sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:91

השקפת עולמה המארקסיסטית . אם למרות התהפוכות האלה , הנדודים הגיאוגרפיים והמפלגתיים , הוכר סירקין – כמשה הס לפניו – כאחד מאבות הציונות הסוציאליסטית ונערץ על מנהיגי תנועת העבודה הארצישראלית , בייחוד ברל כצנלסון , יותר מכל אדם אחר – הרי זה משום עיקשותו לדבוק ברעיון יסוד אחד שאותו הביע כבר בחיבורו המוקדם "השאלה היהודית ומדינת היהודים הסוציאליסטית" ( שהופיע תחילה בגרמנית ב ( 1898– ולא נטש אותו מעולם . זה היה הרעיון שאם היעד הציוני – מדינת היהודים – יתגשם אי פעם ובאיזשהו מקום תחת השמש , ייעשה הדבר בכוחה של תנועת הפועלים , על ידי אנשים חסרי קניין הנושאים איתם שאיפה לתמורה חברתית כוללת ומונעים לא בידי ההכרח העיוור או המקרה אלא בידי בחירה מתוך אמונה באידיאלים מוסריים . אף על פי שניתן לכנות גם את הסוציאליזם שלו וגם את הציונות שלו "אוטופיים" ( והוא עצמו כינה אותם בשם התואר הזה , ( היה סירקין שקוד כל ימיו להוכיח כי מימוש שני האידיאלים השונים האלה – חידוש מדינת היהודים וכינונה של חברה סוציאליסטית – אף שאינו הכרחי , הוא עם זה אפשרי בהחלט , וכן כי מה "שאצל עמים אחרים הוא אוטופיה ואפשרות לוגית בלבד אצל עם ישראל הוא כורח קיומי . " ניתן לומר שהעניין הרב וכן גם הידע והבקיאות שרכש בפילוסופיה , בסוציולוגיה ובכלכלה נועדו , עוד מגיל צעיר , לא רק לספק את סקרנותו האינטלקטואלית שלא ידעה גבול , אלא גם לשרת את עיקר האמונה הזה שליווה אותו מימי נעוריו . בצד השפעתם של הוגי המאה ה18– כרוסו , הרדר וקאנט , השפיעו על סירקין במידה מכרעת הוגי התנועה הנארודניקית הרוסית , לאברוב ומיכאילובסקי , ומושגי היסוד של הסוציאליזם הקדם–מארקסיסטי ולאחר מכן האנטי–מארקסיסטי שלהם . בעקבותיהם סבר גם סירקין כי ניתן להוכיח את ה 9 דמה המדעית של האנושות ולהורות שכל תגלית משמשת בסיס לתגליות חדשות . כל דור יכול לפתח את רמת הידע המדעי ( של הטבע ) ואת רמת המיומנות שלו מן הרמה שאליה הגיע הדור הקודם , וכאן הערובה להתקדמות הולכת ונמשכת . לעומת זאת , אי אפשר להוכיח את קיומה של ה 9 דמה המוסרית של האדם , שבה – ורק בה – תלוי מימושם של אידיאלים חברתיים נעלים . מבחינה אובייקטיבית קיומה מוטל בספק תמיד , שהרי ניתן בהחלט לטעון כי "בחיים החברתיים , כמו בחיים הבינלאומיים , אין לאתיקה כוח כל עיקר . " ואף על פי כן ניתן להאמין בה , שכן תורותיהם של אישים בודדים כמו משה , ישו או קונפוציוס , שניסחו כללי מוסר ואמיתות מוסריות שעמדו בניגוד גמור להשקפת העולם ששלטה בימיהם , נקלטו במהלך ההיסטוריה בתודעת ההמונים ונהפכו לחלק מן המוסכמות . שום איש מודרני בר דעת אינו מציע , למשל , את חידושו של מוסד העבדות . האדם בכלל – לרבות ההמונים – אינו מונע אך ורק בידי אינטרסים חומריים , אלא גם בידי מטרות "חזוניות , " אידיאליות . ולפיכך , מימושן של תורות הנראות בעיני מי שאמון על דטרמיניזם כתורות אוטופיות אינו בלתי אפשרי מבחינה לוגית . אך מי שמאמין ורוצה במימוש התורות האלה חייב להתאים את עצמו לאופנים המיוחדים שבהם ספגו עמים שונים את האידיאלים ( של חירות ושוויון , למשל ) שהם , כשהם לעצמם , אידיאלים אוניברסליים . באופן הזה יישב סירקין את אמונתו בייחודם של עמים ובמשקלם של תמורות ותהליכים היסטוריים עם ראייתו את האידיאלים המוסריים הבסיסיים ככלל–אנושיים במהותם וכבלתי מותנים בנסיבות היסטוריות משתנות . את המצב היהודי בזמנו ( ברבע הראשון של המאה ה ( 20– ראה סירקין ראייה פסימית ביותר . היהודים נדחקים בכל מקום לשולי הכלכלה הלאומית , וכשצומח מעמד בינוני מקומי גואה השנאה כלפיהם והם נאלצים שוב ושוב להגר ממקום למקום . עכשיו , כשמלחמת המעמדות מגיעה לשיאה , נעשית השנאה נחמן סירקין שקד כל ימיו להוכיח כי שני האידיאלים השונים – חידוש מדינת היהודים וכינונה של חברה סוציאליסטית – כרוכים זה בזה במימושם

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help