|
|
Page:35
זהות יהודית מנחם ברינקר השאלה מי הם ומה הם היהודים – עם ? דת ? תרבות ? – הידועה לעתים גם כשאלת "הזהות היהודית , " היא שאלה חדשה , יחסית , שאלה "מודרנית . " עד העת החדשה לא היה לה כל מובן לא בשביל היהודים עצמם ולא בשביל הלא יהודים . השילוב של לאומיות ודת בתקופה הפ G ה–מודרנית היה כה מושלם ואורגני בתודעה העצמית של היהודי עד שגם במחשבה האנליטית , כלומר , ברפלקסיה של היהודים עליהם עצמם , לא היה אפשר להפריד בין אותם מרכיבי זהות שהיום אנו מכנים אותם לאומיים לאלה שהיום אנו מכנים אותם דתיים . היהודים ראו בעצמם מי שמקיימים רציפות ביולוגית–אתנית עם אבות האומה , ראו בעצמם "בני אברהם ויצחק , " "יוצאי ירך יעקב , " והרציפות הזאת היתה גם אבן יסוד בתודעתם הדתית לפי שראו בעצמם מחויבים לברית שכרת אלוהים עם אבי האומה . לעם היהודי היתה אפוא דת אחת ולדת היהודית – עם אחד . הדת היהודית לא היתה דת מיסיונרית והיהודים לא ראו בעצמם מחויבים להביא את אומות העולם להצטרף לאמונתם ולאורח חייהם . אירוע זה הושאר להתערבות אלוהית ב"ימות המשיח , " ואילו "בעולם הזה" גרים שנתקבלו לעם היהודי ללא התלהבות מיוחדת , ובדרך כלל אפילו ללא רצון , היו כמצטרפים ללאום לא פחות מאשר כמצטרפים לאמונה , כאילו היו גם הם בניהם של מי שיצאו ממצרים , מעבדות לחירות , והיו במעמד הר סיני . לפיכך קרויים היו פעמים רבות "בן–אברהם , " כדי להדגיש את הצטרפותם למשפחה היסטורית ולא רק לקהילה דתית שעיקרי אמונה מופשטים משותפים לכל חבריה . סימביוזה זו של דת ולאומיות שאי אפשר להפרידן זו מזו , ושאינה מודעת בתורת שכזו למחזיקים בה , התערערה בתקופה המודרנית , עם ייסודה של מדינת הלאום המודרנית בעקבות המהפכה הצרפתית והאידיאות שהוליכו אליה ונבעו ממנה . היהודים הועמדו , תחילה בצרפת ואחר כך במדינות מערב אירופה האחרות , בפני הפיתוי להצטרף ללאומיות הטריטוריאלית החדשה – צרפתית , הולנדית , גרמנית או אנגלית – בדרך של קבלת זכויות שוות לאלה של כל האזרחים התרבות של שבוע "הדת האזרחית . " הקוד הזה יצר הסבר , היסטורי לכאורה , שעל פיו השואה הביאה להקמת מדינת ישראל . בכך כפה עצמו השיפוט המוסרי על תיאור סדר ההתרחשויות ההיסטורי . הקמת מדינת ישראל נעשתה , עקב כך , בתודעה הציבורית לתהליך מוסרי , להבעה של עשיית צדק , ולא נשארה בגדר תהליך פוליטי והיסטורי . ומכאן שקשה מאוד להתמודד בשדה הציבורי והחינוכי עם תפיסת הייחודיות של השואה . לקריאה נוספת : אופיר עדי , לשון לרע – פרקים באונטולוגיה של המוסר , תל אביב : עם עובד . 2000 אופיר עדי , "על חידוש השם – מסכת אנטי אידיאולוגית , " בתוך : עדי אופיר , עבודת ההווה , מסות על תרבות ישראלית בעת הזאת , תל אביב : הקיבוץ המאוחד , . 2001 אורון יאיר , מכאוב הדעת – סוגיות בהוראת השואה והג'נוסייד , תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה , . 2003 אלקנה יהודה , "בזכות השכחה , " הארץ , 2 במארס . 1988 אמרי ז'אן , מעבר לאשמה ולכפרה , תל אביב : עם עובד , . 2000 ארנדט חנה , אייכמן בירושלים , דו"ח על הבנאליות של הרוע , תל אביב : בבל , . 2000 באואר יהודה " , השפעת השואה על הקמת מדינת ישראל , " בתוך : ישראל גוטמן ( עורך , ( תמורות יסוד בעם היהודי בעקבות השואה , ירושלים : יוני , 1993 עמ' . 509-503 ברזל נעימה , "תפיסת הגבורה בשואה בין זיכרון לאומי קולקטיבי לזיכרון לאומי מופרט , " דפים לחקר השואה , מאסף ט"ו , תשס"א , עמ' . 125-86 יהושע א"ב , בזכות הנורמליות , תל אביב : שוקן , . 1980 יובל ירמיהו , "השואה כמרכיב בתודעתנו העצמית , " הארץ , , 8 . 4 . 1975 בשלושים שנה לסוף מלחה"ע . II לוי פרימו , השוקעים והניצולים , תל אביב : עם עובד , . 1986 פרידלנדר שאול , עם בוא הזיכרון , תל אביב : הוצאת אדם , . 1980 פלמן שושנה " , בעידן העדות 'שואה' של קלוד לנצמן , " זמנים , , 40-39 חורף , 1991 עמ' . 27-5 פרנקל ויקטור , האדם מחפש משמעות – ממחנות המוות אל האכסיסטנציאליזם , תל אביב : דביר , . 1981 קליינברג אביעד " , מדוע אין אלוהים שותק , " זמנים , , 53 קיץ , 1995 עמ' . 17-6 שבייד אליעזר , מאבק עם שחר , תל אביב : הקיבוץ המאוחד , . 1996 שבייד אליעזר , '" ובחרת בחיים – ' .... השואה בחשבון הנפש הלאומי , " כיוונים , , 9 סתיו תשמ"א , נובמבר , 1980 עמ' . 17-5 rary Jewry , 9 , 1993 , pp . 139-162 . Society and the Holocaust" , Studies in Contempo- E . Don Yehiya , " Memory and Political Culture : Israeli
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|