|
|
Page:75
אוטו ויינינגר מליסה ויינינגר אוטו ויינינגר ( 1903-1880 ) נולד להוריו היהודיים ליאופולד ואדלאיד ( לבית פריי ) בווינה . בגימנסיה התבלט בעיקר בלימוד שפות , ומלבד הגרמנית רכש שליטה ביוונית , לטינית , אנגלית , צרפתית , וידע מסוים גם באיטלקית , ספרדית ונורווגית . בשנת 1898 החל ללמוד באוניברסיטת וינה , בפקולטה לפילוסופיה , ובמקביל למד גם פסיכולוגיה , פדגוגיה , מתמטיקה , פיזיקה ומדעי החיים . מדריכיו ובוחניו בעבודת הדוקטורט היו הפילוסוף הפוזיטיביסטי פרידריך יודל ולורנץ מילנר . כבר בגימנסיה העריץ את הדיאלוגים של אפלטון ובא במגע עם כתבי קאנט וניטשה . עכשיו הושפע מן הדטרמיניזם הביולוגי של ריכרד אוונאריוס , וכחבר פעיל באגודה הפילוסופית של אוניברסיטת וינה התרשם עמוק מרעיונות יוסטון סטיוארט צ'מברליין , מאבות האנטישמיות הגזענית שהיתה אז באופנה . ויינינגר רכש היכרות גם עם תורת פרויד , שהיה בן עירו וזמנו , והוא שלח לו את חיבור הדוקטורט שלו לביקורת ונתקל בשלילה מחמירה מצדו . אף על פי שוויינינגר האמין שיש ביכולת המדע לפתור בעיות פילוסופיות , ובעיקר בעיות בתורת ההכרה , מגלות השקפותיו תערובת של השפעות מתחומי הרפואה , הפסיכולוגיה והביולוגיה עם ספקולציות דמיוניות ברוח הרומנטיקה . את חיבור הדוקטורט שלו הגדיר ויינינגר : מחקר במאפייני המגדרים ( המינים . ( החיבור נקרא במקורו "ארוס ופסיכי . " הוא אושר בשנת , 1902 ועובד לספר , שראה אור בשנת 1903 ונשא את השם מין ואופי : מחקר של עקרונות . ( Character : Eine Prinzipelle Untwersuchung Geschlecht und ) מיד לאחר אישור עבודת הדוקטורט התנצר ויינינגר ועבר לדת הפרוטסטנטית . זמן מה לאחר פרסום הספר איבד עצמו לדעת בבית שבו מת בטהובן . לאחר מותו התפרסמו עוד שני ספרים מפרי עטו ובהם מכתמים , מאמרים ואיגרות , וכן פורסמה , בשנת , 1903 עבודת הדוקטורט שלו בצורתה המקורית שלפני עיבודה לספר . במין ואופי פיתח ויינינגר את המושגים של גבר אידיאלי ואישה אידיאלית , שאותם ייצג באותיות M ו . W– מכיוון שאין גבר "טהור" ואין אישה "טהורה M , " וW– מצויים בבני אדם שונים בכמויות שונות ובפרופורציות שונות . הפרופורציות שבין היסודות הגבריים ליסודות הנשיים בכל אדם חיוניות לקביעת האופי שלו . נשים וגברים בעלי כמות גבוהה של W הם , לדידו , בלתי הגיוניים , לא אתיים , חסרי נשמה , ללא אני מפותח ובלתי מסוגלים לגאוניות . גברים לעומת זאת , מסוגלים בעיניו להיות הגיוניים , בעלי תודעה מוסרית ואגו מפותח ולפיכך רק הם מסוגלים להגיע לגאוניות , שכן הגאוניות מחייבת אגו מפותח המסוגל לתפוס , בדרך אינטואיטיבית , את טבע ההוויה ובכך לגלות את יתרונו המוסרי של הגאון . ככל שהאדם גברי יותר ( כלומר , יש בו יותר יסודות של , ( M כך מסוגל הוא יותר להגיע לדרגה של גאוניות . ויינינגר גרס שהאישה כה נחותה עד שלמעשה יש לה שני תפקודים בלבד : אמהות וזנות , שכן תפקודים אלה משקפים את קשר הסמיכות שבינה לבין העיסוק במיניות ובגוף . בסופו של דבר הוא ראה את הנשיות כהרסנית כל כך לחברה עד שהעדיף סוג מסוים של דחייה ניאו–אפלטונית של כל מיניות וכל יחסים מיניים . עדיף היה בעיניו שהמין האנושי יחדל מלהתקיים ובלבד שלא יהיה נתון להשפעות המשחיתות של הנשיות . בספרו דן ויינינגר גם במאפיינים של קבוצה אנושית נוספת : היהודים . כמו הגבריות והנשיות , גם היהודיות היתה בעיניו סגולה גמישה המצויה בדרגות שונות ביחידים שונים , "נטיית רוח , " כינה אותה . היהודיות כרוכה , ללא מנוס , בתכונות הנשיות . כנשים , גם היהודים אינם יכולים להתרומם לדרגת גאוניות . אין בטבעם יכולת לגדולה . היהודיות כרוכה , לדעתו , לדידו של אוטו ויינינגר היהודים אינם יכולים להתרומם למעלת גאוניות שכן היהודיות כרוכה ללא מנוס בתכונות נשיות , שאותן ראה כנחותות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|