|
|
Page:יט
ורגשי סימפתיה ונדיבות . ( הסדר החברתי משתחרר מקידושו על ידי המסורת , ונפתח לשינויים בכיוון רציונלי וצודק יותר . וחשוב לא פחות : התודעה הדתית עצמה נחשפת לרפורמה ולזרמים מתחרים . בכך היא נעשית פתוחה לשוני , לכוחות המערערים את נוקשות המסורת ומעודדים מגמה של נאורות ושל חילוניות–למחצה מתוך פנימיות הדת עצמה . ( 3 ) התפוגגות חוויית הקדושה הזורמת מעולם אחר היבט נוסף של החילון נוגע להתפוגגות של תחושת הקד # שה שנקשרה בחפצים , באישים ובאירועים שבעולם או מחוצה לו , ושל כל משמעות מיסטית שיוחסה לעולמנו . כפי שניסח זאת הגל : ניתק "חוט האור המקשר את כל מה שהווה אל השמים . " המקורות של משמעות והצדקה הזורמים מן העולם האחר , האלוהי , מתייבשים , והיקום , בחוויית האנשים , שוב אינו רווי באור הטרנסצנדנטי שהעניק לטבע עצמו הילה על–טבעית מסוימת . תופעה זו של "התפוגגות הקסם" משאירה את היקום כזירה "פרוזאית , " ובשביל אחדים כ"עמק בכא" חסר צידוק עצמי , שניתן למלא אותו בתוכניות ומטרות אנושיות כמקור למשמעות ולצידוק . ( 4 ) משבר האמון בגורמי תיווך מסורתיים לחוויה המודרנית האופיינית הזאת יש גם צד מוסדי . בדרך כלל , אנשים דתיים תלויים במתווכים מוסדיים וסמליים , המחברים אותם לממשות שמעבר לכאן . מתווכים כאלה הם הכנסייה , חוקי התורה , הליטורגיה , הפולחן והתפילה בציבור , הקהילה הקדושה של עובדי האל , וגורמי תיווך וממסר אחרים אשר , בעיצובם ההיסטורי המסוים – שהוא תמיד כזה ולא אחר – מעבירים את המשמעות והחוויה הדתית אל היחיד המאמין , איש או אישה . העיקר בדת ההיסטורית אינו האמונה באל עליון – זו משותפת לדתות רבות , אלא מערכת הפולחן והמוסדות הנבדלים , האמונות המיוחדות , אנשי הכהונה , פסיקות ההלכה , הקדושים והצדיקים , שבהם מגולמת ההתייחסות לאלוהים והם אשר מתווכים את פעולתה . והדבר הראשון המאפיין חילון הוא שחיקת הגשרים המתווכים הללו , היעלמות האמון באמיתותם וביעילותם . אחד הגורמים שסייעו לשחיקה זו במערב היה אובדן המונופול של הכנסייה הקתולית כמתווך יחיד בין האדם לגאולה , למשמעות החיים ולגורל שלאחר המוות . בעקבות הרפורמציה הופיעו ( גם בעולם הדת וגם מחוצה לו ) תופעות של פרישה ודרכים חלופיות לגאולה . מקצתן רכשו לגיטימיות פוליטית והוכרו כזרמים דתיים חדשים , ואילו אחרות נשארו במצב מתנודד ; אך כולן הבליטו את ההיסטורי # ת של הדת , את מרכיביה התלויים בזמן ובמקרה , וכך ערערו על יומרתם המוחלטת של כל המתווכים . כמובן , הפלורליות החדשה הולידה לא מעט כיתתיות צרת אופק וקנאית , אבל גם סללה את הדרך לאוניברסליזם דתי , ; איזם , ספקנות , וחופש לבחור אחרי איזו דת ללכת , אם בכלל , ועד לאיזו מידה . ( 5 ) ספק ודעיכת האמונה מובן נוסף ומוכר של החילון הוא , כמובן , דעיכת האמונה הדתית . בני אדם מגיעים לידי ספק בד ( גמ ( ת של הדת ובסיפורי התנ"ך , חדלים להאמין בנבואה , בנסים ובחיי העולם הבא , מאבדים אמון בערך הפולחן והתפילה , ומפקפקים במעורבות האל בעולם עד כדי שלילת עצם קיומו . תהליך הדעיכה מתייחס לרמות שונות של אמונה : מאמונות מיוחדות ( כמו לידת הבתולה או בוא המשיח ) ופרטי הפולחן והמוסדות של דת היסטורית זו או אחרת ; עד למעורבות האל בענייני האדם והעולם ; ועד לעצם קיומו של בורא עולם צודק ומוסרי . נראה שדרגה מסוימת של דעיכת האמונה הדתית היתה דרושה כדי שתהליך החילון יתרחש בשאר ממדיו : הדת לא היתה מסוגלת לעבור אירכוז , לאבד את שלטונה במרחב הציבורי , להקצות מקום למצפון אישי , וכן הלאה , בלי שלפני כן כבר אירעה מידה משמעותית של אי אמונה , שחדרה אל צורות הדת הקדם–מודרניות ופוררה את מוצקותן ; ודבר זה מניח את כוחה החתרני של מודעות עצמית ספקנית , התרה אחר דרכים חלופיות ומאתרת אותן . ( 6 ) חילוניות והאישור העצמי של היחיד כל מובני החילון שבוררו עד כאן כוללים במובלע מובן נוסף , והוא : האישור העצמי של אישיות בעלת כוח בחירה ושיפוט . תהליך החילון כולל דרישה שאדם יחיד , איש או אישה , כמי שמסוגל לומר "אני עצמי" ( כלומר , כ , ( self– יוכל לחוות , לפרש , לאשר או לדחות , ולשפוט בכל דרך אחרת , את מה שמציגים לו כמסורת נורמטיבית המחייבת אותו , או אמורה לשמש הצדקתו התרבותית . במילים אחרות , היחיד צריך להיות מסוגל לזהות באותה מסורת נורמטיבית ביטוי נאות של עצמו , ובכללו הכרה במעמדו , וכאשר אין הדבר אפשרי – לחלוק עליה או לפרוש מתוכה , חלקית או גם בשלמות . עצם הופעת הדרישה הזאת מסמנת , ש"עצמי" יחיד כבר החל בוקע ככזה מתוך התרבות האופפת אותו , ושתודעה עצמית פרטית , על כוח השלילה הביקורתית שבה – ועל היכולות והדרישות המיוחדות לה , ובכללן הצורך בהכרה מצד הזולת – כבר פועלת את פעולתה . קבלת הכרה מאחרים , ובכלל זה מצד החוק ומוסדות החברה והמדינה , היא גורם מפתח . רק באמצעות הכרה כזאת עשויה הופעתו הארעית והמהוססת של האינדיווידואל , שלעת עתה רק הכריז על עצמו שהוא כזה , לקבל אישוש ולהיעשות ממשית .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|