|
|
Page:יז
משמעותה של תרבות יהודית חילונית ? דרך אחת , עקרה למדי , היא לבקש הגדרה פורמלית . ואולם הגדרות פורמליות אינן מחכימות בדרך כלל , ובמקרה הזה גם אי אפשר לתת הגדרה כזאת . תרבותם החילונית של היהודים , על ריבוי אופניה , נוצרה בתשובה לצורך שלא היה לו תקדים היסטורי ; עקב כך תפוצתה של תרבות זו , עם כל אופייה החי והדינמי , היא באופן טיפוסי דיפוזית וחסרת מרכז , ללא סמכות שליטה ובלי מוקד שיטתי מלכד . ( מבחינה זו היא מדגימה מגמה פוסט–מודרנית ולא רק מודרנית . ( יותר מזה : לפי טבע העניין , אי אפשר לייחס לחילוניות או לגלות בתוכה דגם נורמטיבי מחייב , כמו שהדבר אפשרי בתחום הדתי . לאדם חילוני אין פוסק רבני ואין לו אפיפיור ; תרבותו אינה קשורה בספר קאנוני , ולא בעיקרי אמונה אחידים ( קאטכיזם , ( ואין לה תוכן מרכזי , נבואי או היסטורי , שבו מתעמקים ואותו דורשים מצדדים שונים . העמדה החילונית היא בעיקרה גישה , ולא תוכן דווקא ; היא אופן התייחסות העשוי להתחבר לריבוי גדול של תכנים ולעצב אותם בדרכים שונות – אסתטיות , מחשבתיות , מוסדיות , שכליות ורגשיות , הכול לפי אופי העניין והמדיום שבו עוסקים . אבל שום תוכן מאלה אינו שולט בכולי # ת הגישה החילונית ואינו מייצג אותה ככזו . מבחינה זו , אם להשתמש בדימוי רטורי מקובל , אין לחילוניות " עגלה" אחת ויחידה הנושאת את המגוון הגדול של תכניה . התרבות החילונית מלאה וגדושה בתכנים שכולם מקבלים את משמעותם החילונית לא מעצמם אלא מאופן ההתייחסות אליהם ; ומספר העגלות הוא כמספר אופני ההתייחסות . הדרישה השגרתית להשיב על שאלת "מיהו יהודי" על ידי קבוצה מגדירה ומחייבת של תכנים ואמונות מציגה את השאלה מראש בתבנית דתית ; ומכיוון שהיא מצפה לקבל תשובה כעיןדתית , אי אפשר לתת לה תשובה חילונית שתתאים למונחי השאלה . להיות יהודי אין פירוש הדבר להחזיק באמונות מסוימות או לקיים פולחן זה או אחר , אלא להשתייך , מרצון או מכוח העובדות , לקבוצה ההיסטורית והעכשווית של היהודים . מי שמכיר בשייכות אקזיסטנציאלית זו ומאשר אותה , עשוי להוסיף לה רובד אישי בעל משמעות רבה יותר – למשל , רגש לאומי , אמונה דתית , מחויבות היסטורית , הסתגרות כיתתית או ייעוד קוסמופוליטי כלל–אנושי ; ומכאן יכולים להיוולד רגשי הזדהות , אכפתיות , ביקורת כואבת או תובענות כלפי יהודים אחרים . אבל הבסיס לכל אלה אינו אמונה זו או אחרת , אלא הפנמה של מצב קיומי–היסטורי הקודם לכל אידיאולוגיה . מאפיינים של יהודיות חילונית גם בלי שיש ליהודי חילוני תוכני אמונה מחייבים , נראה שיש כמה מאפיינים מנטליים וסוציולוגיים שתופעת היהודיות החילונית ניכרת בהם , לפחות בחלקם . יהודים חילוניים נוטים , למשל , לפרש את עצמם במונחים של תיאור כפול " ) יהודי" ו"חילוני ( " ומצפים שיכירו בהם ככאלה . יש להם , ברמה מסוימת , תחושת שייכות לקבוצה היהודית הכוללת ולהמשכיות ההיסטורית שלה , בלי שהם מתנים את שייכותם באמונה תיאולוגית באלוהי ישראל או בסמכות הנמשכת של התורה . מכאן שיהודים חילוניים תופסים את הקיום הקבוצתי היהודי – בין שהם קוראים לו עם ובין שהם קוראים לו אתנוס , או לאום או קהילה על–לאומית או מצב אקזיסטנציאלי וכו' – כיחידה רחבה יותר מהדת היהודית . מי שנותנים דעתם על כך יגלו שיש ליהודיות בסיס אקזיסטנציאלי , הנקבע מבחוץ באופן לא רצוני , בין השאר על ידי האנטישמים והנאצים , ובאופן פנימי על ידי הרצון והבחירה של היהודים עצמם . כמו כן יהודים חילוניים ייטו להכחיש שהיהודיות אינה מתירה שאלות ללא תשובה . בנוגע למרביתם נכון לומר שלהיות מועסק אישית בשאלת היהודיות – זה סימן טבעי ומספיק לכך שאדם הינו יהודי . בהכללה , אופייני ליהודים מודרניים ( וליהודים חילוניים בייחוד ) שהם מזהים בתוך עצמם מערך של שני # ת שאי אפשר ואין צורך לבטלו – בין עבר והווה , מסורת וטרנספורמציה , דת וספק ( או אתיאיזם , ( והם חווים שניות זו כלגיטימית לגמרי – לא כפגם או חיסרון , כפי שהפונדמנטליסטים מייחסים להם , אלא כסימן מובהק של מצבם המודרני ( ועוד יותר , המודרני המאוחר או הפוסט–מודרני , ( וכאופן "אותנטי" לגמרי להיות יהודי היום ( באותנטיות הכוונה איננה לזהות אינטגרלית – בזו ניתן לראות אשליה והונאה עצמית – אלא להתאמה למצב האמיתי , הלא–אינטגרלי , של אדם בן ימינו . ( רבים חיים ומפרשים את זהותם האישית כזהות הארוגה מרכיבי זהות חלקיים שאינם צריכים בהכרח להיות הרמוניים ולכידים ( קוהרנטיים , ( ובכל זאת הם שייכים לאותו רצון אישי ומודעות אישית . הרצון ממלא כאן תפקיד חשוב , כיוון שהניסיון היהודי החילוני בנוי על נאמנות לפרויקט נמשך והולך , ולא רק על זיכרונות מהעבר . ברקע פועלים תהליכים של פירוש עצמי וכן של אישור וחיוב עצמי , של קבלה ודחייה – ואלה מתייחסים לרצון . חילוניות , חולין ורוחניות לא פעם נאמר שהביטוי העברי "חילוניות" כתרגום ל"סקולאריות" אינו הולם . אך כיוון שנתקבל ונפוץ בלשון , נראה שמאוחר להחליף אותו , והניסיון ייכשל . אבל ניתן לתקן שגיאות בהבנתו . בעיקר , אין לפרש את הקונוטציה הרומזת לעולם ה"חול" כאילו החילוניות שוללת ערכים וחוויות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|