|
|
Page:44
זולתו , באשר הוא אדם , וגם את עצמו , באשר הוא אדם . מטבעה אמורה מערכת כזאת להיות אוניברסלית בהיקפה . צעד משמעותי בהטמעתה של מערכת כזאת הוא ההכרה ב"אחר . " כל מערכת העוסקת באופן אחראי בכבוד האדם עומדת על תפיסה מסוימת , מפורשת או מובלעת , בדבר טבע האדם . תפיסה כזאת תכלול , בדרך כלל , תיאור של האדם כבעל רצון , תבונה , רגשות , כישורים וכדומה . בתולדות ההגות מוכרות תפיסות שונות בדבר טבע האדם והן עשויות להוביל לתפיסות שונות בדבר כבוד האדם . הבדלים כאלה הופיעו גם בתוך ההגות היהודית , למשל בדבר חופש הרצון , אבל ההשפעה שלהם על תוכן העקרונות המעשיים של ההתנהגות הראויה "בין אדם לחברו" אינה ניכרת . שאלת תוקפה של מערכת העקרונות של מוסר אוניברסלי העסיקה הוגים רבים . מקצתם העמידו אותה על רגליה שלה עצמה ומקצתם ניסו להעמיד אותה על בסיס תיאולוגי . ב . אתיקה . מערכת כללים הבאה לכוון את התנהגותו של אדם יכולה לחול על אדם , לא באשר הוא אדם , אלא באשר הוא נמנה עם קבוצה מסוימת של בני אדם , כגון יהודים , רופאים , אנשי צבא וכדומה . מערכת כללים האמורה לכוון את ההתנהגות של יהודי באשר הוא יהודי מופיעה רק במסגרת הלכתית , על פי התפיסה הרואה בכל יהודי אדם החייב ב"עול תורה ומצוות . " לאמיתו של דבר , גם המסגרות ההלכתיות הן מגוונות וחלק מן החובות שהן באות להטיל חלות רק על יהודי באשר הוא בן קהילה יהודית מסוג מסוים , שיש לה "מנהג המקום" משלה . מערכת כללים האמורה לכוון את ההתנהגות של יהודי באשר הוא בן קבוצה מקצועית או ארגונית מסוימת יכולה להיות בעלת זיקה לזהות יהודית מסוימת , ככל שהאתיקה של הקהילה המקצועית או הארגונית מושפעת מערכי המעטפת החברתית שבתוכה היא פועלת וככל שלמעטפת זו יש זיקה לזהויות יהודיות מסוימות . דוגמה לכך היא הצבת דגש , באתיקה הצבאית של צה"ל , על הערכים של "חיי אדם" ו"טוהר הנשק . " אף שטבעם הוא אוניברסלי , הם לא מקבלים בצבאות העולם את המעמד המיוחד הניתן להם בישראל . ג . החיים הטובים והראויים . התפיסות הפילוסופיות בשאלה זו , מאז ימי הפילוסופיה היוונית העתיקה , הציגו צורת חיים אידיאלית , על יסוד נימוקים הנעוצים בתפיסות פילוסופיות בדבר טבע האדם , החברה , ההיסטוריה , העולם וכדומה . בהגות היהודית בולטות , בנקודה זו , שלוש תופעות . ראשית , המסורת הדתית יצרה טקסטים הניתנים לפירוש תרבותי , החורג מן המסגרת הדתית המקורית . מסכת פרקי אבות מציגה , בסגנון הקטוע שלה , היבטים רבים של צורת חיים אידיאלית . פרשנות תרבותית של פרקי אבות מציגה היבטים של אידיאל של חיים מתוקנים , לא רק מנקודת מבט דתית , אלא גם מכל נקודת מבט המצדיקה את הריסון העצמי המתבטא , למשל , במתינות . שנית , הציונות , על זרמיה השונים , העלתה על הפרק את מקומה של העצמאות הלאומית במסגרת הזהות היהודית . כל הגות יהודית הנוגעת לציונות הביאה לידי ביטוי , בין השורות או אפילו בתוכן , תפיסה של החיים הטובים והראויים של אדם , באשר הוא בן לאום מסוים , בכלל , ובאשר הוא בן הלאום היהודי , בפרט . שלישית , משנתו של אהרן דוד גורדון ( ר' ערך במדור זה ) יצרה תמונה אידיאלית , במונחים של מעגלי היחיד , המשפחה , העם , האנושות והסביבה הטבעית , כשהיא שואבת מן הקבלה ומן החסידות . ד . מידות טובות . דמותו של האדם האידיאלי עומדת בלב ענפים מרכזיים של ההגות , תחילה בפילוסופיה היוונית העתיקה , לאחר מכן בתיאולוגיה של כל אחת מן הדתות בימי הביניים , ולימים בזרמים פילוסופיים ותיאולוגיים מודרניים , ובכלל זה "תנועת המוסר" היהודית . עמדות בדבר דמותו של האדם האידיאלי ניתנות , לעתים , לתרגום לעמדות בדבר דמותם של החיים האידיאליים , שהם החיים הטובים והראויים , אך לא כל עמדה בדבר החיים האידיאליים של האדם ניתנת לתרגום לעמדה בדבר אופיו האידיאלי של האדם . העיסוק בתורת המידות הטובות , מנקודת מבט כלשהי , נחשב לבעל ערך חינוכי , לא רק כי הוא מביא לידי הכרתן , אלא גם כי בתנאים נאותים הוא יכול להביא לידי אימוצן . ה . ערכים . מערכת ערכים הנהוגה בחברה אנושית מסוימת נותנת לה צביון פומבי , המשקף נאמנות לערכים עצמם , וכמו כן תפיסה מעשית בדבר סדרי העדיפויות שביניהם ודרכים מסוימות לבטא את הערכים ואת סדרי העדיפויות שביניהם . מערכת ערכים של קבוצת בני אדם יכולה להיות בעלת זיקה מהותית למערכת הזהויות האישיות של בני אותה קבוצה , וכן לזהות של הקבוצה עצמה , כפי שהיא נתפסת בעיני הנמנים עמה . מערכות הערכים הבולטות בזיקה שיש להן לזהות יהודית , במסגרת צורת חיים ייחודית , הן מערכות הערכים הדתיות ומערכות החיים הקיבוציות . ההגות היהודית הנוגעת למערכות הללו תרמה לא רק להבנתן , אלא גם להתפתחות המעצבת שלהן . ו . ערך עליון . הענקתו של מעמד עליון לערך אחד מבין המגוון המוכר של הערכים האנושיים אינה רווחת בהגות היהודית , בייחוד לא בתור צעד גלוי במסגרת שיטה . יוצאת מן הכלל היא הגותו הדתית המיוחדת של ליבוביץ , ' שבה התפרשה הדת היהודית כבעלת ערך עליון , דהיינו , עבודת האל על פי ההלכה . תפיסות אחרות , הן בדבר הזהות היהודית הדתית והן בדבר זהויות יהודיות אחרות , אינן רואות בעצמן פטורות מן החובה לקיים מערכת ערכים , שיש בה מתחים פנימיים ואיזונים כלליים .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|