|
|
Page:183
מצפון לצינור האבן נמצאו קטעים קצרים נוספים של האמה העליונה סמוך לכביש הראשי ירושלים-בית לחם . במפה של קונרד שיק האמה מקיפה את הגבעה שמצפון למנזר מר אליאס מצד מזרח , אך אנו מצאנו אותה חצובה בסלע ממערב לכביש , במדרון המערבי של ח'רבת טבליה . סמוך למנזר מר אליאס מצויה בריכה קדומה , ששיק הכיר וציין אותה כחלק ממערכת האמה העליונה , אולם ספק אם אמנם יש קשר בין בריכה זו ובין האמה . קטע בנוי של האמה השתמר בין טרסות חקלאיות ממזרח לכביש הראשי ירושלים-בית לחם ( נקודה , ( 55 בגובה 775 מ . ' האמה עוקבת אחרי קו הגובה ומתעקלת למרגלות הגבעה עליה שוכנת חורבת צלח , האתר הקדום שליד קיבוץ רמת רחל ( נקודה . ( 56 על גבעה זו חשף יוחנן אהרוני מחנה (?) ובית מרחץ של הלגיון העשירי , האחראי כנראה לבניית האמה שלפנינו . האמה במקום זה בנויה בדומה לקטע הבנוי שליד בריכות שלמה . היא השתמרה לאורך כמה מאות מטרים , נעלמת ומתגלה מחדש בקטעים קטנים במדרון המזרחי של עמק רפאים , בשטח המטעים שלקיבוץ רמת רחל , עד לרחוב רבדים ( נקודה . ( 57 קטע חשוד נוסף נמצא בסקר האחרון ליד דרך חברון , ממערב למנזר סט . קליר ( נקודה . ( 58 מכאן לא ניתן לגלות כיום קטעים נוספים של האמה . שאלה היא , כיצד נמשך תוואי האמה העליונה ומה היה יעדה הסופי . שיק מראה את האמה העליונה מתחברת לאמה התחתונה ליד משכנות שאננים . גם דלמן נוקט בשיטה דומה וטוען , כי האמה לא היתה יכולה להגיע לעיר העליונה ללא צינור סיפון , שלא נמצא , ולפיכך הוא מציע את יעדה הסופי בעיר התחתונה . אך אם אמנם שתי האמות התלכדו מדרום לירושלים , תוך אבדן גובה בשיעור של כ 40 מ' לאמה העליונה , לשם מה היה צורך לבנות את צינור האבן הארוך בכית לחם , שכל מטרתו אינה אלא לשמור על גובהה המקורי של האמה ? וילסון , וינסאן ואחרים סברו , כי יעדה הסופי של האמה העליונה היה אזור ארמון הורדוס בעיר העליונה של ירושלים , וכי מימיה הגיעו ל'בריכת חזקיהו , ' וייתכן שאף נאספו קודם לכן על ידי בריכת ממילא . רק יעד כזה של האמה יכול להסביר את המאמץ הרב שהושקע בבניית האמה העליונה , שהרי האמה התחתונה הגיעה להר הבית , ומימיה לא יכלו לספק את צורכי העיר העליונה . יעד בעיר העליונה יכול להסביר את בניית האמה על ידי הלגיון העשירי , שהרי מחנה הלגיון היה ממוקם באזור ארמון הורדוס . _וילסון מביא השערה מעניינת , אם כי דחוקה , לפיה ניתן לזהות את קצה האמה העליונה עם Fons _, Sion המופיע במפת מרינו סנוטו מן המאה הי"ד , ליד שער יפו . אך בקביעת 'בריכת חזקיהו' כיעדה של האמה ישנו קושי טופוגראפי : שפת בריכה זו נמצאת בגובה 765 מ' ( על פי מפת קימל ;( האמה העליונה נמצאת בעמק רפאים בגובה 775 מ' — גובה המאפשר אמנם את הזרמת מימיה לבריכת חזקיהו ן אך בין נקודה זו לעיר העליונה מפרידה הבקעה , בה נמצאת תחנת הרכבת , שאינה גבוהה מ 755 מ ! ' מכאן , שאם אמנם יעדה של האמה היה העיר העליונה , הרי היה צורך להתגבר על השקע של אזור תחנת הרכבת . שרידים שהתגלו באזור תחנת הרכבת , אפשר כי יש להם קשר לאמה זו . _דלמן מתאר בריכה ותעלה שהובילה אליה מדרום לאורך של לפחות 30 מ' שהתגלו בשנת 1908 בחלק הצפוני של תחנת הרכבת . הקיר הדרומי של הבריכה היה בנוי אבנים מסותתות גדולות ( באורך עד 2 . 2 מ . ( ' דלמן סבר כי שרידים אלו הם חלק ממערכת האמה העליונה , אולם קשה להבין את משמעותם לאור העובדה כי גובה המקום נמוך מן הגובה הדרוש לצורך הבאת המים לאזור שער יפו . בעת הרחבת הכביש שממזרח לתחנת הרכבת בשנת 1926 התגלו שני קטעי מנהרה חצובה ותעלה . רוחב המנהרה 0 . 75 מ' וגובהה 1 . 0 מ . ' במקום אחד נמצא פיר העולה לפני השטח . קטע נוסף של מנהרה בכיוון צפון דרום התגלה בשנות ה 70 בעת עבודות פיתוח ממערב לטחנת הרוח בימין משה , במפלס 765 מ , ' כ 20 מ' גבוה ממפלס המנהרה ליד תחנת הרכבת . האם אפשרי כי שני ק טעי המנהרות הללו הם חלק ממערכת אחת המתחילה באזור רחוב דרך חברון בצורת מנהרה תת קרקעית ? השערה זו טעונה חקירה נוספת בעתיד . במידה ואכן המנהרות הללו היו חלק מן האמה העליונה , יש לשאול האם המנהרה עצמה שימשה כצינור לחץ ? הדבר לא נראה סביר בעיני , מה עוד שבנקודה הנמוכה שליד תחנת הרכבת נמצא פיר היוצא לפני השטח . ייתכן שבמנהרה עבר צינור שלא השתמר . בכל מקרה , נראה כי יעדה הסופי של האמה העליונה היה אזור שער יפו . קשה לקבל את ההסבר כי בשלב מסוים הבונים ויתרו על הגובה שהשיגו כעמל רב וחיברו את האמה העליונה עם האמה התחתונה . כן קשה לקבל את ההנחה , כי האמה לא הושלמה מעולם ( כך הניח ויטינג , ( שהרי ניכרים בתוואי האמה תיקונים והגבהות של מפלס הזרימה המעידים כי היתה בשימוש . בריכות שלמה והמתקנים הקשורים בהן שלוש בריכות שלמה מהוות את ליבה של מערכת האמות הקדומה לירושלים . לכאן מגיעות אמת הערוב ואמת הביאר , ומכאן יוצאות שתי האמות לירושלים 1 האמה התחתונה והאמה העליונה . מעל לבריכות נובעים שני מעיינות , ונמוך מהן שני מעיינות נוספים . מאלפת במיוחד היא דרך תפיסת המעיינות והזרמת מימיהם לאמות . תיאור מפורט ומדויק של הבריכות והמעיינות הביא שיק . מאז ימיו חלו שינויים יסודיים בבריכות ובתוואי האמות סביבן . משום כך עבודתו חשובה במיוחד , אם כי יש כה מספר טעויות . בריכות שלמה בנויות במורד ואדי אל ח'וח , ' שהוא יובל
|
|