|
|
Page:59
פועלי ציון בארץ–ישראל תנהל מלחמה זו בבת אחת "נגד הביורוקרטיה התורכית ונגד הבורגנות היהודית . " החירות הפוליטית בארץ–ישראל תועיל לפרולטריון היהודי בכל העולם ותגביר את התודעה המעמדית ואת המיליטנטיות שלו . לזמן–מה נשלח בורוכוב בידי השלטון הצארי למאסר , אך לאחר מכן השתחרר , ייצג את פועלי ציון הרוסיים בוועידה הבינלאומית הראשונה של המפלגה בהאג , ( 1907 ) ערך את ביטאון המפלגה שיצא לאור בווינה , ובשורה של מאמרים ביסס את הניתוח המארקסיסטי המיוחד לו על ייחודו של עם אקסטריטוריאלי , שאינו מרוכז במקום אחד , על התפקיד התרפויטי של הציונות לגבי החולי והאנומליה של עם זה , ועל כך שעם ביצוע התפקיד הזה ועם הנורמליזציה של עם ישראל , ייווצר בסיס אסטרטגי למלחמת מעמדות . בתוקף הגזירות שהוטלו עליהם נדחקו לדידו היהודים מעמדות כלכליות " ראשוניות " אל מקצועות התיווך , לא היכו שורש בשום מקום וכאשר נרדפו נאלצו להגר מארץ לארץ . הפועל היהודי סובל מקיפוח וניצול כפול , וכדי להשתחרר מהם הוא יהיה לחיל החלוץ של הריכוז הטריטוריאלי בארץ–ישראל , שיסיים את תקופת ההגירה הפסיבית של היהודים מארץ לארץ . בכל תנועה לאומית משתתפים מעמדות שונים ובמוקדם או במאוחר בא ההרכב המעמדי לידי ביטוי במאבקים בין–מעמדיים . ההסתדרות הציונית העולמית מארגנת את תהליכי הריכוז הטריטוריאלי שבו תקום תנועת השחרור הלאומית של היהודים , והמשימה הזאת מחייבת שיתוף פעולה בין–מעמדי , אך עם הגשמת היעד הזה – ואף תוך כדי התהליך הזה עצמו – מתרחש גם מאבק מעמדי שסופו יהיה בהקמת חברה סוציאליסטית בארץ–ישראל . הרעיונות האלה גרמו לוויכוחים אינסופיים ולשינויי דגש רבים אצל פועלי ציון , שהביאו לכך שבתקופות מסוימות נוצר אצלם רוב לנטישת ההסתדרות הציונית ואילו ברוב התקופות צידד הרוב בהשתתפות מלאה בתנועה הציונית . מלבד מאמרים פרוגרמטיים פרסם בורוכוב בתקופה זו גם חיבורים מחקריים מובהקים : "הווירטואליזם והבעיה הדתיתאתית במארקסיזם" נכתב בסוף העשור הראשון של המאה ה20– אך ראה אור רק לאחר מותו ב1920– ( בעברית הוא פורסם בכרך כתבים פילוסופיים , חיפה , ;( 1994 "תנועת הפועלים היהודית במספרים" 1908 ) ו ;( 1910– וכן "היסודות הבלשניים של השפה היידית , " שבו באו לידי ביטוי מלא כישוריו האנליטיים . בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה נעשה בורוכוב ער להחרפת המתחים הבינלאומיים ולדחיפות שבהגירת יהודים . הוא תבע לקיים קונגרס בינלאומי שיעסוק במאבק על שוויון זכויות אזרחיות ולאומיות , לרבות הזכות להתיישב בארץישראל . עם זאת ראה אפשרות של גיבוש חיים יהודיים בתפוצה במקביל לריכוז הטריטוריאלי בארץ–ישראל ותבע להקים מוסדות שיכניסו סדר וארגון בהגירה היהודית הפראית . הוא מתח ביקורת על המנהיגים היהודיים והסוציאליסטיים שתמכו במלחמה וכיוון את מפלגתו להתנגד לה בכל תוקף . עם היוודע דבר פרוץ המהפכה ברוסיה ( פברואר ( 1917 ניעורה מחדש התקווה לחידוש הפעילות הציונית והמאבק לשוויון היהודים ברוסיה . בורוכוב החליט לחזור מארצות הברית לרוסיה , הצטרף למשלחת פועלי ציון לכינוס המפלגות הסוציאליסטיות בארצות הניטרליות והצליח להכליל את תביעות העם היהודי בהצהרת הכינוס על ההסדרים בעולם לאחר המלחמה . בסוף אוגוסט 1917 השתתף בוועידת המפלגה בקייב והציע בחינה מחודשת של המטרות ודרכי הפעולה . כאן התגלה בבירור המפנה בעמדותיו , שמקצתו הסתמן כבר בשנים שלפני מלחמת העולם . הוא החל לצדד ברעיון ההתיישבות הקואופרטיבית של פועלים בארץ–ישראל , רעיון שנדחה תחילה בלהט רב בידי פועלי ציון מפני שהתיישבות תהפוך פועלים ל"בעלי בתים" ותפגע במאבק הבין–מעמדי . כעת חזר בורוכוב לעמדה של נטישת הגלות הרדיקלית של , 1905 ובמקום להשתית את התקווה הציונית על ריכוז טריטוריאלי סטיכי בארץ–ישראל , שיתנהל על ידי הבורגנות וההסתדרות הציונית , חזר להטיף לפועלי ציון לעלות ארצה כחלוצים ולהתגייס אישית להגשמת הציונות . עמדות אלה קירבו אותו מאוד להגותו הציונית–סוציאליסטית של סירקין והרחיקוהו מרבים מפועלי ציון האחרים שנשארו דבקים בעמדותיו "הקלאסיות" מימי "הפלאטפורמה" של . 1906 כנציג של פועלי ציון הספיק עוד בורוכוב להשתתף ב"ועידת הלאומים" בקייב ( ספטמבר , ( 1917 שבה נשא הרצאה מרכזית על "רוסיה כחבר עמים" שתיכון כ"רפובליקה סוציאליסטית פדרטיבית . " החורף הקשה והפעילות המאומצת פגעו בבריאותו והוא נפטר ב17– בדצמבר . 1917 לקריאה נוספת : כתבים נבחרים , כרך א , ' לחקר שאלת היהודים , סדורים בידי זלמן רובשוב , עם עובד , תש"ד . כתבים , שלושה כרכים , בעריכת ל' לויטה , ד' בן–נחום וש' רכב , ספרית פועלים והקיבוץ המאוחד , . 1966-1955 איגרות בר בורוכוב , עריכה ומבוא מ' מינץ , עם עובד , . 1989 כתבים פילוסופיים , תרגום ועריכה ד' בן–נחום וא' יסעור , ספרית פועלים , . 1994 יונתן פרנקל , נבואה ופוליטיקה , תל–אביב , , 1989 עמ' . 410-373
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|