|
|
Page:58
ובוגדאנוב לתורת מארקס . הכתבים האלה לא השביעו את רצונו ובעיקר דחה את עמדתם בשאלה היהודית . במאמרו הראשון , שכוון נגד הטמיעה הלאומית , הוא ניסה לפתח השקפה כוללת על הלאומיות שניתן לשלבה במחשבה הסוציאליסטית והמארקסיסטית הכללית . לתקופת התפתחותו הראשונה שייכות מסותיו "על אופיו של השכל היהודי" ( 1902 ) ו"לשאלת ציון וטריטוריה" . ( 1905 ) בראשונה משתי אלה , שהתבססה על הרצאה שהשמיע בורוכוב בביתו של אוסישקין כאשר היה שליח ומרצה מטעם חוג "ציוני ציון , " שנאבקו ב"תוכנית אוגנדה , " זיהה בורוכוב קווי היכר ייחודיים של "השכל היהודי" מן המקרא ודרך רמב"ם ושפינוזה ועד הוגים מודרניים כשלמה מיימון , מארקס ונורדאו . השכל היהודי מציב "מוניזם טוטלי" בדרך דדוקטיבית , ולא אינדוקטיבית , כשהוא מעוניין במסקנות ובתוצאות המעשיות – ובעיקר המוסריות והחברתיות – של הדדוקציה יותר מאשר בהנחות הראשונות שלה ובהתאמתן הזהירה לעובדות "כפי שהן . " הדואליסט המדעי מקפיד להפריד סובייקט מאובייקט , משאלות לב ממציאות , את המנטלי מהפיזי , ואילו המוניסט מבקש להכליל את כל אלה בתמונת עולם שלמה . בורוכוב לא הביע במסתו עמדה ביחס לטבעו זה של "המוח היהודי" ( הוא עצמו עתיד היה לעבור בשנים הקרובות מן הדואליזם המדעני של האמפיריו–קריטיציזם אל מוניזם מארקסיסטי , ( אך הוא ראה בייחודו זה של האופי הלאומי ביסוס לזכותם של היהודים לקיום לאומי עצמאי . במסה השנייה , שניכרת בה השפעת הציונות המעשית של יהדות רוסיה ( בנוסח אוסישקין , ( יוצא בורוכוב נגד תוכנית אוגנדה . גישתו היא דואליסטית מובהקת . הוא מדבר על "הקרקע הפסיכי" של שאיפות היהודים ועל " התת–קרקע החומרי" של האפשרויות הריאליות . "ההכרח ההיסטורי" מותנה על ידי שניהם ו"התיאוריה חייבת לתת דעתה הן על טובת העם והן על שאיפותיהם של היסודות החלוציים . " בשם כל אלה הוא קובע שרק ארץ–ישראל – ולא אוגנדה – תוכל לשמש לריכוז הטריטוריאלי של היהודים ולהקמת מדינתם . התעקשותו על "ציון" הביאה אותו לריב עם הזרם הטריטוריאליסטי בקרב "פועלי ציון" ( קבוצת מינסק ) ועם הטריטוריאליזם בכלל . בורוכוב השתתף בקונגרס הציוני בבאזל , ( 1905 ) שב לפולטאבה ולקח חלק בארגון ההגנה על היהודים בעת הפרעות שם , והיה הרוח החיה בוועידה הראשונה של " פועלי ציון" , ( 1906 ) שעכשיו היו לה גם סניפים בארצות הברית , בארץ–ישראל ובארצות רבות באירופה . בשנים 1905 ו1906– הוסיף בורוכוב לנדוד בערי פולין ורוסיה ולהטיף לציונות של ציון . עם זה הוא נפגש עם חוגי פועלים ועם סניפים שונים של מפלגת "פועלי ציון , " ובסדרה של חיבורים : "לשאלות התיאוריה הציונית , " "היסודות המעמדיים של השאלה הלאומית" ובעיקר "הפלאטפורמה שלנו , " משנת , 1906 גיבש את האידיאולוגיה של המפלגה הזאת , בדבר "הציונות הפרולטרית , " גיבוש העושה אותו להוגה המרכזי של "פועלי ציון" ולמי שמעורב כפעיל וכמנהיג בכל תולדותיה . האידיאולוגיה שדגל בה עכשיו היתה שונה מזו שהורתה בכתביו הקודמים . בכתבים ההם הושם הדגש באורח בלעדי על נטישת הגלות ועל האפשרות להקים יישוב מבוסס בארץ–ישראל , גישה שנומקה באורח וירטואליסטי על ידי גורמים רוחניים הפועלים בקרב החלוצים . ואילו עכשיו ב"הפלאטפורמה שלנו , " החיבור המרכזי של הקלאסיקה ( או האורתודוקסיה ) הבורוכוביסטית , דובר בכך שפועלי ציון חייבים לפעול בעת ובעונה אחת לא רק למען התגשמות הציונות אלא גם למען המהפכה ברוסיה ובשאר ארצות מושבם . הוצע ביסוס מארקסיסטי לכך שהתנועה הסטיכית ( הלאמכוונת ) של ההגירה היהודית תישא יהודים רבים לארץישראל , שכן בארץ חקלאית–למחצה מוזנחת ובלתי מיושבת זו – בניגוד לטריטוריות אחרות – לא תהיה התנגדות להגירה היהודית ולכן היהודים יוכלו לפתח בה תעשייה ולהביאה למודרניזציה באין מפריע . את הגשמת הציונות בשלב זה תנהל הבורגנות , ולפיכך אין צורך בהתגייסות פועלים–חלוצים להגשמת הציונות . בורוכוב רואה סימנים להתפתחות מלחמת המעמדות שתתעצם "מעצמה" עם ביסוס היישוב , ומפלגת בורוכוב ראה בייחודו של האופי הלאומי היהודי ביסוס לזכותם של היהודים לקיום לאומי עצמאי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|