|
|
Page:24
שבו יוגשם עידן של שוויון והרמוניה בין בני האדם וייעלמו העושק , השנאה , האלימות והאי–צדק . ביהדות היתה מסורת מיסטית , שהדגישה את גאולת היחיד שתבוא מתוך התייחדות והתאחדות עם האל . לעתים ייחסו לתפילה הנעשית מתוך כוונה מיוחדת את הכוח להשפיע על " העולמות העליונים" ותוך כדי כך גם לפעול לשינוי הנעשה בעולם הזה . הפרקטיקה הדתית המיוחדת שנועדה לכך קרויה " הקבלה המעשית . " אך בצדה של מסורת זו התקיימה תפיסה אחרת , אף בולטת ממנה , שהדגישה לא את גאולת הנפש של המאמין היחיד אלא את הגאולה הלאומית החברתית של עם ישראל כולו . גם הוגים רציונליסטים הדגישו את המובן הזה של גאולה ולעתים ראו בכך את עיקר חזון הגאולה : "אין בין ימינו אנו לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד , " כתב הרמב"ם מתוך שאיפה מכוונת לבטל את האמונה העממית בשינוי פלאי של סדרי הטבע שיבוא בקץ הימים . הגלות והשעבוד הפוליטי של היהודים נחשבו , לפי מסורת זו , להיפוכה של הגאולה . המובן הזה של גאולה לאומית כוללת נעשה דומיננטי במסורת הדתית היהודית והתבלט הרבה יותר מרעיון הגאולה האישית במלכות השמים , שהיה ונשאר הרעיון השליט בנצרות על כל זרמיה וכיתותיה . לפיכך , כבר בתפיסה המסורתית עצמה נמצאו הגרעינים שאפשרו את חילונו החלקי או המלא של רעיון הגאולה . האמנסיפציה במערב–אירופה נראתה ליהודים רבים כהגשמתה של גאולה , שהרי בזכותה חורגים היהודים ממעמד של מנודים וממצב של מיעוט חסר זכויות ונעשים אזרחים שווי ערך , שווי חובות וזכויות , במדינה סובלנית המכבדת את החירות . רבים מן ההוגים היהודיים – שומרי מצוות וחילונים גם יחד – סברו אפוא שמעתה ואילך אין עוד משמעות לרעיון הגאולה המסורתי המדגיש גם את מעורבותו של האל בתהליך הגאולה וגם את ייחודו המוחלט של עם ישראל כעם נפרד מכל העמים . הוגים אלה , בעיקר מבין הליברלים והמהפכנים , אבל אף מבין אנשי הרפורמה , סברו שיש לעקר את היסוד הלאומי שברעיון הגאולה היהודי ולקשור אותו ברעיונות ה 5 דמה המוסרית , הפוליטית והמדעית של האנושות כולה . זוהי גאולה אוניברסלית המתרחשת בעולם הזה והיהודי מתייחד אך ורק בזה שהוא נושאו של רעיון זה בהיסטוריה , אבל לעתים גם קורבנה של זו . ולפיכך עליו לוותר על געגועיו לארץ המובטחת ולהתמסר לגאולת האנושות כולה . הרעיונות האלה , שרווחו בקרב הוגים יהודיים ליברלים ו"בורגנים" ובקרב מתבוללים למחצה במערב–אירופה , חדרו מדעת או שלא מדעת גם אל הסוציאליסטים היהודיים במערב אירופה ובמזרחה , שהאמינו שהאנושות מתפתחת לקראת חברה נטולת מעמדות . אצלם היתה הגאולה מזוהה עם יצירת חברה שאין בה יריבות בין שכבות שונות של החברה או בין צורכי היחיד לבין צורכי הכלל . גם בין הסוציאליסטים ממוצא יהודי היו מי שייחסו ליהודי תפקיד מרכזי בחתירה הזאת ל"תיקון עולם . " אצל הליברלים ואצל הסוציאליסטים גם יחד הגאולה אינה עוד קץ משיחי של ההיסטוריה המתרחש על ידי התערבות אלוהית , איור-מזכרת של ליליען לצירי הקונגרס הציוני בשנת . 1902 דוברי הציונות הרבו להשתמש במונחי הגאולה ואף העבירו אותם מן האדם , העם והחברה אל הארץ והאדמה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|