|
|
Page:טו
מבוא כללי : מודרניזציה וחילון בתרבות היהודית ירמיהו יובל א . תרבות יהודית בעידן של חילון חיבור אנציקלופדי זה בא לסקור את תהליכי המודרניזציה והחילון שעברו על העם היהודי במאתיים וחמישים השנים האחרונות , ולהציג ( נכון יותר , להדגים ) את התרבות המגוונת והרב–צדדית שיצרו היהודים עקב התהליכים האלה . המושג "תרבות" מציין לא רק ספרות , אמנות , מוזיקה , תיאטרון , אדריכלות וכדומה , אף שלאלה יש מקום מרכזי בתוכו . התרבות מקיפה גם את ההגות והאידיאולוגיה הציבורית , את הזיכרון ההיסטורי , את השימוש בלשון , את חיי היומיום , הפוליטיקה , הסמלים , המוסדות , הרגלי הלבוש , הבידור והפנאי , ובקיצור – את כל מה שבני אדם יוצרים במשותף , ואשר חוזר ומשפיע על פירושי העולם שלהם ועל יחסיהם ההדדיים . עם זאת אין מטרתנו להקיף הכול , אלא לייצג את עיקרי התהליכים והמוצרים והאנשים הקשורים בהם . ברוב שנות התפוצה היתה תרבות היהודים דתית באופן כמעט בלעדי . אבל לא בכל הזמנים , ובוודאי לא בזמן המודרני . תרבות חול יהודית התקיימה ואף שגשגה בתקופות שונות , למשל באלכסנדריה העתיקה , בספרד בימי הביניים , באיטליה של הרנסאנס , בהולנד ובאנגליה בראשית העת החדשה . היהודים באותם המקומות המשיכו ליצור ולשחזר מוסדות , כתבים ואופני חיים דתיים , ויחד עם זאת היו פתוחים למה שנחשב אז "התרבות הכללית" של הזמן – מדע ופילוסופיה , שירה וחקר הלשון , אמנות פלסטית וצורות ממשל , עד לאופנה , לבוש וסגנון חיים אישי . המתחים הלא נמנעים בין רכיבי התרבות הדתיים לחילוניים לא היו תמיד בלתי ניתנים ליישוב . אדרבה , בנסיבות שונות הם הצליחו להתקיים יחד ללא משבר , ובכמה אופנים העשירו זה את זה . אפילו משה בן–מימון ( הרמב"ם , ( גדול הרבנים בעידן שלאחר התלמוד , דגל בלימוד הפילוסופיה והמדע כמפעל האינטלקטואלי הראשון במעלה שראוי לאדם לעסוק בו ( אם הוא מוכשר לכך . ( עם זאת הצדיק הרמב"ם את הלימוד הזה כחובה דתית , וכך שמר על הקדימ # ת הנורמטיבית של הדת . דוגמאות כאלה מעידות , שתרבות חילונית אינה חייבת כשהיא לעצמה לערער את עולם הדת , אף על פי שייתכן כי תעשה זאת בתנאים מסוימים . תנאים כאלה צמחו במאתיים וחמישים השנים האחרונות , עם חדירת המודרניות אל העולם היהודי המסורתי . המודרניות קשורה לבלי הפרד בתהליך החילון ( סקולאריזציה ) שהתרחש בתרבות המערב . תהליך ארוך זה לא רק הוסיף ממד של חול לתרבות ימי הביניים הדתית , אלא הפך אותה מעיקרה , כלומר , גרם להעתקה הדרגתית של בסיס התרבות ומרכז החיים מתחום הדת אל העולם הארצי ( ה"סק # ל # ם . ( " אף שהחילון הוא מושג מורכב ורב פנים , בכל זאת הוא מציין תופעה חלקית ומוגדרת יותר במכלול של המודרניות . למעשה , בין השניים האלה , המודרניזציה והחילון , קיימת השפעת גומלין , אף שהיקפם אינו חופף . החילון הוא אחד המנועים של תהליך המודרניזציה ובו בזמן גם מוצר שלו . אין לתאר את המודרניות במערב בלי גורמי חילון מובהקים , כמו הלגיטימיות שניתנה לביקורת על כל מסורת , ובכלל זה על המסורת הדתית ; הערך שיוחס למעמדו של הסובייקט החושב , היחיד ; התפקיד של הרצון האנושי ( ולא האלוהי ) בכינון המדינה ובהצדקת סמכותה ; ועוד . אך , מצד שני , כדי שהסמכות המוחזקת בידי הדת תועתק למקורות של העולם הזה , וכדי שהיחיד , כתודעה וכרצון , יוכל לתבוע את מעמדו האוטונומי מול המסורת , היה צורך שכבר יתהוו תופעות של מודרניזציה בתחומים אחרים . ביניהן : התפתחות תרבות הערים ; הופעת המדע החדש ויישומיו בטכנולוגיה ; התפשטות הקריאה והדפוס , ובעקבותיהם הלימוד והידע , הכושר ללשון ולחשיבה אישית ; עליית קרנו של השכל כשהוא צמוד לניסיון ; התפשטות הסקרנות , גילוי נתיבי מסחר וקולוניזציה , ובעקבותיהם אופקים חדשים ביקום ובטבע ; גילוי וכינון הסובייקטיביות ועולם הפנים ( כולל הפסיכולוגיה ;( הרפורמציה בדת הנוצרית , והופעת דרכים חלופיות לגאולה בתוך הדת ומחוצה לה ; גילוי ההיסטורי # ת של הקיום האנושי ; עליית משקלו של הרצון במערב ; רתימת הטבע לתועלת האדם ; היווצרות המדינה הריכוזית הבנויה על הסכם ; ועוד גורמים שהשתתפו , לטוב ולרע , בבניין העולם המודרני , ורובם נקשרו בצורה כלשהי של חילון החיים . בעקבות התהליכים האלה פחת משקלה של הדת במערב , גם בחיים הפרטיים וגם במרחב הציבורי . כיום אנשים רבים חיים בפיצול בין מצב תודעתם הממשי לבין קשר שיורי אל כמה סמלים , תחושות ורגישויות של הדת . ( דבר זה ניכר באירופה יותר מבארצות הברית ( . אנשים רבים נעשו עוינים או אדישים לדת , ולפעמים הם מגלים כלפיה נוסטלגיה ללא מסקנות מעשיות . חילונים קיצוניים , תלמידי וולטר , מצפים שהדת תרד מן הבמה , כי לפי הרגשתם היא מיצתה את תפקידה כגורם מחולל ציוויליזציה , ועכשיו היא מכשול לשיפור המוסרי והרציונלי של בני האדם , המוליד בעיקר אי–סובלנות , אלימות , דיכוי ו"מלחמות קודש . " לעומתם , יש חילונים מתונים , ברוח קאנט , הרוצים בהמשך קיומה של דתיות מתוקנת , סובלנית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|