|
|
Page:23
עם זה , בתחום הכמותי , ארץ–ישראל עדיין אינה נוחלת ניצחון על פני הגולה . רק צירוף נסיבות שהוא אכזרי יותר משידעה הגולה היהודית בזמן מהזמנים מביא לארץ את ההמונים . ב1924– מחוקקת ארצות הברית חוקי הגירה חדשים ; בפולין , שבה חיים שלושה מיליונים יהודים , עולה שלטון אנטישמי מוצהר ; ברוסיה הסובייטית הולכת הקהילה היהודית וננעלת , התרבות היהודית נרדפת ומוטלים עליה איסורים ; והשיא – בשנת 1933 עולים הנאצים לשלטון בגרמניה ומתחילה להסתמן רעידת האדמה הגדולה ביותר בתולדות היהודים . הדלתות , בפני היהודים הבורחים מכפייה תרבותית , מאפליה כלכלית , מרדיפות פיזיות ולבסוף גם מהשמדה , הולכות וננעלות . סגירת השערים בפני הפליט היהודי בוועידת האומות באוויאן שבצרפת , ב , 1938– הופכת את יהודי אירופה לבני ערובה . ארץ–ישראל נראית עכשיו , גם לרבים שמעולם לא חשבו לעלות אליה , הברירה היחידה . אך אפילו בתקופה הזאת של משבר מתמשך ארץ–ישראל עדיין אינה נעשית לביתם של מרבית היהודים . ראשית , יש מודעות למגבלות יכולת הקליטה של הארץ . שנית , עצם הפרספקטיבה של עלייה יהודית המונית מחריפה את הסכסוך עם ערביי הארץ ובעקבות המרד הגדול שלהם מחילה הממשלה הבריטית הגבלות על העלייה ועל ההתיישבות היהודית . עדיין מצפים יהודים רבים ש " הגל העכור " יעבור ויהיה אפשר לחסוך את הסבל והקורבן שההגשמה הציונית והעלייה לארץ מחייבות . ביישוב הארצישראלי עולות תפיסות קיצוניות המדברות בכך שיהודי ארץ–ישראל צריכים ליצור ישות לאומית חדשה מנותקת מן התפוצות היהודיות , ישות שאותה יגדירו האזור שבו הם חיים והשפה העברית . " העברים הצעירים " או " הכנענים , " כפי שכינו אותם אחרים , מדברים על לאום חדש החוצה את ההשתייכויות העדתיות והדתיות של האזור ומתחבר לתרבות העתיקה של העבר . אף על פי שהדעות האלה , העוברות במהירות מציונות רדיקלית לאנטי–ציונות , אינן משפיעות על החיים הפוליטיים , הן מעמידות שאלות מרכזיות לקהילה ולתרבותה . במחצית הראשונה של מלחמת העולם השנייה , כשהצבא הנאצי שלט במרבית צפון אפריקה ובכל אירופה המערבית , עלתה חרדה גדולה לגורל היישוב . ולעומת זאת , במחציתה השנייה , כשהלכו והתבררו ממדי השואה של יהדות אירופה , נתבססה , גם בקרב מי שלא היו ציונים ולרבות אלה שהיו אנטיציונים , ההכרה בארץ–ישראל כמוקד החיים היהודיים . הדרישה להקמת מדינת יהודים עצמאית , שכבשה את העולם היהודי , זכתה ב29– בנובמבר 1947 להכרת האומות המאוחדות בה ולתמיכת המעצמות ועוררה את ההתנגדות הנמרצת של ערביי הארץ ואת המתקפה של מדינות ערב על המדינה הצעירה . במהלך מלחמת העצמאות נתרגש אסון כבד על היישוב הערבי בארץ–ישראל . התבוסה הביאה לחורבן כפרים רבים , לפינוי ערבים מערים מעורבות , מנוסה ספונטנית במקומות אחדים וגירוש בכוח במקומות אחרים , ולגלות של מאות אלפים . וכך לא סלל הניצחון הישראלי את הדרך לשלום ולהכרה ערבית אלא העמיק את העוינות . התסיסה החברתית שפקדה את ארצות ערב , הן אלה שהיו מעורבות באורח ישיר במלחמה ובתבוסה ( מצרים , עיראק , סוריה , ( והן אלה שעקבו אחריה מרחוק ( לוב , תוניסיה , מרוקו , ( עשתה את קיום היהודים בארצות האלה לבעייתי , והללו הגיבו בעלייה המונית למדינת ישראל , שנוספה על עלייתם של מאות אלפי הפליטים היהודיים ממזרח אירופה וממרכזה . גלי העליות האלה הן שהפכו מחדש ללא עוררין את הארץ למרכז דמוגרפי , פוליטי , צבאי ותרבותי של העם . אך המרכז הזה נתון עדיין , גם היום , בבעיות ובאתגרים קשים : כיצד ליישב את הזהות היהודית של המדינה עם המבנה והרוח של מדינה דמוקרטית ? מה יהיה עתיד היחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי ? איך להגיע להשלמת הסביבה המזרח–תיכונית עם קיום המדינה בגבולות קבע בטוחים ומוכרים ? מה יהיה אופייה של התרבות , ובעיקר , מעמדה של הדת , בחברה מודרנית וחילונית ? כל השאלות האלה מעוררות שוב את המתח עתיק היומין הקשור ביחס שבין מעמדה הסמלי של הארץ לבין ממשותה , המתח , שלא נעלם , בין ציפיות אוטופיות מזה ובין מכשולים ומגבלות ריאליים מזה . גאולה מוקי צור המונח גאולה הוא יליד המסורת הדתית היהודית–נוצרית של התרבות המערבית . בעולם המסורת ציין המונח הזה מצב של שחרור ממגבלות הסופיות , ממצב התלות בגוף ובצרכיו , מטלטולי הנפש וחוסר הסיפוק הבאים מחליפות התשוקות , מתהפוכות הגורל ומן הנסיבות האקראיות של החיים . הגאולה היא מצב שמגיעים אליו בעזרת התערבות אלוהית , והמאמין זוכה לה כחסד שעשה עמו האל , כגמול על אמונתו ומעשיו הטובים או הודות לצירוף של שניהם יחד . כבר במסגרת האמונה הדתית קיבלה הגאולה גם משמעויות חברתיות . האסכטולוגיה ( חזון אחרית הימים ) תיארה מצב עתידי של "קץ ההיסטוריה , "
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|