sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:49

אחד העם מנחם ברינקר אחד העם ( שם העט של אשר גינצברג ( 1927-1856 – היה ההוגה המרכזי של יהדות מזרח–אירופה שניסה להתמודד עם תהליך החילון בעם ישראל . הוא ראה בו תהליך בלתי נמנע הגובר והולך , אך יש בו גם משום סכנה לעתידו של העם . את עצמו ראה כ"אגנוסטי , " כמי שאינו יכול לדעת אם אלוהים קיים או לא . על אף חינוכו המסורתי לא היה שומר מצוות . אבל הוא ניסה לטפח אהדה והבנה לדת היהודית אצל החילונים , כשם שראה צורך להטיף לשומרי מצוות "נאורים" להבין את החילונים ולשתף פעולה עמם למטרות לאומיות משותפות . מבחינה מסוימת אפשר לומר שכל הגותו – הן בחלקה המופשט והן בחלקה המעשי – עומדת בסימן השאיפה למצוא פרדיגמה , תבנית עיונית , וכמו כן גם מסגרת מעשית , לשיתוף הפעולה הזה . אחד העם החל את דרכו בכתיבה בענייני השעה ורק לאחר שנתפרסם בזכותה התחיל בונה שיטה מחשבתית שלמה להבנת תרבות ישראל . מכתביו הראשונים ברור היה שמדריכה אותו החרדה לעתידו של עם ישראל יותר משהיה מוטרד בשאלות עיוניות טהורות . לפי ניתוחו , שרוי עם ישראל בפיזור ובפירוד באנטישמיות ובגזענות לסוגיה נראות לסארטר תגובה אותנטית ל"מצב היהודי . " העדר האותנטיות מוביל יהודים מסוימים להתכחש לכל זיקה לעניינים יהודיים , להתרחק מחברת יהודים אחרים , לפחות כל עוד הם נמצאים בשדה הראייה של הלאיהודי , ולעתים גם להפנים ולאשרר את כל הדעות הקדומות האנטישמיות ביחס ליהודים – עמדה רדיקלית במיוחד שסארטר מכנה אותה "מזוכיזם יהודי . " ברמה המופשטת , האידיאולוגית , מוביל העדר האותנטיות את היהודי לאמץ השקפות עולם המבטלות לחלוטין את משמעותו של כל מרכיב ייחודי , מורשתי או תורשתי , בזהותו של הפרט : השקפות עולם הרואות ביהודי ( כמו בגבר או באישה , בפועל או בבורגני , בנוצרי או במוסלמי , בלבן או בשחור וכיו"ב ) לא יותר מאשר עוד עותק של "האדם באשר הוא אדם . " סארטר משבח אמנם את להטו של היהודי לחיפוש "האוניברסלי" ואת זיקתו לערכי הליברליזם והסוציאליזם הנובעת מכך , אך הוא סבור עם זאת שמקורותיו של הלהט הזה נגועים לעתים בהעדר אותנטיות . המובן החמור והצר של המונח "שנאה עצמית יהודית" חל אפוא רק על יהודים המצויים בסביבתם של לא–יהודים ורוצים בכל מחיר להיראות כמותם . ואולם ויכוחים תרבותיים ופוליטיים בישראל ובתפוצות הוציאו מונח זה מן ההקשר המיוחד הזה שבו יש לו מובן מדויק . מבקרי ספרות ופובליציסטים אורתודוקסים ייחסו "שנאה עצמית" לסופרים שונים שהיו ביקורתיים כלפי המציאות היהודית בגולה כמנדלי מו"ס או י"ח ברנר . דוברי הימין מייחסים "שנאה עצמית" לכל מי שמגלים יחס ביקורתי למדיניות ישראל בשטחים . לאחר שחדל המונח הזה לציין התכחשות ליהודיות מצד היהודי עצמו והחל לציין עמדות של יהודים בנוגע לתרבות או למדיניות של יהודים , הוא איבד את מובנו המקורי ונעשה לסתם כלי נשק בידי הסבורים שהם – ורק הם – נציגיה האמיתיים של היהדות עצמה . אישים " תושייה יהודית , " קריקטורה המתארת יהודי רפורמי המדליק נרות חנוכה על אשוח חג המולד . המובן החמור והצר של "שנאה עצמית יהודית" חל רק על יהודים המצויים בסביבתם של לאיהודים ורוצים בכל מחיר להיראות כמותם

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help