|
|
Page:42
התפתחה בעיקר בקרב הנוצרים הלבנוניים , וגם לה היתה גישה עוינת כלפי התרבות האיסלאמית ה"זרה , " בעיניה , שכפו על האזור הכובשים הערביים . עיקריה של התנועה הכנענית , כפי שנוסחו ב"משא הפתיחה" שפורסם בקיץ , 1944 קובעים ש"עברי אינו יכול להיות יהודי , ויהודי אינו יכול להיות עברי . " משמעותה של קביעה זו היתה העברת קו חד–משמעי בין הווייתה של אומה טריטוריאלית לבין ההוויה היהודית , שהוגדרה "הווי של קהילה דתית" אקסטריטוריאלית , מתוך כפירה בעיקר הציוני שהיהודים הם "אומה טריטוריאלית גולה . " מייסדי התנועה נטלו אפוא את המונח "עברי , " שבשעתו היה נרדף למושג " יהודי , " אך במהלך ההגשמה הציונית שימש להגדרת "היהודי המשתחרר במולדתו , " והחליטו לנער ממנו כל תוכן יהודי ולהקנות לו משמעות מנוגדת כמעט ל"יהודי . " ( במהלך התגובה למה שנתפס כ"סכנת הכנעניות" ולהיבדלות של ה"עבריות" מן היהדות , חדל כמעט השימוש , במערכת החינוך ובתקשורת , במילה עברי . קודם לכן רווח השימוש במונח "היישוב העברי , " לציון שונותו מהגולה ומיהודיה , אך נוהג זה נעלם , ובעקבות הכינוי "מדינה יהודית" שהחליף את הכינוי "מדינה עברית , " החלו להשתמש גם ב"היישוב היהודי ( . " ומיהו עברי ? לפי ההשקפה הכנענית , הריהו בן לאומה היושבת בארץ העברים , או "ארץ ה IJ ם , " המשתרעת על פני השטח שישבו בו בעבר עמים דוברי עברית על ניביה השונים . שטח זה כולל את סוריה , לבנון , ירדן , עיראק וארץ–ישראל של ימינו , והוא מכונה גם "הסהר הפורה . " כאן נולדה האומה העברית הקדומה , שיצרה ציוויליזציה עברית והיתה אומה פגאנית בדומה לכל האומות שסבבו אותה , עד שהחריבוה כובשים זרים שהרסו את ממלכותיה השונות . זכר כלשהו ממורשתה הספרותית נשתמר בידינו באנתולוגיה התנ"כית , אף שזו סולפה , לדעת כמה מהכנענים , וסורסה על ידי הפרשנות היהודית המאוחרת , שנוצרה עם הקמת העדה הדתית שלאור תפיסותיה אף נערך התנ"ך . אומה זו , שגרעינה המתחדש הוא היישוב העברי בארץ–ישראל , עתידה , לפי החזון הכנעני , להתפשט שוב על פני ארץ הקדם , לשחרר את אוכלוסיה מהתרבות ומהדת הערביות הכפויות עליהם ולהחזירם לשפתם ולתרבותם העבריות המקוריות , ולהקים בה מדינה עברית , שתתפשט על פני כל ארץ הקדם . מדינה זו תשמור על הפרדה מלאה בין הדתות השונות הנפוצות באזור לבין המדינה , תנהיג שוויון מוחלט לכל אזרחיה ותכפה את השפה והתרבות העבריות כמשותפות לכולם . לא יהיה לאומה זו כל קשר עם היהודים בפזורותיהם , פרט לכך שיוצאי הפזורה היהודית הם שיצרו את גרעינה של האומה העברית המתחדשת . הבעיות והסתירות הפנימיות שיש בתפיסה זו ברורות מאליהן , וזהו גם דבר שניתן להגשימו , אם בכלל , רק בהתפשטות כוחנית אימפריאלית . העמים דוברי הערבית יכולים להגיב על הטיעונים האלה בטענה , שאפילו היתה העברית שפת האזור המקורית , היום גם היא שפה הכרוכה בדת , ואי אפשר להפריד הפרדה מלאכותית בין התרבות העברית הקדומה לבין ההצברים העצומים של היהדות שנית : ספו אליה ולמעשה קיימוה עד היום . ואם טוענים שאפשר – הרי כך גם אפשר להפריד את הערבית מהאיסלאם . ואם להשתמש באנלוגיה אירופית , הרי רוב השפות האירופיות המודרניות הן מזיגות של ניבים קלטיים , סלאבוניים ותורכמניים קדומים עם הלטינית–היוונית , הגרמאנית והמדיארית של הכובשים הרומאים , הטווטונים וההונגרים שהביסו אותם , ואין זו מניעה ליצירת תרבות חילונית שוויונית באומות האלה , חרף העובדה שהלטינית היתה גם שפת הכנסייה הקתולית , שהיתה כפויה עליהם ותרבתה אותם . סביר שהערבים ייאחזו בלשונם ובתרבותם לא פחות מבני אומות אלו . הרעיון הזה של מזיגה תרבותית–לשונית של האזור נובע בעצם מטיעונם של רטוש וחבריו שעצמאות ושגשוג אזוריים ייתכנו רק על יסוד האחדה מדינית–תרבותית של עמי האזור . המיתוס ה"עברי" אינו אלא מכשיר פוליטי , כשם שהציונות יצרה לה מיתוס משלה על העם היהודי הקדום הקיים ברציפות עד היום כדי לשרת את מטרותיה הפוליטיות . למעשה אין גישה זו שונה מהגישה ה"רוסיפיקטורית" של האימפריה הצארית ומאידיאולוגיות ה"גירמון" וה"צירפות" של האימפריות הנדונות האחרות . ואולם האחדה , כפי שאנו רואים כיום באירופה החדשה , יכולה להתבצע גם על בסיס פדרטיבי . מכל מקום , עד להגירות המסיביות של יוצאי ברית המועצות לשעבר ושל הפועלים הזרים שהגיעו אל הארץ בתקופת שגשוגה הכלכלי , גבר בארץ האתוס היהודי – גם בגלל המלחמה המתמדת עם העולם הערבי , שדחפה את ישראל להסתמכות קיצונית על השדולה היהודית העיקרית שבארצות הברית . אם תהיה הפוגה בקונפליקט המדיני–צבאי ויושג הסדר שלום כלשהו , אולי יתגברו הכוחות הישראליים הפנימיים השואפים להקמת מדינה של אזרחיה שתשכון בשלום עם שכניה , ותיפתח דלת להסדר פדרטיבי או קונפדרטיבי אזורי שיהיה בו משום דמיון–צורה מסוים לתפיסה של רטוש וחבריו . לקריאה נוספת : קורצווייל , ברוך , "מהותה ומקורותיה של תנועת העברים הצעירים ( הכנענים , " ( באסופת המאמרים ספרותנו החדשה – המשך או מהפכה , שוקן , תשכ"ה . שביט , יעקב , מעברי עד כנעני , דומינו , ירושלים , . 1984 James Diamond , Homeland or Holyland ? The
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|