|
|
Page:כה
דימוי–האדם החדש , ההומניסטי , הדימוי של סובייקט המפעיל כוחות וזכויות כדי לממש את מעמדו הראוי בעולם , לא היה ייחודי למהפכה הציונית דווקא . במידה ידועה הוא היה אופייני לפוליטיקה היהודית החדשה בכלל . אמנם , החשש מפני "מה יאמרו הגויים" הוסיף לפגוע בביטחון העצמי האזרחי של היהודים גם לאחר קבלת שוויון הזכויות . אבל בהשוואה לימי הביניים היתה אפילו בשדולות היהודיות הזהירות ביותר מידה של "חוצפה" לא אופיינית , כלומר , אישור עצמי פוליטי , הנובע משינוי הזמנים . יש אומרים שהעת המודרנית החזירה את היהודים להיסטוריה , או לפוליטיקה . ואולם היהודים לא יצאו מעולם מן ההיסטוריה , ותמיד היתה להם פוליטיקה . מה שלא היה להם הוא פוליטיקה ריבונית , מבוססת על מדינה עצמאית המשמשת מרכז ; וכן לא היתה להם בעבר פוליטיקה של אישור עצמי הומניסטי , המודעת לכוחות ולזכויות של היחיד היהודי כאזרח ותובעת לממש אותם . מדינת ישראל משתי הבחינות הללו , מדינת ישראל היא מוצר מובהק של הפוליטיקה היהודית המודרנית והחילונית . מדינת ישראל נוצרה על ידי ההחלטה הציונית לחלן את הפוליטיקה היהודית , לנתק אותה מן הציפייה למשיח , מסמכות הרבנים , ומהנורמות שיסודן בעולם אלוהי–טרנסצנדנטי , ולעגן את הפוליטיקה וכלליה במציאות הארצית ובכוחות הממשיים הפועלים בה . אמנם , באופן אירוני , היום פועלים במדינת ישראל גורמים דתיים אולטרה–ציוניים , שהשראתם באה דווקא מן הציפייה למשיח , הניצב , לדעתם , בפתח , והפוליטיקה הקיצונית שלהם נועדה כאילו לזרז אותו . בכך הם עומדים בסתירה ליסודות המדינה כפי שנוסדה והתכוננה . אבל פעולתם המשיחית המתסיסה , יחד עם המאבק המתנהל בין הסקטור החופשי בישראל לבין הדת הפוליטית–הרבנית על התחיקה הדתית , המעמד האישי , חוקי השבות והאזרחות , החינוך , מעמד האישה וזכויות היסוד האמורות להיכלל בחוקה שאיננה , מעידים כי ישראל המודרנית , אף שהיא מוצר של תרבות פוליטית חילונית , עדיין נתונה בתהליך התהוות . אין לה תשובה מספקת , לא תשובה עקרונית ולא פרגמטית , לשאלה של מקום הדת בתוכה , ובכך היא לא הצליחה לממש בפועל את עקרונות היסוד של התרבות הפוליטית שממנה היא נולדה . ה . מבט פנורמי בעשרה מדורים נוכח חולשתן של ההגדרות הפורמליות לתרבות חילונית יהודית , נראה שהדרך לקבל מושג הולם ועשיר יותר עליה היא להשקיף במבט פנורמי על המרחב שבו הגלקסיה שלה משתרעת – לצ > ות במבחר של שמשות , כוכבי לכת , שביטים , לוויינים וכוחות משיכה ודחייה , המהווים את הקונסטלציה הפזורה של תרבות זו , וגם בכמה חורים שחורים שלידה . בגישה זו בחרנו לצורך הספר שלפניך . החיבור האנציקלופדי , גם כשהוא בנוי כמבחר מייצג שאינו כולל הכול , מאפשר למי שקורא בו ברציפות , או רק משוטט בין דפיו , לעשות היכרות עם יצירות , אישים , תנועות , ויכוחים , רעיונות ומוסדות שהשתתפו ביצירת רקמתה של התרבות החילונית היהודית ברבע האלף האחרון , ועם אלה המוסיפים ליצור אותה היום . נראה לנו שהמבנה האינדוקטיבי של אנציקלופדיה , ושיתוף הפעולה של כמאתיים וארבעים מחברים , חילוניים ודתיים , הכותבים מנקודות מבט שונות , מתאימים לאופיו המשתנה והרב–צדדי של המושא שמפעל אנציקלופדי זה מנסה לאייר . ארבעת כרכי האנציקלופדיה מחולקים לעשרה מדורים , שכל אחד מהם סוקר את תהליכי המודרניזציה והחילון בתחום אחר של התרבות היהודית . חלק מנושאי המדורים נסקרו לעיל : חילון אורחות חיי היומיום ; חילון הספרות והאמנויות ; ההגות היהודית החדשה ; חידוש וחילון של הלשון העברית ; חילון הזיכרון והמחקר ההיסטורי ; מודרניזציה וחילון של הפוליטיקה היהודית . מדור נוסף מוקדש למדינת ישראל ול " יישוב " שקדם לה . כוונתו אינה לסקור את כל ענייני המדינה , אלא רק נושאים המבטאים את היות המדינה מוצר של חילון הפוליטיקה היהודית והתאמתה לתנאים המודרניים . מקום ניכר במדור הזה תופסים , באופן טבעי , יחסי המדינה והדת , והמאבק המתנהל על כך בפוליטיקה ובחברה האזרחית בישראל . המדור גם מדגים כיצד הקהילייה הפוליטית היהודית בארץ–ישראל , לפני ואחרי הקמת המדינה , אפשרה את פריחתה של תרבות יהודית חדשה , חילונית רובה , בהיקף ובגיוון שאינם מוכרים כלל מן העבר . מדור נוסף מוקדש לתגובות הדת וההלכה למודרניות ולחילון . המודרניות לא רק דלדלה את השפעת הדת , אלא גם גררה בה שינויים , ולעתים התחדשות , וזאת בשלוש דרכים : ( א ) מתוך הדת עצמה קמה התנגדות לאורתודוקסיה , שהולידה רפורמה דתית ביהדות , על זרמיה ( והיום תת–זרמיה ) השונים , הממסדיים והממסדיים פחות . רפורמות אלו באו בחלקן במענה לחילוניות , ובחלקן נולדו ממניעים רוחניים פנימיים , שביקשו דתיות יהודית אחרת . ( ב ) חלקים בדת האורתודוקסית עשו מאמצים להסתגל לתנאי המודרנה , מתוך גילוי גמישות מסוימת בעניינים הלכתיים ; נוצרו תנועות וארגונים דתייםאורתודוקסיים שלא היו בעבר , והשתנו קודים של הליכות יומיום ותפקוד חברתי . ( ג ) מצד אחר , נוצרה באורתודוקסיה גם מגמה של הסתגרות "חרדית , " מתגוננת או לוחמנית . גישה זו סבורה שהיא ממשיכה את המסורת כמות שהיא , אך למעשה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|