|
|
Page:6
Δ ולבי ער, קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי, שראשי נמלא טל, קוצותי רסיסי לילה: פשטתי את כתנתי, איככה אלבשנה, רחצתי את רגלי איככה אטנפם: דודי שלח ידו מן החור, ומעי המו עליו: קמתי אני לפתח לדודי, וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר, על כפות המנעול: פתחתי אני לדודי, ודודי חמק עבר, נפשי יצאה בדברו, בקשתיהו ולא מצאתיהו, קראתיו ולא ענני: מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני, נשאו את רדידי מעלי, שמרי החמות: השבעתי אתכם בנות ירושלם, אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו, שחולת אהבה אני: מה דודך מדוד, היפה בנשים, מה דודך מדוד, שככה השבעתנו: דודי צח ואדום, דגול מרבבה: ראשו כתם פז, קוצותיו תלתלים, שחרות כעורב: עיניו כיונים על אפיקי מים, רחצות בחלב, ישבות על מלאת: לחיו כערוגת הבשם, מגדלות מרקחים, שפתותיו שושנים, נטפות מור עבר: ידיו גלילי זהב, ממלאים בתרשיש, מעיו עשת שן, מעלפת ספירים: שוקיו עמודי שש, מיסדים על אדני פז, מראהו כלבנון, בחור כארזים: חכו ממתקים, וכלו מחמדים, זה דודי וזה רעי, בנות ירושלם: ו אנה הלך דודך, היפה בנשים, אנה פנה דודך, ונבקשנו עמך: דודי ירד לגנו, לע \גות הבשם, לרעות בגנים, וללקט שושנים: אני לדודי ודודי לי, הרועה בשושנים: יפה את רעיתי כתרצה, נאוה כירושלם, אימה כנדגלות: הסבי עיניך מנגדי, שהם הרהיבני, שערך כעדר העזים, שגלשו מן הגלעד: שניך כעדר הרחלים, שעלו מן הרחצה, שכלם מתאימות, ושכלה אין בהם: כפלח הרמון רקתך, מבעד לצמתך: ששים המה מלכות, ושמנים פילגשים, ועלמות אין מספר: אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאמה, ברה היא ליולדתה, ראוה בנות ויאשרוה, מלכות ופילגשים ויהללוה: מי זאת הנשקפה כמו שחר, יפה כלבנה ברה
|
|