sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:18

לעמים אחרים לשם ההישרדות . ניתוח זה חייב תוכנית שונה מכל התוכניות הקודמות למאבק באנטישמיות . ההשקפה הליברלית על האנטישמיות נשענה על ההנחה האופטימית שזהו שריד אי–רציונלי מן העבר והוא ייעלם עם ה 5 דמה . הדור שנתקל בשרידי האנטישמיות אמור היה לגבור עליהם באמצעות הפצת השכלה ורווחה חברתית . המאמצים צריכים לפיכך להיות מכוונים לשכבות המפגרות והנבערות של החברה הכללית , ובהתחשב באי–ביטחון של היהודים הלברלים צריך להפנות את המאמצים האלה גם אל שכבות מסוימות בחברה היהודית לשיפור תדמיתן . יהודים שהיו בטוחים יותר בעצמם , בעיקר לאחר שהתנסו באנטישמיות של אנשים מתורבתים בשכבות מבוססות , הגיבו ביתר גאווה על העלבון . אף על פי כן ראו גם אלה באנטישמיות עניין לבקרה חברתית , וגם לדעתם היה מצעד ה 5 דמה שאין לעוצרו עתיד לרפא , בסופו של דבר , את המחלה . לעומת זאת , התפיסה הציונית , שלפיה האנטישמיות תתמיד כל עוד יהיו היהודים עם חסר בית , מפוזר ומפורד בקרב הגויים , חייבה פתרון אחר הנשען כולו על מעשיהם של היהודים עצמם . חזרת היהודים למולדתם תפגע בשורשי האנטישמיות , ולשם כך צריכים היהודים לרצות בה . הגישה הזאת עמדה בניגוד מוחלט לכל הגישות שהיו מקובלות עד כה למאבק באנטישמיות . הציונים נטו לראות בהפצת תעמולה נגדית לתעמולה האנטישמית תחליף לא יעיל לפעולה ממשית , ואילו למאמצים לשיפור " התדמית " היהודית התייחסו כאל מעשים מבישים . ציונים ליברלים אחדים , בעלי נטייה רציונליסטיתאופטימיסטית , האמינו שניתן להגיע למעין הסכמה עם אנטישמים הגיוניים בדבר נטישת היהודים את ארצות מגוריהם , ששני הצדדים ייצאו ממנה נשכרים . הם קיוו שאנטישמים כאלה יסייעו ליהודים לרכוש לעצמם מולדת . ציונים אחרים היו אופטימיים פחות בנוגע לפעולה כירורגית מעין זו שתסתיים בנטישה המונית של היהודים את ארצות מושבם . הם צפו שהקהילות היהודיות יישארו רובן בארצות מגוריהן , לפחות בעתיד הנראה לעין , כשהן חשופות לאנטישמיות . אך הקהילה שתצמח מתוך חירות במולדת תיצור דגם רצוי של חיים יהודיים , תחיה ערכים יהודיים ותהיה מקור לגאוות התפוצות היהודיות . תקומתה של ישראל בשנת 1948 היתה אירוע שלא צפו אותו מראש הריאליסטים שבין מי שעמלו למענה בדורות הקודמים . האופטימיים ביותר קיוו להישג קטן מזה והתפללו לתקופת חסד ארוכה יותר לפני שיהיה עליהם להתייצב מול ההכרעות הגורליות שחייב אירוע זה . באותה מידה ניתן לומר שגם הפסימיים שבין הציונים לא ציפו למאורעות שידמו לשואה . זו היתה התפרצות של אנטישמיות שמעבר לגבולות ההבנה האנושית ומעבר למה שהיהודי הכנוע ביותר יכול לסבול . לא רק הציונים , אלא כל היהודים , נדרשו לחשוב מחדש על מצבם בדור האחרון . הציונים נוכחו לדעת שהאנטישמיות היא חיזיון מתמיד יותר מכפי שחשבו . יהודים חזרו בהמוניהם לארץ האבות , קהילות רבות נעלמו במהלך יציאת–מצרים זו , וקמה ריבונות יהודית מחודשת . אך האנטישמיות , ששורשיה , כביכול , נגדעו , לא נעלמה . מדינת ישראל נעשתה – כבר לפני מלחמת ששת הימים – היעד החדש להתקפותיה , ובתוך כלל הביקורת על מדינת ישראל הנובעת גם ממקורות אחרים , כגון מדיניות הכיבוש והסכסוך בין העמים , ניגודי המעצמות ויחסי האיסלאם והמערב , ניתן להבחין אצל חלק ממבקרי ישראל גם בגוון המיוחד לה . העמדה הליברלית ספגה גם היא מהלומה קשה . שלטון היטלר הרס ללא תקנה את האמונה שמצעד ה 5 דמה יוכל לגבור על האנטישמיות . ברור שסיבותיה מתמידות יותר מנחשלותן של שכבות מפגרות , וגם המרפא לה עשוי לחייב אמצעים רדיקליים יותר . הניסיון לגבור עליה באמצעות רפורמות תיאולוגיות בכנסיות הוא אמצעי אחד מאלה . וכך חזרה ונפתחה הבעיה של יצירת שיווי משקל חדש בין סובלנות לאנטישמיות . במצב החדש חייבים הציונים שלא לראות באויבים לאומיים נורמליים גילוי של אנטישמיות . הליברלים חייבים ללמוד לראות באנטישמיות בסיסית דבר שהוא שונה מחיכוך חברתי רגיל . שתי הגישות צריכות להשלים עם כך שכל הצלחה במאבק באנטישמיות תהיה חלקית . ( עובד בידי מנחם ברינקר ממאמרו של בן הלפרין ז"ל ) ארץ–ישראל בתודעה ובהגות היהודית מוקי צור המקרא מייחס מעמד מיוחד לארץ–ישראל . היא מוצגת בו כיעדם של נדודי האבות ומחוז ההבטחה האלוהית . לפיו , מתגלה בה האל . ממנה נמלטים לעת רעב , אך שבים אליה כעם ויורשים אותה , כדבר ההבטחה , שאת תנאיה מתפתה העם להפר . בה מתנחלים השבטים ונלחמים על נחלתם ובה מכוננים השלטון והפולחן . פועלים בה מלכים ומורדים , נביאים ומשיחים , ונערכים בה מאבקים על הקדושה , הצדק , המעורבות המדינית בסובב וההשגחה האלוהית . גבולות הארץ משתנים , אך בתוכם

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help