sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:72

של הנאורות . ובהתאם לכך זכה הירש בחינוך מסורתי עם לימודים חילוניים , ואף למד באוניברסיטה . כרב אורתודוקסי הוא שינה , ואפילו ביטל לגמרי , מנהגים שנראו לו בלתי הולמים את רוח הזמן ; כך למשל התיר , בניגוד למנהג , לאם הכלה לעמוד מתחת לחופה ולשאת דברים קצרים באוזני החתן והכלה . הוא הנהיג את המנהג של נשיאת דרשה בשפה הגרמנית דרך קבע , התיר הופעה של מקהלת גברים בטקסי התפילה , ותבע מן המתפללים להתנהג התנהגות מכובדת ; חידושו הרדיקלי ביותר היה ביטול השמעת תפילת "כל נדרי" בערב יום כיפור , כי התרת הנדרים הכלולה בה עשויה להתפרש שלא כהלכה בידי נוכרים . בתוכנית הלימודים של בית המדרש שלו תפס לימוד התלמוד מקום משני אחרי לימוד המקרא , מתוך שימת דגש מיוחד בספר תהלים . האידיאל שלו היה יחסים הרמוניים בין לימודים הומניסטיים מודרניים – הוא החשיב בייחוד את קאנט ואת גתה , ובעיקר את שילר – לבין הדבקות הגמורה במצוות התורה . לביטוי האידיאל הזה טבע את הכינוי ישראל–מענטש – השילוב בין האדם הנאור לבין היהודי . הוא האמין כי אחדות ישראל היא רוחנית ולא פוליטית . מנקודת המבט הזאת ראה את שליחותו של העם היהודי בהפצת " אנושיות טהורה" בין העמים , שאותה מגלם היהודי בשמירת המצוות , שאת משמעותה המוסרית והסמלית פירט בספרו . ( 1837 ) der Zerstreung Horeb , oder Versuche ueber Jissroels Pflichten in בחיבור הזה ובכתבים אחרים הוא הגן על סמכותה הבלתי מעורערת של התורה כ"דבר אלוהים . " אבל מן הצד האחר עמד על כך שהספרות , האמנות והפילוסופיה האירופיות אינן בבחינת איום כי הן מאפשרות ליהדות להבין עצמה מחדש "מתוך" מסורותיה ולהפיח בתורה רוח–חיים באמצעות ההרמנויטיקה של המשמעות הסמלית והמוסרית שלה . בהסתמכו על פרקי אבות פרק ב' פסוק ב , ' קבע את סיסמת הניאו–אורתודוקסיה : "יפה תורה עם דרך ארץ , " כלומר , עם התרבות הארצית . עם זאת גרס כי באמצעות הביקורת ההיסטורית ממוטטת התרבות המודרנית את מבצר המסורת , וטען שאימוצה של הגישה ההיסטורית בלימוד היהדות תנמיך את דמות התורה כדי עוד אחת מן התופעות החולפות של התרבות . הוא נעשה למתנגד נחרץ ל"מדעי היהדות : " "מוטב יהודי בלי מדע מאשר מדע בלי יהדות . " יותר ויותר החל הירש לראות בעצמו את מגינה הבודד של המסורת מפני הרפורמה בדת ומפני הביקורת ההיסטורית של כתבי הקודש של עם ישראל . הוא שם לעצמו למטרה להגן על יהודי–התורה מפני השפעות כפירה כאלה ולארגנם בקהילה דתית נפרדת . חרף ההסכמה שנתן לתרבות הנאורה וההומניסטית , כיהודי אורתודוקסי לא היה יכול להשלים עם פלורליזם דתי של יהודים . משה הס אברהם יסעור משה הס ( 1875-1812 ) הוא ראשון ההוגים של הציונות הסוציאליסטית ואחד מראשוני ההוגים של הסוציאליזם האירופי בכלל . הוא נולד למשפחה יהודית מסורתית שהגיעה מקלן לבון . אביו , מפרנסי הקהילה , היה סוחר אמיד , אך השפעה עיקרית על חינוכו והשכלתו היתה לאמו ולסבו , שבביתו התגורר הס בצעירותו . מתוך לימודיו היהודיים–המסורתיים מצא עניין בעיקר ברמב " ם , אך התגלית האמיתית של ימי בחרותו היתה התוודעותו לספר האתיקה של שפינוזה . כל ימיו ראה בשפינוזה את מורהו , ובספרו הראשון , ההיסטוריה הקדושה של האנושות , ( 1837 ) הוסיף ליד שמו את המילים " תלמידו הנאמן של שמשון רפאל הירש , רב אורתודוקסי ששינה ואף ביטל לגמרי מנהגים שנראו לו כלא הולמים את רוח הזמן . קבע את הסיסמה " יפה תורה עם דרך ארץ , " כלומר : בשילוב עם תרבות הארץ שבה חי היהודי

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help