|
|
Page:74
עם היותו אחד הסוציאליסטים הרהוטים והמשפיעים ביותר באירופה עברה הכרתו היהודית של הס שינויים מופלגים . עוד בחיבור נעוריו ההיסטוריה הקדושה של האנושות העמיד את המקרא ואת חוקיו כמופת לחברה שיתופית והבליט את הדרישה לצדק סוציאלי של הנביאים אל מול רעיונות העולם הבא של הנצרות . בשפינוזה ראה הוגה יהודי טיפוסי הדוחה את הפיצול והניכור הנוצרי שבין הטבע , האלוהות והאנושות בראותו אותם כהוויה שלמה אחת . אך בשנות ה40– וה50– בשלה בו ההכרה בנחיצותה של מהפכה וההכרה שהדת – כל דת – היא ניכור מהותו החופשית של האדם , ניכור שאינו רק עיוני אלא גם מעשי , בשמשו מחסום בפני הגאולה החברתית בעולם הזה . בתקופה זו דחה גם את היהדות כולה . בדומה למארקס דיבר גם הס על "העולם החנווני היהודי–הנוצרי המודרני" שבו למעשה אין בחיים הריאליים שום דחף אחר מלבד צבירת ממון . הס היה רגיש תמיד לבעיית שיווי הזכויות של היהודים ושוב , כמו מארקס , גם בדחותו את תורת היהדות , נאבק בעמדתם של הגליאנים שמאליים אחרים כברונו באואר , שטענו שהיהודי אינו יכול להיעשות אזרח המדינה החילונית–השוויונית החדשה שכן הוא מייצג עולם ישן ואינו מוכן לוותר על שייכותו אליו . אך בתקופתו המהפכנית–אינטרנציונליסטית לא קיבל שיש ייחוד בלאומיות היהודית והניח בשתיקה , כי בצד המהפכה החברתית , התבוללות היהודים היא הדרך הנכונה להשגת השוויון . ואולם בניגוד חותך למארקס , ייחס הס תמיד ערך חיובי ללאומיות . הוא לא ראה אותה כתופעת–על חולפת בהשוואה למעמד , ובנימה פולמוסית כלפי המניפסט הקומוניסטי הגדיר את ההיסטוריה שעד כה כמלחמת גזעים ועמים וכמלחמת מעמדות גם יחד להשגת שוויון . כן דיבר על כך שהאומה ותרבותה הן בעצם הזירה שבה צריכות התביעות המוסריות המופשטות לחברה צודקת להיתרגם לפעולה פוליטית ממשית . למרות דעותיו אלו היתה הפתעה עצומה בפרסום ספרו השלישי של הס , רומי וירושלים , ( 1862 ) שכן בספר זה – כאילו ללא כל התראה – נעשה חלוץ זה של הסוציאליזם האירופי לאחד מחלוצי הציונות ולמורה דרכה של הציונות הסוציאליסטית . כותרת המשנה של הספר היתה "שאלת הלאומים האחרונה" והוא הכיל קריאה ליהודים להתיישב בארץ–ישראל – "ארץ אבותינו . " טיעונו היה שתנועת התיישבות כזו לא רק שהיא עולה בקנה אחד עם משאת הנפש הסוציאליסטית , אלא שהיא ניתנת להתבצע רק תוך כדי בעלות חברתית על הקרקע , על אוצרות הטבע ועל אמצעי הייצור ועל ידי עבודת הפועלים היהודיים חסרי הקניין . ואם ייכתבו חוקי המדינה הזאת בהשראת תורת משה ומוסר הנביאים – השראה סוציאל–דמוקרטית , לדעת הס – תבטא הלאומיות הייחודית של מדינת היהודים את העקרונות האוניברסליים של חברה צודקת , סוציאליסטית . ההתבוללות היא אופציה רק ליחידים ואף להם אורבת תמיד סכנת האפליה החברתית המושרשת גם במדינות נאורות . עם ישראל יכול להוכיח לכל העמים את יתרונם של החיים הקהילתיים בצדק ואחווה כנגד האינדיווידואליזם המפורר והמשחית . שיבת היהודים לארצם ובנייתה הסוציאליסטית תבטיח בעת ובעונה אחת שחרור לאומי וחירות אנושית . הס האמין שצרפת , שתמכה במלחמות שחרור של עמים אחרים , תתייצב לימין היהודים וחזה כי שיתוף פעולה בין עמים משוחררים יכול לגבור על ההיסטוריה הרצופה מלחמות בין עמים . אפשר שעל תקוותו מצרפת השפיע זיכרון הנעורים שקלט ממשפחתו על האמנסיפציה שבאה ליהודי חבל הריין עם הכיבוש הצרפתי , שהושמה אחר כך לאל עם תבוסת נפוליון והחזרת אפליית היהודים לתוקפה בידי השליטים הגרמניים . מכל מקום , לקהל היעד הוותיק שלו – פועלים בעלי הכרה – הוסיף עתה הס את הקהילה היהודית כולה ואת אגודת "הבונים החופשיים" בפריז שבה מצא הד קלוש בלבד לרעיונותיו . השפעתם הרבה עתידה היתה להתבטא בדעותיהם של ציונים–סוציאליסטים אחרים ובעיקר נחמן סירקין וברל כצנלסון . הס נפטר בשנת 1875 ונקבר לפי בקשתו בבית הקברות היהודי של קלן , עיר נעוריו . לאחר כינונה של מדינת ישראל הועלו עצמותיו ארצה ונטמנו בבית הקברות של האבות המייסדים בכינרת . לקריאה נוספת : משה הס , כתבים כלליים , ערך והקדים מבוא מ' בובר , ירושלים , . 1956 כתבים ציוניים ויהודיים , ערך והקדים מבוא מ' בובר , ירושלים , . 1954 משה הס ובני דורו , איגרות ממנו ואליו , ערך ט' זלוצ'יסקי , תלאביב , . 1947 רומי וירושלים וכתבים ציוניים אחרים ( הדפסה שלישית , ( ירושלים , תשמ"ג . שלמה אבינרי , משה הס בין סוציאליזם לציונות , תל–אביב , . 1986
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|