|
|
Page:190
המים ממלאים הבריכה העליונה , וממנה את שתי התחתונות . משם הם זורמים לגנים שבוואדי ולירושלים . מים מיותרים זורמים לסדום , דרך מדבר תקוע . מעל לבריכות הללו , ממול ההרים , ראינו למעלה מ 600 כופרים חופרים ועובדים כדי להביא מים חדשים לאלה הגרים כירושלים . כיוון שנמצאו מים בין הרי המדבר , לא רחוק מחברון , מרחק רב מהבריכות ההן , משתדל הסולטאן להביא לירושלים את מימיהן , בהוצאות מרובות , בעמל רב , בעבודה נכונה , ובתחבולות ערומות ומחוכמות רבות , שלפיהן מוליכים את תעלת המים דרך החללים הריקים של הרים רבים , על ידי חציבות בסלעים , ובפינוי אבנים , במרחק של שמונה מילין גרמניים , במורד שנעשה על פי חישובים בתכנית מתאימה . יתר על כן , הוא מחדש את תעלות המים העתיקות , ומתקין מיכלים רבים לאגירת מי הגשמים , ואינו חוסך מעצמו שום אמצעי כסף ולא עבודה — כדי לספק מים לעיר הקודש ירושלים ... אף על פי כן , לא היתה דומה עבודתו של חזקיה לזו של הסולטאן קתובה ( קאיית השני , ( שלא רק שחפר בתוך הסלע כדי להביא את מי הגיחון העליונים לעיר , אלא גם בקע הרים במרחקים גדולים כדי שיוכל להביא מים לשם ... הסרצינים , היהודים והנוצרים , כולם תמהים לדעת , מה עולה בדעתו של הסולטאן לעשות לירושלים , שהוא מבזבז כה הרכה כסף ועושה כה רבות כדי לספק לה מים . הסרצינים סבורים , שהוא מתכוון להעביר את מושב הממשלה מבבל [ קאהיר ] שבמצרים לירושלים . מוג'יר אד דין מספר כי מפעל הבנייה של האמה בימי קאית באי נמשך חמישה חודשים , כי השתתפו בבנייה מאתיים פועלים וכי בסיומה נערכו חגיגות גדולות בירושלים . אך בעוד שמוג'יר _אד דין מזכיר רק שתי כריכות בבריכות שלמה , פליכס פאברי וכן ר' משה מבאסולה שביקר בארץ בשנת 1517 מזכירים שלוש בריכות . מכאן שבתקופה זו הוקמה ככל הנראה הבריכה התחתונה , הגדולה בבריכות שלמה . תולדות האמות כמאות ט"ז-י"ז נסקרו לאחרונה בפירוט על ידי ע' סלמה וי' זילברמן , במחקר המתבסס על עיון בארכיון בית הדין השרעי בירושלים . מארכיון זה ומתעודות עות'מאניות אחרות נשאבו פרטים מאלפים בנוגע לארגון הגנת מערכת האמות , ויסות המים וחלוקתם בימי _סולימאן המפואר ויורשיו , תקופה בה אוכלוסיית ירושלים עלתה במהירות והגיעה לשיא של כ 15 , 000 נפש ; שיפוץ אמת המים התחתונה והכנסת צינור חרס לתוכה התבצע בשנת . 1541 בשנת 1552 שופצה אמת ואדי ביאר , ובשנות ה 60 של המאה החלו ככל הנראה בשיפוץ אמת הערוב ( אך ספק אם מפעל זה התבצע . ( מפעל המים לירושלים הוכרז כהקדש ( ווקף . ( מהחשובים באימפריה העות'מאנית . בשלהי המאה הט"ז ובמרוצת המאה הי"ז תכננו להעלות בעזרת מערכת אנטיליות את מי עין ארטס , ולהזרימם באמה התחתונה לירושלים , אך מפעל זה לא הגיע לידי ביצוע . מן התעודות ניתן ללמוד על הקשיים והבעיות שהיו כרוכים בהפעלת האמה , ובהתנכלויותלאמה מצד פלחים ובדווים . סבילים , שהוקמו בימי סולימאן המפואר , כגון הסביל שעל סכר בריכת הסולטאן והסבילים ברחוב הגיא קיבלו את מימיהם מן האמה התחתונה . המבצר קלעת בורק השומר על בריכות שלמה , נבנה בידי הסולטאן אח'מד חאן , ( 1617 ) כפי שמעידה הכתובת שעל שערו המערבי . מסורת בעל פה שנשמרה על ידי תושבי הכפר ארטס מציינת , כי הכפר נוסד בימי סולימאן המפואר , ותושביו קיבלו מהסולטאן שכר עבור שמירת האמות והבריכות . שני מקורות מן המאה הי"ז — ג'ון סנדרסון ורבי שמואל 59 הקראי מקרים — מזכירים רק שתי בריכות בבריכות שלמה . נביא את דברי האחרון : והלכנו משם [ מקבר רחל ] ובאנו אל התעלות ושם ב' ברכות מים גדולות ויפות משוחים בסיד מבית , והם בנויים מזמן קדמון , והם עמוקים ושיעורם כשיעור חומה קטנה , ובתוכם מים . ושם מעין אחד ומימיו מתוקים , וגם יש חומה קטנה [ מבצר , [ בנין יפה מזמן קרוב , בנויה לשמירת הדרכים בעבור כי הוא מסוכן , ויש שומרים בתוכה מפחידת הדרכים . ומירושלים עד התעלות אין שום פחידה , ומשם והלאה עד הכרמים פחידה גדולה . אפשר להסיק מדברים אלה , כי אולי אחת הבריכות היתה הרוסה בתקופה זו ( ייתכן הבריכה העליונה . ( צינור החרס שהותקן בתוך אמת המים התחתונה היה עשוי חוליות , שקוטרן 26 ס"מ ואורכן 42 ס"מ ( איור . ( 21 הוא עורר בעיות טכניות חמורות , שהעות'מאנים לא השכילו לפותרן . ולכן האמה היתה סתומה ולא פעלה לעתים תכופות . נביא בהקשר זה את סיפורו של רבי גדליה מסמיאטיץ , שהיה באח בין השנים : 1706-1700 מעשה פעם אחד והיא בקרוב הימים , עמד ישמעאל אחד מן ירושלים . עשיר גדול , והוציא ממון הרבה על בעלי מלאכות , וחפרו מן חברון עד ירושלים בתוך הארץ עמוק מאוד , והניחו מרזב של חרס בתוך הארץ וכיסוהו בעפר הארץ כאשר היה בתחילה , ודרך המרזב זה ייזובו המים מן חברק לירושלים תמיד , לא יחסרו , ועמד ישמעאל אחד רשע שנתקנא בישמעאל הנ"ל שעשה פעולה זו , ומה עשה ? שכר את ערביים כדי שיסכרו המעביר של המים , וכן עשו . עמדו בלילה וחפרו במקום אחד וסתמום . ועד היום אין שם מים כי אי אפשר למצוא את המקום שסתמו אם לא שיחזרו לחפור מן חברון עד ירושלים והוא מהלך יום אחד והרים גבוהים מאוד , וצריכים להוציא ממון רב אין מספר . ועליו נאמר : שם רשעים ירקב אין בידינו ידיעות על פעולת אמת ואדי ערוב או האמה העליונה בתקופה העות'מאנית . מערכת האמות והבריכות בתקופה המודרנית במחציתה השנייה של המאה הי"ט , עם הגידול שחל באוכלוסיית ירושלים , התעוררה בכל חריפותה בעיית המים בעיר . חקירת מערכת האמות הקדומה בתקופה זו הביאה לתכניות שונות לשיקומה . על שיפוצים בעין צלח ניתן להסיק מתוך השוואת שני תיאורים . א' רובינסון נאלץ _ב 1838 לחדור
|
|