sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:92

המשותפת למתחרה הזר – ליהודי – גורם המלכד את כל המעמדות , ובניגוד לכל התקוות של אנשים בעלי רצון טוב – יהודים ושאינם יהודים – היא תלך ותחריף "ככל שיגדלו ממדי המשבר של השיטה הקפיטליסטית . " "הכוחות הנלחמים זה בזה ילכו ויתקרבו זה לזה במלחמה המשותפת ביהודים . " אין ליהודים שום מוצא מלבד נטישת אירופה . ואולם ההגירה כשהיא לעצמה , ואפילו ל"ארצות החופש , " לא תפתור את השאלה היהודית , ומה גם שהשערים ב"ארצות החופש" עשויים להינעל . הדבר הדחוף ביותר הוא אפוא לכוון ולארגן את ההגירה היהודית הסטיכית בדרך שתצמח ממנה "מולדת לאומית . " שש שנים תמימות ( 1909-1903 ) האמין סירקין שמצוקת ההגירה הפראית היהודית היא כה רבה וחוסר התוחלת שבה כה ברור עד שאם יש אפשרות להשיג לעם היהודי מקום כלשהו תחת השמש – מחוץ לארץ–ישראל – יש לבסס את התקווה הציונית ( למרות מקומה של ארץ–ישראל בתודעת הדורות ) על מקום אחר . לאחר מכן הגיע להכרה כי את הציונות יהיה אפשר להגשים – אם בכלל – רק בציון . ואולם לאורך כל הדרך הדגיש כי רק אם תהיה לבניית המדינה היהודית החדשה תשתית סוציאליסטית ( הלאמה של הקרקע , אוצרות הטבע ואמצעי הייצור העיקריים וקיומו של מעמד פועלים עובד ורחב ) אפשר יהיה להגשימה . לאחר מלחמת העולם , עם ראשיתה של העלייה השלישית וניצחונה של התפיסה שצידדה בהתיישבות קבע של פועלים במושב , בקבוצה ובקיבוץ על התפיסה שצידדה בהמשך היותם של החלוצים פועלים שכירים , הוכר סירקין כמי שחזה את ההתפתחות הזאת ואף המליץ עליה כבר בשנת . 1898 לרבים נראה "הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי" של תנועת העבודה בארץ מנוגד לכל המסורת וההלכה הסוציאליסטיות , לאחרים נראה , לכל היותר , "אלתור" ארצישראלי זמני שנועד למנוע את ירידת החלוצים מן הארץ מתוך ייאוש , אך מנקודת ראותו של נחמן סירקין היתה זו הדרך האחת והיחידה היכולה לגרום להצלחה גם של הלאומיות היהודית וגם של הסוציאליזם היהודי . אברהם יצחק הכהן קוק אבינועם רוזנק הרב אברהם יצחק הכהן קוק 1865 ) גרייבה 1935 – ירושלים ) היה מגדולי אנשי הרוח היהודיים במאה ה . 20– מ1888– שימש ברבנות בזיימל ואחר כך בעיר בויסק . ב1904– עלה לארץישראל , שימש רבה של יפו ומושבותיה , והיה לאישיות מרכזית במפעל הציוני . ב1914– נסע לאירופה , ובשל מלחמת העולם הראשונה נמנעה חזרתו ארצה . הוא שהה בסנט גלן שבשווייץ עד 1916 ועבר לשמש ברבנות בלונדון . ב1919– שב ארצה לרבנות בירושלים , הקים את הרבנות הראשית לישראל ( 1921 ) והיה לרב הראשי הראשון . הוא הקים ישיבה ונתן את ברכתו לפתיחת האוניברסיטה העברית . הרב קוק היה סופר ופוסק פורה באופן חריג . משנתו חותרת להרמוניה החובקת את כלל התופעות מתוך אמונה שאלו מבטאות "התגלות מתמדת" של האל בהיסטוריה . מתוך כך חייב תנועות היסטוריות שעמיתיו החרדיים ראו בהן תופעות שליליות . בציונות , למשל , ראה תנועה בעלת גוון משיחיגאולתי ולא היסס לבטא את תמיכתו בה . לדעתו , ההיענות של העם היהודי לשוב לציון – כמו גם היענותה של אדמת ישראל המתעוררת לחיים – מעידים על הרצון האלוהי המלווה אותם . אף יחסו לתנועת ההשכלה היה חריג בקרב האורתודוקסיה . תנועה זו , לכאורה , מנתקת את עצמה מכלל האומה הישראלית , ומרוכזת בתכנים אוניברסליים , אך לדעתו המאבק בין האורתודוקסיה , התנועה הלאומית ותנועת ההשכלה בטעות יסודו ; "צריכים אנו לשאוף לבוא לידי המצב הבריא ... ששלשת הכחות ... יהיו שולטים בנו בכל מילואם וטובם , במצב הרמוני מתוקן ... ואז יתדבקו יחד באהבה ... הקודש , האומה והאדם , " כתב באורות . החתירה הזאת להרמוניה ל 8 ותה בקיומה של דיאלקטיקה שהתבטאה בהצגת עמדות מקוטבות על נושא אחד . בכתביו נמצא אפוא חיוב עמוק של המפעל והתנועה הציונית–החילונית וגם את שלילתה העזה ; וכך גם יחסו להשכלה . דיאלקטיקה זו נקראת תורת "אחדות ההפכים . " " תורת אחדות ההפכים" מצויה בחשיבה הקבלית , בחסידות , בכתבי המהר"ל , וגם במשנתו של פרידריך שלינג . הרב קוק התוודע למשנת שלינג כאוטודידקט ( בעזרת ספרו של פביוס מיזס , קורות הפילוסופיה החדשה [ תרמ"ז . ([ תורת "אחדות ההפכים" מזהה את מקור הניגודים בשורש אחד , ראשוני , שמהם נגזרים הניגודים ואליו הם חותרים להגיע . הדבר הזה מחייב , לדעתו , התבוננות חדשה בניגודים , שסתירתם ומאבקם גלוי לעין כול – אך עלינו להתגבר על המצב הזה ולראות את אחדותם בשורשם . כך נמצא שמצד אחד יש בכתביו התבטאויות בגנות החילוניות , שהיא , לדידו , שגגה מצערת , חוסר הבנה , העדר ידיעת האמת , בגידה ולב רע . היא מצויה בשפל של רגשות עכורים ויש לצאת נגדה למלחמת חורמה כדי למנוע חילול

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help