי להכריע אלה מהם ישימים עדיין בתנאים המשתנים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|